יעקב יהושע רוס
 | |
| לידה |
16 בנובמבר 1929 י"ד בחשוון ה'תר"ץ |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 2021 (בגיל 91) כ"ו בחשוון ה'תשפ"ב |
יעקב יהושע רוס (16 בנובמבר 1929 - 31 באוקטובר 2021) היה פילוסוף ישראלי וחוקר המחשבה הדתית והיהודית. שימש נשיא מכללת ליפשיץ, סגן נשיא ה-Jew's College בלונדון, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (וקודם לכן באוניברסיטת בר-אילן) ועורך כתב העת 'הגות בחינוך היהודי'.
ביוגרפיה
יעקב רוס נולד בעיר בולאוואיו, רודזיה. בילדותו עקרה משפחתו לדרום אפריקה, שם ניהלה אמו חנה אכסניה כשרה ושם מצויה הייתה קהילה יהודית. את השכלתו היהודית קנה באמצעות מורים פרטיים. השלים (בהצטיינות יתרה) את תאריו האקדמיים הראשונים בפילוסופיה ובלימודים קלאסיים באוניברסיטה המקומית בקייפטאון (עבודת התיזה שלו הוקדשה להגותו של המטפיזיקאי הבריטי שמואל אלכסנדר), ואז (בשנת 1950 לערך) עלה ארצה כרווק על מנת ללמוד תורה. תחילה למד בישיבת פוניבז' שם נעשה מקורב מאוד לראש הישיבה הרב יוסף שלמה כהנמן. כעבור כשנתיים מימש את זכייתו במלגת לימודים יוקרתית (EBDEN) באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שם השלים תואר שלישי בפילוסופיה.
עבודת הדוקטורט שלו, העוסקת בתחום האפיסטמולוגיה, הייתה לימים בסיס לספרו הראשון (באנגלית): 'השאיפה אל הנתון - מחקר בתורת ההכרה'.
עם תום לימודיו האקדמיים שב לישראל ולישיבת פוניבז' לשנתיים נוספות: 1958-1956. בסוף שנות החמישים שימש מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן שאך זה נוסדה (והפך לראש החוג), ובשנת 1960 נשא לאשה את תמר רוס (אז: תמר וולגלרנטר), שהפכה לימים בעצמה לחוקרת ומורה ידועה במחשבת ישראל. הזוג התגורר בירושלים, ורוס המשיך בקריירה האקדמית שלו לצד לימודים תורניים במכון הארי פישל. אך כעבור שנים ספורות הוזמן רוס לתפקיד בכיר בהנהלת בית הספר ללימודי יהדות של לונדון Jew's College בשל רצונם של בכירי רבנות אנגליה לאתר מועמד אקדמי ותורני כאחד לקראת הנהגת המוסד, העשוי לשמש כמקפצה לתפקיד רבה הראשי של אנגליה. על רקע פרשת לואי ג'ייקובס שהסעירה אז את הקהילה הדתית ביהדות אנגליה, פנו מנהיגי הקהילה וגייסו את יעקב רוס אל הנהגת ה-Jew's College מתוך תקווה שדמותו הרבנית המחויבת, בצד רוחב השכלתו הכללית שלא אוימה ממחשבה דתית משוחררת, תתרום להרגעת הרוחות. רוס לימד שם תלמוד ומחשבת ישראל כחמש שנים באמצע שנות ה-1960'.
בשנה שלאחר מלחמת ששת הימים חזרה המשפחה לירושלים. בשנת 1972 היו בין ראשוני תושביה של שכונת גבעת המבתר וממייסדי בית הכנסת המקומי (ע"ש רייך) שאיחד לתפילה משותפת אשכנזים וספרדים. יעקב רוס הצטרף לסגל המרצים לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ולימים שימש בה ראש החוג, הדריך בה שורה ארוכה של תלמידי מחקר ודוקטורט, ובין השאר התמחה בתחומי האתיקה, האתיקה המעשית, ובפילוסופיה של הדת. במשך השנים עבד גם במוסדות חינוך דתיים (מדרשיית נועם), ובהוראת מחשבת ישראל במכללות דתיות אקדמיות (מכללה ירושלים, טורו קולג' וכן במכללת ליפשיץ שם כיהן גם כנשיא המכללה). תחת כנפיה של מכללת ליפשיץ, ערך רוס את כתב העת 'הגות בחינוך היהודי'. שנים אחדות שימש מרצה לפילוסופיה גם באוניברסיטאות בארצות הברית: אוניברסיטת בראון (1963), אוניברסיטת ממפיס (1995-1996), ולתקופה קצרה (1987) אף במכורתו, דרום אפריקה באוניברסיטת ויטווטרסראנד.
הגותו ומחקריו
השילוב הקבוע של עיסוקו ארוך השנים בפילוסופיה מקצועית מכאן, ובהגות היהודית לדורותיה מכאן ניכר גם במאמריו בעברית ובאנגלית. רעייתו תמר כתבה גם על "כפל הזהויות" שבאישיותו, "תלמיד ישיבה, מחד גיסא, ואיש אקדמיה, מאידך גיסא" אשר ליווה אותו שנים רבות, ותרם תרומה ייחודית לצביון אישיותו והגותו האינטלקטואלית".[1]
יעקב רוס התייחס גם אל התחום של מחשבת ישראל כאל מורשת פילוסופית לכל דבר ועניין, וניתח אותה באותם כלי ניתוח מקצועיים השמורים ללימודי פילוסופיה כללית. עניינו הפילוסופי היה בתורת ההכרה, הפילוסופיה של הדת, המחשבה המדינית ואתיקה יישומית. פרסומיו בתחום הפילוסופיה משקפים, בין השאר, את עניינו המתמשך בטיבה של השפה הדתית ואת זיקתו להלך מחשבתו של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין ולהשלכותיה הדתיות.
התעניינותו של יעקב רוס בשאלות ייחודיות של אתיקה יישומית הניבה, בין השאר, את ספרו (באנגלית) על ערכי המשפחה (ניו יורק 1994). בחיבור זה יוצא רוס להגנתם הפילוסופית של הערכים המסורתיים של מוסד המשפחה, ומציג את הערכים הללו כמכשיר תרבותי חיוני לקידום השגשוג האנושי גם בעידן הנוכחי וחידושי הטכנולוגיה הרפואית בתחום ההפריה של ימינו.
פרסומיו במחשבת ישראל עסקו בהוגים חשובים מימי הביניים והעת החדשה, כגון רב סעדיה גאון, הרמב"ם, ר' יהודה הלוי, הרב קוק; ולהבדיל, ברוך שפינוזה וישעיהו ליבוביץ בין מחקריו במחשבה היהודית בולט במיוחד עיסוקו בזיקה שבין דת ומוסר.
תרומה בולטת נוספת לשדה מחשבת ישראל היא מהדורתו החדשה לספר "בחינת הדת" של ר' אליהו דלמדיגו - מהדורה ביקורתית ומבוארת בלוויית מבוא והערות, תל אביב 1984. מחקר זה מסגיר את עניינו של רוס בפיתוח דרך ייחודית לפתרון שאלות דת ומדע שאינה נשענת על שילוב הרמוניסטי בין שני מקורות דעת אלה, ומעדיפה את תפיסתן כממלאות תפקידים נבדלים בחיי הרוח והידע.
ספרים
- The Appeal to the Given: a Study in Epistemology, Allen and Unwin, London 1970
- Virtues of the Family, Free Press, New York 1994
- ספר בחינת הדת לרבי אליה דלמדיגו מקנדיא, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, תשמ"ד
הערות שוליים
- ^ תמר רוס, פרופ' יעקב יהושע רוס קורות חיים ורשימת פרסומים, הגות: מחקרים בהגות החינוך היהודי יא, עמ' 17-11
