יוחנן רטנר
 | |
| לידה |
1891 אודסה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1965 (בגיל 74 בערך) ישראל |
| תאריך עלייה | 1923 |
| השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום  ההגנה פלמ"ח הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המפקדה הארצית של ההגנה והפלמ"ח, ראש אגף התכנון, נספח צבאי במוסקבה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה המרד הערבי הגדול  מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| אדריכל, דקאן הפקולטה לאדריכלות בטכניון | |
יוחנן (אויגן) רטנר (1891 - 28 בינואר 1965) היה אדריכל, מראשי "ההגנה", פרופסור אמריטוס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ואיש צבא.
קורות חיים
רטנר נולד ליבגניה (לבית פרץ) וליפים רטנר באודסה. אמו נפטרה בלידתו, מה שגרר כעס גדול מצד הוריה, ניקולאי וסופי פרץ, על יפים ולהחרמתו בטענה כי הדבר קרה באשמתו. האב נשא אישה שנייה כשיוחנן היה בן 10, אך אחרי שנתיים הזוג נפרד והאשה עקרה לצרפת. יוחנן היה בקשר עם אמו החורגת במשך שנים רבות ואף נהג לשלוח לה כסף. הוא החל בלימודי גימנסיה באודסה, אך בשנת 1905, לאור הפוגרומים ברוסיה, נשלח על ידי אביו ללמוד בגרמניה ובה סיים את לימודי הגימנסיה במנהיים[1]. הוא התארח בבית נוצרי בסביבה מנותקת מיהדות והיה חבר בתנועת ואנדרפוגל. בשנת 1910 שב לרוסיה והתגייס לצבא הצאר וסיים בו קורס קצינים. אולם בגלל יהדותו לא זכה לתפקיד קצונה והועבר לכוחות המילואים. הוא שב לגרמניה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר הטכני הגבוה בקארלסרוהה שבגרמניה[2]. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי, ולאחר מהפכת אוקטובר שירת בצבא האדום והתקדם עד לפיקוד על חטיבה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון ההגנה העצמית של היהודים באודסה ולאחר מכן שב לקארלסרוהה על מנת לסיים את לימודיו.
ב-1923 עלה לארץ ישראל, התגורר בדירת חדר בחצר ד"ר הלנה כגן ברחוב הנביאים ועבד כפועל בניין בחברת סולל בונה וכשוליה במשרד האדריכלות של פריץ קורנברג. במסגרת עבודתו זו היה בין הפועלים שבנו את האוניברסיטה העברית בהר הצופים. בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' אלכסנדר ברוולד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון[3]. בשנותיו הראשונות בארץ הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון בחיפה. תכנן את אגפו המערבי של סניף בנק אפ"ק בחיפה[4]. בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומיים[5].
רטנר הצטרף לארגון ההגנה ב-1925 והשתתף בחיפה בקורס מדריכים של הארגון כחניך מן השורה למרות הכשרתו הצבאית מתוך רצון להכיר את הארגון מלמטה לפני הצטרפות למפקדה הארצית[3]. בטרם קום מדינת ישראל שילב את עיסוקו כאדריכל עם עיסוקי הביטחון והיה ראש המפקדה הארצית הראשון של "ההגנה" ושל הפלמ"ח. שילוב רב תחומי זה הוביל לאחד הרעיונות שלו - הקמת יישובי חומה ומגדל. היה ממתכנני תוכנית "מצדה בכרמל"[6] במלחמת העולם השנייה ושירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי בקהיר. במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הרמטכ"ל יעקב דורי היה מנוטרל בגלל מחלה, הוא מונה לראש המטה הכללי של צה"ל, אולם ויתר על התפקיד לאחר שמצא בעיות במטה הכללי וטען ש"לא יוכל לזעזע את המערכת בעת לחימה על ידי הדחות מתבקשות"[7]. במקום זאת, נשא בתפקיד ראש אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מששת האלופים הראשונים. שירת גם כנספח צבאי במוסקבה בשנים 1948-1951.
בשנת 1955 נתמנה לראש ועדת חקירה, בה השתתפו גם דניאל אוסטר ויעקב סולומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי[8].
רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ואף היה דקאן הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון. ממשיך דרכו כיום בתחום האדריכלות הוא בנו מיכאל רטנר.
בין המבנים שתכנן: בית ברל, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, הכפר הירוק, בית המוסדות הלאומיים בירושלים, אודיטוריום בית בירם בבית הספר הריאלי בחיפה, הפקולטה לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון, המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, קופת חולים זמנהוף בתל אביב ובית יד לבנים בבאר שבע (תוכנן במקור על ידי רטנר ושושני כבית הכנסת המרכזי של העיר)[9].
נשא את אורה (פלורה) וייץ ונולדו לו שני בנים. בכורו הטייס דוד רטנר, נהרג בשנת 1954.
על שמו רחוב בחיפה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוחנן רטנר, חיי ואני, זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית, 1979.
- נחום בוגנר, מחשבה צבאית ב"הגנה" - יוחנן רטנר, יהושע גלוברמן, יצחק דובנו (יואב), משרד הביטחון, המרכז לתולדות כוח המגן ע"ש ישראל גלילי
- סילבינה סוסנובסקי, (עורכת). יוחנן רטנר: האדם, הארכיטקט ועבודתו. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, 1992.
קישורים חיצוניים
מאמרים פרי עטו
- יוחנן רטנר, מחשבות לבעיית התכנון הצבאי, מערכות 428-427 (קובץ 70 שנה למערכות), אוקטובר 2009
- יוחנן רטנר, עיקרי הביצור של נקודות ישוביות, מערכות גיליון אשמורות, נובמבר 1939
- יוחנן רטנר, לאופיים של הביצורים המודרניים, מערכות גיליונות 2-3, יולי 1940
מאמרים אודותיו
- יוחנן רטנר באתר "האגודה למען ירושלים"
- דוד תדהר (עורך), "יוחנן (אויגן) רטנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2174
- דוד בן-גוריון, מכתב השחרור אל פרופ' יוחנן רטנר, דבר, 20 בפברואר 1966
- אלפים ליוו את אלוף רטנר למנוחות, דבר, 1 בפברואר 1965
- רפאל בשן, ראיון השבוע עם יוחנן רטנר, מעריב, 5 בינואר 1962
- מיכאל יעקובסון, יופיו אינו ידוע: מגדל הגמל של קיבוץ גניגר בתכנון רטנר, באתר Xnet, 22 בדצמבר 2011
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין יד לבנים בתכנון רטנר-שושני בבאר-שבע, באתר "חלון אחורי", דצמבר 2010
- אמציה פלד, רחוב רטנר, פרופ' יוחנן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- גיל וייסבלאי, האדריכל שסירב להיות רמטכ"ל, באתר הספרייה הלאומית, 11 במרץ 2014
- אלוף יוחנן רטנר, פרופסור גם בצבא, דבר, 11 באפריל 1958
הערות שוליים
- ^ המידע על ילדותו של רטנר התקבל מבנו מיכאל
- ^ אלוף פרופ' יוחנן רטנר, דבר, 31 בינואר 1965; המשך.
- ^ 3.0 3.1 החניך לא התבלט, מעריב, 28 בדצמבר 1961.
- ^ יעקב שורר, לטייל בחיפה בן כרמל וים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2003, עמ' 33
- ^ הזוכים בהתחרות לתוכנית בית המוסדות הציונים, דבר, 30 ביולי 1928
- ^ יוחנן רטנר, בימים שצבא היטלר עמד בשערי הארץ, דבר, 20 בפברואר 1966.
- ^ מיכאל רטנר, סיפורו האמיתי של יוחנן רטנר, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
- ^ אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125.
- ^ מת פרופ' יוחנן רטנר, מעריב, 29 בינואר 1965.
