יצחק גאשצינני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יצחק גאָשצינני (קרי: גוּשְצִינִּי; תר"ה, 1845י"ג בכסלו תרע"א, 14 בדצמבר 1910) היה מחלוצי העיתונות העברית והעיתונות ביידיש בארץ ישראל, בעל בית דפוס, ומבוני ירושלים.

חותם העיתון שערי ציון

ביוגרפיה

יצחק בן צבי גאשצינני נולד בוורשה בשנת תר"ה (1845) ועלה לירושלים בגיל 22. בירושלים נשא לאשה את שרה בת בן ציון זילברשטיין ("טלאל"). בני הזוג נמנו עם בני כולל ורשה.[1]

גאשצינני עשה את צעדיו הראשונים במלאכת הדפוס בבית המלאכה של ישראל ב"ק[2] ובשנת תרל"ב (1872) יסד יחד עם גיסו שמעלקע יוסף שמער ויעקב דוד סלוטקי בית דפוס בירושלים - השישי במספר והשלישי בבעלות יהודית. עם השנים התחלפו השותפים ועמם - שמו של בית הדפוס (שם בית הדפוס לא הוכן בגלופה אלא סודר מחדש עם כל הדפסה ולפיכך קיימות וארציות רבות לשם בית הדפוס בשערי הספרים שהודפסו בו):

שנים שם בית הדפוס[3] מספר הפרסומים[4] הערות
1872-1874 דפוס השותפים 27
1874-1876 דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני מו"ל האריאל 14
1876-1883 דפוס השותפים אג"ן ויצחק גאשצינני וקומפ. 45 עם פירוק השותפות, המשיך דפוס אג"ן להתקיים כדפוס עצמאי
1883-1890 דפוס יצחק גאשצינני 32

גאשצינני הוציא לאור מספר עיתונים:[5] "שערי ציון" שיצא לאור בירושלים בשנים תרל"ו- תרמ"ה, "דער היילגער אנצייגער" (עיתון יידי שראה אור בגליונות בודדים בתרמ"ז/תרמ"ח), Jerusalem - עיתון כתוב גרמנית שהופץ בחוץ לארץ.[6]

וכן הדפיס את עיתוניהם של אחרים: "עמוד היראה ועמוד התורה" של עקיבה יוסף שלזינגר ו"האריאל" שהודפס בבית דפוסו של גאשצינני בין השנים תרל"ד-תרל"ו.

עד סוף שנת תר"ן (1890) נדפסו בבית הדפוס כמאה ספרים,[7] בעברית, יידיש ולאדינו.[8] בין הספרים היה אחד פרי עטו של גאשצינני עצמו: משניות עם פירוש ותרגום אשכנזי בשם "נר נשמה".

אין ידיעות ברורות על עיסוקיו של גאשצינני לאחר סגירת בית הדפוס - ייתכן כי הפעיל מאפייה או עסק בסחר בפחם עץ.[9]

גאשצינני היה בין המתיישבים הראשונים בשכונת מחנה יהודה וכן היה שותף לניסיון-הנפל להקמת שכונת "נוה שלום" באזור בקעא.[10]

יצחק גאשצינני נפטר בירושלים בשנת 1910 ונקבר בהר הזיתים.

דוגמאות מבית הדפוס

לקריאה נוספת

  • שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, הוצאת אריאל, עמ' לז-לח
  • רודיקה לופו-יעקב, בתי-הדפוס של ירושלים, ירושלים, תשע"ב, עמ' 30

הערות שוליים

  1. ^ ראו שורה 20 בעמוד זה ממפקד מונטיפיורי לשנת תרל"ה (1875)
  2. ^ הלוי, עמ' לה
  3. ^ על פי הלוי
  4. ^ על פי אסתר קנדלשיין, הדפוס העברי בארץ ישראל של"ז-תרפ"ג : היבטים ביבליוגרפיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"), רמת גן, תשס"ד, עמ' 365
  5. ^ גדעון פוקס, ‏עיתונים וכתבי-עת יהודיים בירושלים, תרי"ד-תרפ"ג (מתוך הלקסיקון הביביליוגראפי של יעקב שכטר לתולדות ירושלים), קתדרה עמ' 187-218
  6. ^ אמנון מיכלין, "נתגלה העורך של העתון "ירושלים" (1882)", קשר 12, אוניברסיטת תל אביב, 1992, עמ' 118
  7. ^ הלוי, עמ' לז
  8. ^ אסתר לפון-קנדלשיין ושפרה ברוכסון-ארביב, "דפוסי לאדינו בארץ-ישראל מב"ק עד עזריאל (1923-1843)", בתוך: אפרים חזן ושמואל רפאל (עורכים), מחברות ליהודית : קובץ מחקרים מוגש לפרופ’ יהודית דישון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג, עמ' 351-388
  9. ^ אליעזר רפאל מלאכי, ""דער הייליגער אנצייגער" עתון אידי ירושלמי — בטאונה של הרבנית מבריסק", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה : אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"א, עמ' 168
  10. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים, תשל"ט, עמ' 229-230
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27025277יצחק גאשצינני