יקטרינה זלנקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יקטרינה איבנובנה זלנקו (14 בספטמבר 1916, קורושצ'ין, מחוז ווהלין, האימפריה הרוסית - 12 בספטמבר 1941, מחוז סומי, ברית המועצות) הייתה טייסת קרב אוקראינית בצבא ברית המועצות במלחמת העולם השנייה. היא האישה היחידה בעולם שביצעה נגיחה אווירית.[1]

זלנקו התחנכה בקורסק, ולאחר מכן עקרה עם אמה לוורונז'. שם למדה בבית ספר תיכון לטיסה. באוקטובר 1933 סיימה הכשרה במועדון הטיסה של וורונז' ונשלחה לבית הספר הצבאי לטיסה מספר 3 באורנבורג, על שם קלימנט וורושילוב. לאחר מכן הוצבה בחטיבת המפציצים הקלים ה-19 בחרקיב. במהלך מלחמת החורף הייתה זלנקו הטייסת היחידה בשירות פעיל. על תפקודה במהלך המלחמה עוטרה בעיטור הדגל האדום

ערב הפלישה הגרמנית לברית המועצות השתתפה זלנקו בהכשרה מחדש של סגל אוויר בכיר בשבע אוגדות הטיס, להטסת סוחוי Su-2. לאחר תחילת הפלישה, ביצעה זלנקו ארבעים גיחות (לרבות גיחות לילה) והשתתפה בשנים עשר קרבות אוויר עם מטוסי אויב. ב-12 בספטמבר 1941 הותקף מטוס הסוחוי 2 של זלנקו על ידי שבעה מטוסי מסרשמיט מדגם Bf-109. לאחר שאזלה לזלנקו התחמושת, ביצעה נגיחה אווירית מלמעלה, ופילחה מסרשמיט לשניים באמצעות המדחף הקדמי. אולם כתוצאה מכך התפוצץ מטוס הסוחוי שלה, והיא הועפה מתא הטייס. עדי ראייה שצפו בקרב האווירי זיהו את גופתה.

ב-5 במאי 1990 הוענק לזלנקו עיטור גיבור ברית המועצות. כוכב לכת מינורי, 1900 קטיושה, נקרא על שמה. בעלה של זלנקו, פאבל איגנטנקו, נהרג אף הוא בקרב אוויר, בשנת 1943.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקטרינה זלנקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אזכור הנגיחה האווירית (אנגלית) באתר חברת סוחוי.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0