יעקב פרייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יעקב רודריגה פריירצרפתית: Jacob Rodrigue Pereire, קרי: ז'אקוב רודריג פֵּרֶר;‏ 11 באפריל 1715 - 15 בספטמבר 1780) היה מלומד ופוליטיקאי יהודי יליד ספרד, שפעל בצרפת כמתורגמן ממניחי היסודות לשפת הסימנים.

קורות חיים

נולד בברלנגה, ספרד, בשם פרנסיסקו אנטוניו רודריגז, כבן למשפחת אנוסים פורטוגלים. ב-1741 עבר יחד עם אמו ואחיו לבורדו, שם חזרו ליהדות, והוא עבר ברית מילה ושינה שמו ליעקב.

פרייר, שהיה מתורגמן בשירות לואי החמישה עשר, מלך צרפת, יצר סימנים עבור ספרות ועבור סימני פיסוק לשפת הסימנים, ושילב אותם עם שפת הסימנים של חואן פבלו בונט. ב-1759 התקבל כחבר בהחברה המלכותית של לונדון. הצרפתים הביאו מטהיטי את אחד התושבים המקוריים, ופרייר למד ממנו את שפתם של בני טהיטי, ופרסם ב-1772 מילון, ששימש את לואי אנטואן דה בוגנויל.

הוא פעל בהתנדבות למען יהודי דרום צרפת, שמוצאם באנוסי ספרד ופורטוגל, והשיג עבורם את הזכות לשבת בצרפת.

נכדיו, אמיל פרייר ואיזאק פרייר היו בנקאים חשובים, מתחרים של משפחת רוטשילד.

נקבר בבית הקברות של יהודי פורטוגל בפריז שהיה שותף להקמתו. לטענת הסופר האנטישמי אדואר דרימון[1] משפחתו הוציאה את גופתו מהמקום בשנת 1878, שרידיו אכן הועברו בשלב כלשהו לחלקת המשפחה בבית הקברות של מונמארטר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב פרייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Édouard Drumont, La France juive : Essai d'histoire contemporaine, vol. 1, Paris, C. Marpon et E. Flammarion, 1886, 43e éd., p. 253
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0