יעקב שלמה חזנוב
יעקב שלמה חזנוב (כ"ב אייר תרכ"א (1861, זורביץ, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"ט באלול תרפ"ב, 12 בספטמבר 1922) היה מאנשי ביל"ו וממייסדי גדרה.
ביוגרפיה
יעקב שלמה חזנוב נולד באביב תרכ"א (1861) בעיירה ז'ורוויצ'י (זורביץ) שבפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, בנם של שלום וצביה חזנוב. למד ב"חדר" ובישיבה ונחשב לעילוי. בעיר הולדתו הצטרף לביל"ו, ובחודש אלול תרמ"ב החל את מסעו לארץ ישראל. מאחר שכספו לא הספיק לו, התעכב בסמירנה שבטורקיה במשך שנתיים, ועבד שם בבית-מלאכה למזוודות. שם גם למד טורקית על בוריה. באפריל 1884 (תרמ"ד) עלה לארץ, והצטרף לחבריו הביל"ויים שעבדו במקוה ישראל. הביל"ויים הוותיקים התגוררו בבית אנטון איוב שליד יפו (שכונת נווה עופר), אולם מחוסר מקום שם, התגורר חזנוב יחד עם חברו דב ליבוביץ בבית ערבי נוצרי בקרבת מקוה ישראל.
סכסוך עם הברון רוטשילד גרם לגירושם של הביל"ויים ממקוה ישראל. עם עזיבתו, עבד כפועל בראשון לציון ובפתח תקווה. יחיאל מיכל פינס התגייס לטובת המגורשים וסייע לחלק מהם לעבור לירושלים, שם התארגנו כקבוצה של בעלי מלאכה שכונתה "שה"ו", ראשי תיבות של "שיבת החרש והמסגר" (מלכים ב' כד, טז). חברי הקבוצה הקימו בירושלים בית מלאכה לנגרות ולעיצוב חפצי נוי מעץ זית, והצליחו למכור את תוצרתם. יעקב עבד כסתת ועוזר לנגר. אולם כעבור זמן מה התפרקה חבורה זו.
בכ"ה בכסלו תרמ"ה יצא עם חבריו לייסד את גדרה. הוא נמנה עם תשעת המתיישבים הראשונים, וחי בה עד לפטירתו. בעזרת הידע שרכש בירושלים במלאכת הנגרות, בנה במו ידיו צריף-מגורים, ואף נודע בין הערבים בכנוי "הנגר" ("יעקוב אל-נגר"). בשנת 1889 נישא לחיה-צפורה (פייגה) ליס (1865–1946), אחותו הצעירה של הביל"ויי יוסף לייב ליס,[1] ילידת סינובקה שבפלך מינסק, שעלתה ארצה בסתיו 1885 בעקבות אחיה ולפי הצעתו.[2] בשנת 1891 נולד בנם היחיד, עמרם.
יעקב חזנוב היה בעל סגנון עברי צח ומלוטש. שימש כפה לאנשי גדרה בעת שכתב את מכתבם הראשון שנדפס בהוספה ל"הצבי" של אליעזר בן-יהודה (כ"ד טבת תרמ"ה). הוא אף כתב על נטיעת הכרם הראשון בגדרה. באספת כללית של "התאחדות הכורמים הקואופרטיבית" היה נציג גדרה ביחד עם דב ליבוביץ, ויצא בנאום סנגוריה על המקום. הנרי פרנק, שהיה נציגו של הברון רוטשילד בארץ, התרשם מאוד מכישרונו הרטורי ואמר לו ולליבוביץ: "עורכי דין הייתם צריכים להיות ולא אכרים". חזנוב מילא תפקידים אחראיים בהנהלת המושבה, היה חבר בוועד המושבה ובוועד בית הספר.
בשנת 1907 השתתף במשלחת של דוד טריטש לאל עריש, שעסקה בחקירת אפשרויות ההתיישבות שם, והיה בין אלה שנאסרו באל עריש בפקודת הממשלה המצרית.
מת מדלקת ריאות בבית החולים מאיר רוטשילד בירושלים בקיץ 1922, בשנת ה-61 לחייו. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים.
בנו עמרם חזנוב (1891–1973) היה אגרונום. עבד לצד אהרן אהרנסון, ולאחר שלמד אגרונומיה בקליפורניה, כיהן כאגרונום הראשי של פיק"א בארץ ישראל. פיתח זנים של תפוזים ושקדים הנושאים את שמו. לאחר מכן היה איכר בגדרה ויו"ר המועצה המקומית של גדרה.[3] היה נשוי לאחותו של שלמה צמח.[4]
כתביו
- יעקב שלמה חזנוב 1863–1922: איש מבני בילו: לקט ממכתביו, פרדס חנה: חמו"ל, תשל"ג. (ליקט וההדיר בן המשפחה גדעון חזנוב, שגם הוסיף דברים לזכרו.)
- איש מבני בילו; לקט מכתבי יעקב שלמה חזנוב, תל אביב: טרקלין, תשל"ט 1979.
לקריאה נוספת
- '"איש מבני ביל"ו": יעקב שלמה חזנוב', מבפנים לה (תשל"ד), 493–510.
- עמרם חזנוב, 'זכרונות לבית חזנוב', מעלות (ביטאון ארגון מורי בתיה"ס העל-יסודיים) ד, 1 (תשל"ג) 23–28; ד, 2: 5–12.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יעקב שלמה חזנוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 736
- שלמה חזנוב ז"ל, דואר היום, 14 בספטמבר 1922
- משה סמילנסקי, הבילו־אי, דואר היום, 21 בספטמבר 1922 (זיכרונות)
- בני עמרם, יחידי, דבר, 24 באוגוסט 1973 (מכתביו של חזנוב לבנו)
- גלויה ששלח יעקב שלמה חזנוב, לבנו שהיה סטודנט בקליפורניה, דרך בית הדואר הטורקי "רחובות (יפו)", באתר e-mago; על המעטפה בולים טורקיים ואת החותמת "ביטול הקפיטולציות"
- ארכיון המושבה גדרה(הקישור אינו פעיל)
- מכתב מאת יעקב חזנוב גדרה אל (?) פוגלמן בעניין העסקתו כנגר בארץ ישראל, כ' בחשוון תר"פ, בארכיון יוסף טרומפלדור
- יעקב הלחמי, כרונלוגיה של הסרט הארץ-ישראלי 1897–1947), באתר בית הסרט העברי, 30 באוגוסט 2008 - (מכתב (1913) של הביל"ויי יעקב-שלמה חזנוב, שהצטלם בסרט בחגיגת 30 שנה לעלית ביל"ו, נמצא תיאור ראשון של הסרטה בארץ מאת משתתף)
- http://alexandercollection.org/collectionitem.aspx#collection=133&item=928155503&startitem=3
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "יוסף-ליב ליס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 358.
- ^ דוד תדהר (עורך), "חיה-פיגה חזנוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 394; לזכר נעדרים: חיה-צפורה חזנוב, דבר, 11 בפברואר 1947.
- ^ נפטר האגרונום עמרם חזנוב, מעריב, 19 באוגוסט 1973 (נקרולוג קצר).
- ^ שלמה צמח, פנקסי רשימות: 1962–1973; דברי מבוא: עדה צמח; אחרית דבר: חנן חבר; עריכה והערות: חנן חבר, עדה צמח., תל אביב: עם עובד (הסדרה הלבנה), תשנ"ז 1996, עמ' 309.
