יצחק דובנו

יצחק דובנו
	יצחק דובנו
לידה	5 בפברואר 1913; ולוצלאבק, פולין
נהרג	21 במאי 1948 (בגיל 35)
תאריך עלייה	1933
כינוי	יואב, יאצק
השתייכות	פלמ"ח
דרגה	סגן אלוף
תפקידים בשירות
	קצין הדרכה ראשי בפלמ"ח, מפקד נגבה
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות
הנצחה
	מצודת יואב; קיבוץ שדה יואב; מועצה אזורית יואב; מבצע יואב

מצבתו של יואב בנגבה

יצחק דובנו (5 בפברואר 1913 – 21 במאי 1948), שכינויו המחתרתי היה "יואב", היה לוחם פלמ"ח בדרגת סגן אלוף (אז דרגה אחת מתחת לדרגת אלוף), ושימש קצין ההדרכה הראשי של הפלמ"ח. נהרג כשפיקד על נגבה במלחמת העצמאות.

יצחק דובנו נולד בכ"ח בשבט תרע"ג לרחל ומשה בולוצלאבק שבפולין. בנעוריו הצטיין בספורט ושימש מדריך בתנועת השומר הצעיר. ביום הולדתו ה-20, בשנת 1933, עלה לארץ ישראל והיה ממייסדי קיבוץ נגבה (אשר שכן תחילה בנחלת יהודה). שירת בהגנה והיה בין השאר מפקד קורס מ"מים וקצין הגדנ"ע הארצי שלה (1941–1942). היה מראשוני הפלמ"ח ושימש מדריך ראשי בו. עסק בתורת לחימה ובתכנון וכתב מאמרים במערכות.

בפרוץ מלחמת העצמאות היה דובנו מא"ז (מפקד אזור) קיבוץ נגבה. מפקד חטיבת גבעתי שמעון אבידן, מינה אותו לקצין ביצורים של החטיבה. אבידן וחבורת הפיקוד שלו, לרבות דובנו העריכו בטעות כי הכוחות המצריים ינועו לתל אביב בציר מג'דל-ג'וליס-רחובות אף על פי שציר החוף מעזה עד בית הספר החקלאי עיינות היה בשליטה ערבית כמעט מלאה. לכן בנה דובנו מערך ביצורים חזק ליד כפר ורבורג. אבל המצרים התקדמו בכביש החוף ובדרכם כבשו והרסו את קיבוץ ניצנים שלא היה מבוצר כמעט כלל.^[1] ב-21 במאי 1948, (י"ב באייר תש"ח), נהרג מהפגזה מצרית שהקדימה את המתקפה המצרית על הקיבוץ. הוא נטמן בקיבוץ נגבה. הניח אישה ושלוש בנות.