יעקב נגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב מאיר נגן
הרב ד"ר יעקב נגן
הרב ד"ר יעקב נגן
לידה 17 ביוני 1967 (גיל: 56)
ט' בסיוון ה'תשכ"ז
ניו יורק, ארצות הברית
מקום פעילות ישיבת עתניאל
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים דוקטור למחשבת ישראל
חיבוריו נשמת המשנה; מים, בריאה והתגלות; להתעורר ליום חדש; החיים כסיפור;

הרב ד"ר יעקב מאיר נגן (נולד בט' בסיוון ה'תשכ"ז, 17 ביוני 1967) הוא ר"מ בישיבת עתניאל, מחבר ספרי הגות וכותב טורים בנושא רוחניות יהודית. נגן פעיל במיזמי שלום בין-דתי בין היהדות והאסלאם ובשיח הבין-דתי בין היהדות ודתות המזרח, והוא עומד בראש מכון בליקלה לשיח בין דתי ובית מדרש 'ישראל והאנושות' מבית רשת אור תורה סטון.

קורות חייו

ראשית חייו

נולד לעזריאל ולאהובה גנק[1] במנהטן שבניו יורק, ארצות הברית. למד בישיבה התיכונית של ישיבה יוניברסיטי ובישיבת שעלבים. לאחר מכן למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצדם עבר גם בחינת הסמכה לרבנות. בשנת 1993 עלה לישראל והחל ללמוד בישיבת הר עציון. בשנת 1997, החל ללמד בישיבת עתניאל.

הגותו

בשנת 2004 קיבל הרב נגן תואר דוקטורט במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט שלו היה "ניתוח של מוטיבים בהלכות חג הסוכות בספרות התלמודית - חג הסוכות במחשבת ההלכה". העבודה שילבה את חקר התלמוד ומחשבת ישראל. בשנת 2006 נסע נגן לדרמסאלה שבהודו מתוך עניין ביחס בין היהדות לרוחניות של המזרח. חלק מהסיפורים והחוויות שלו בדרמסאלה תוארו בספרו "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים", שיצא בשנת 2011.

בשנת 2007 יצא ספרו הראשון בהוצאת גילוי, "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה". בשנת 2016 יצאה מהדורה מורחבת של הספר, בשם "נשמת המשנה: קריאה ספרותית וחיפוש משמעות", בהוצאת דביר. בספר מנתח נגן מבחינת ספרותית כמאתיים משניות.

בשנת 2008 הוציא נגן עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו בספר בשם "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה", גם הוא בהוצאת גילוי. בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי החידוש בספר "נעוץ בחשיפת 'מיתוסים' העומדים בלב ליבן של המחלוקות ההלכתיות"[2].

בשנת 2013 יצא לאור ספרו "להתעורר ליום חדש: קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים" בהוצאת מגיד.

במרץ 2016 ביקר הרב נגן באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, מוסד הלימוד החשוב ביותר של האסלאם הסוני. הוא ערך פגישות עם פרופסורים מהאוניברסיטה שעסקו ביחס בין האסלאם והיהדות, מתוך רצון ליצור בסיס לדו קיום בין הדתות.

הרב נגן פרסם מאות מאמרים באתר של ישיבת עתניאל[3], באתר כיפה ובערוץ הניו-אייג' באתר nrg. הוא מלמד גם במכינה הקדם צבאית לבנות צהלי, בישיבת "אורייתא" בירושלים ובמקומות נוספים.

נגן מפעיל אתר אינטרנט העוסק בחיפוש רוחני ומשלב בין יהדות לניו-אייג'[4]. במסגרת עבודתו בישיבת עתניאל, נגן הפעיל אתר אינטרנט נוסף המוקדש להלכות שבת[5]. לתפיסתו של נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית[4].

פעילות ציבורית

בעקבות ידידו, הרב מנחם פרומן, עוסק נגן במפגשים בין-דתיים עם מנהיגים מוסלמים בישראל, מתוך תפיסה שמכיוון שמקורם של חלק מהבעיות במאבק הישראלי-פלסטיני הוא דתי יש להביא גם את הפתרונות מהתחום הדתי[6]. במסגרת זאת העלה הצעות מדיניות לסכסוך הישראלי-פלסטיני[7] וכן למעמדו של הר הבית/אל-אקצא[8]. במסגרת "Interfaith Encounter Association" ("אגודות המפגש הבין-דתי"), הוא מרכז קבוצה של רבנים שנפגשים באופן קבוע עם מנהיגי דת מוסלמיים, בעיקר מאזור חברון ורמאללה[9]. יחד עם האימאם חליל אלבז הוא משמש יושב ראש הוועד של "איחוד מורשת אברהם"[10], קבוצה של יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים שחיים במדינת ישראל וברשות הפלסטינית, הפועלים יחד לייצר שלום בין-דתי באזור ישראל. כחלק מפעילותו בארגון, היה אחד מנציגיהם ב-"World Parliament of Religions"[11] ב-2015. נגן פעיל גם ב-URI‏ (United Religions Initative) והיה מהנציגים של ישראל בכנס השנתי של מדינות מזרח התיכון שהתקיים בעמאן, ירדן בנובמבר 2017[10].

לאחר הרצח של משפחת דוואבשה בכפר דומא, נגן היה אחד מהמארגנים של עצרת תפילה ומחאה של מתנחלים נגד הרצח[12].

נגן פעיל בהפצת תורה בסין במסגרת ארגון "שופר מציון". חלק מכתביו תורגמו לסינית וב-2017 הוא העביר הרצאות בבייג'ינג ובשאנגחאי[13][14]. הרב נגן חבר גם בארגונים צהר ובית הלל.

בשנת 2020 מונה נגן לראש מכון בליקלה לשיח בין דתי ובית המדרש 'ישראל והאנושות' מבית רשת אור תורה סטון[15].

חיים אישיים

בשנת 1993 התחתן נגן עם מיכל נגן, ראש מכינת צהלי ובתו של הפרופסור אוריאל סימון. בני הזוג מתגוררים בעתניאל ולהם שבעה ילדים[4].

ספריו

  • "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה", 2007, הוצאת גילוי
  • "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה", 2008, הוצאות גילוי ומגיד
  • "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים", 2011, הוצאת גילוי
  • "להתעורר ליום חדש - קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים", 2013, הוצאות גילוי ומגיד
  • "נשמת המשנה - קריאה ספרותית וחיפוש משמעות", 2016, הוצאת דביר. זהו פיתוח של ספרו באותו שם משנת 2007.
  • "החיים כסיפור - לראות את העולם בעיניים חדשות", 2019, הוצאת גילוי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נגן יעקב, מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה, עמוד 7, הוצאת גילוי, סיוון ה'תשס"ח
  2. ^ רואי ביטי, הסוכה, ההלכה והמיתוס בחצר הישיבה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ח בתשרי ה'תשס"ט
  3. ^ אתר ישיבת עתניאל
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני יהודי - בין מזרח ומערב
  5. ^ תוכנית הלכה - שבת ישיבת עתניאל
  6. ^ "בעיניים חדשות", ראיון עם תומר פרסיקו, מוסף שבת של מקור ראשון, ל' תשרי, תשע"ד
  7. ^ יעקב נגן, קונפדרציית האיחוד האברהמי, מוסף שבת, 12 במאי 2017
  8. ^ יעקב נגן, דת ופיוס על הר הבית/אל אקצא, טיימס אוף ישראל, 27 באוגוסט 2017
  9. ^ "כולנו ילדים של אללה - א-לוהים", ראיון משותף על מפגשי יהודים-ערבים
  10. ^ 10.0 10.1 The AR at the URI Middle East & North Africa Annual Assembly, באתר של "איחוד מורשת אברהם", 19 בדצמבר 2017 (באנגלית)
  11. ^ מפגש בין-דתי עולמי בין אלפי נציגי דתות שונות
  12. ^ אתר למנויים בלבד ניר ברעם, מחנה השלום הדתי, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015
  13. ^ סיון רהב מאיר, ידיעות אחרונות, פרשיות השבוע, תורת הערך, עמוד 25, 17 בנובמבר 2017
  14. ^ יעקב נגן, טיימס אוף ישראל, סין מגלה את התלמוד והקבלה, 26 בדצמבר 2017 (באנגלית)
  15. ^ יעקב נגן, זמן לאהבת עולם: התזכורת של תפילות ראש השנה, באתר מקור ראשון, ‏18 בספטמבר 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0