תא הטייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תא הטייס של מטוס בואינג 200–747 עם מחוונים אנלוגיים
תא הטייס של מטוס הקרב F-16
תא הטייס של מטוס Saab 2000

תא הטייסאנגלית: Cockpit, לעיתים נקרא בעברית קוקפיט, לפי השם הלועזי) הוא החלק במטוס, שבו יושב הצוות המטיס את המטוס. חלק זה נמצא לרוב בקדמת המטוס, ונמצא בו טייס יחיד או אנשי צוות נוספים כמו: טייס משנה, מהנדס טיסה, נווט, מכונן, אלחוטן, תותחן (במסוקי קרב) ואחראי מטען (במטוסי תובלה). תא הטייס מכיל מכשירים ואמצעי בקרה שמאפשרים לצוות להטיס את המטוס ולהפעיל את מערכותיו.

ברוב המטוסים המסחריים, יש דלת המפרידה בין תא הטייס ותא הנוסעים. לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, ננקטו צעדי בטיחות על ידי כל חברות התעופה הגדולות כדי להגן על תא הטייס מחדירת חוטפים.

אטימולוגיה

באנגלית תא הטייס נקרא Cockpit (קוקפיט). מקור השם הוא ממונח עתיק לעמדת הקוקסון שהיה אחראי על התמרון והניווט בספינה ובתקופות מאוחרות יותר שלט על הגה הכיוון בירכתיים. בשפה האנגלית המונח התייחס לתאים ששימשו לקרבות תרנגולים, שבעליהם הכניסו לתוכם תרנגולים שילחמו זה בזה לצורכי הימורים. במאה ה־16, פירוש המילה היה מיקום של בידור או פעילות מטורפת. ויליאם שייקספיר השתמש במונח במחזה "הנרי החמישי" כדי לתאר במפורש את האזור שבבסיס במת תיאטרון וכך החלו להשתמש במילה כדי לתאר כל שטח קטן וסגור. בספינות המלחמה של הצי המלכותי במאה ה־17 וה־18, האזור שבו הוצבו קצינים זוטרים בסיפונים התחתונים נקרא Cockpit. הדבר הוביל לכך שהשתמשו במילה כדי לתאר את האזור שצופה לירכתי הספינה ובו נמצאים הגאי הכיוון. בימים הראשונים של המטוסים, כל מקום שבו הטייס התיישב נקרא Cockpit. השימוש במילה Cockpit כמונח המתאר את תא הטייס במטוס הופיע לראשונה בשנת 1914, ובערך משנת 1935 השתמשו במילה בסלנג כדי לתאר את מושב הנהג, במיוחד בקשר לנהגים ש"טסו" על הכביש.

קוקפיט מזכוכית

תא הטייס של האיירבוס A380 עם צגי מחשב, מקלדות וסטיקים בצדדים

קוקפיט מזכוכיתאנגלית: Glass Cockpit) הוא תא טייס אשר עיצובו מבוסס על תצוגת מכשירים אלקטרונית על גבי צגי מחשב המחליפים את מחווני הבקרה המכניים המסורתיים.

קוקפיט מזכוכית עושה שימוש בצגי מחשב הניתנים להתאמה הכוללים מסכי טיסה ראשיים (PFD), מסכי ניווט (ND), מסך לנתוני המנועים, מסך לנתוני המערכות ומסכים רב־תכליתיים. לעיתים מוצעים גם מסכי תצוגה עילית (HUD) ובמטוסי קרב גם תמיכה בכוונת קסדה. כמקובל במרבית מטוסי הנוסעים המודרניים, השליטה על המטוס מתבצעת בטכנולוגיית "טוס־על־חוט" (Fly-by-Wire) באמצעות ג'ויסטיק אלקטרוני בכל צד ללא חיבורים מכניים למשטחי השליטה של המטוס.

עיצוב זה של תא הטייס מאפשר לטייס להתרכז במידע הרלוונטי בלבד ובמטוסי נוסעים הוא מבטל את הצורך במהנדס טיסה. בשנים האחרונות מערכת זאת נהפכה נפוצה מאוד גם בקרב מטוסים פרטיים קטנים.

מערכות טיסה

בתא הטייס המודרני ניתן למצוא בדרך כלל את המערכות הבאות: MCP ,PFD ,ND ,EICAS ,FMC/FMS/CDU ומערכות גיבוי.

MCP

לוח בקרת מצבים (Mode Control Panel), לרוב הוא לוח ארוך וצר הממוקם במרכז מול הטייס, הוא משמש לשליטה על הכיוון (HDG), האופק המלאכותי (ADI), מהירות (SPD), רום (ALT), מהירות אנכית (V/S או VSI), ניווט אנכי (Vnav) וניווט רוחבי (LNAV). בנוסף הוא יכול לשמש להפעלה או ניתוק הטייס האוטומטי והמצערת האוטומטית.

PFD

תצוגת טיסה ראשית (Primary Flight Display) תהיה ממוקמת בדרך כלל במקום ראשי, במרכז או בשני צדדיו של תא הטייס. היא מציגה את הלחץ הנוכחי של מד הגובה, מהירות המטרה והמהירות הנוכחית, רום המטרה והרום הנוכחי, המהירות האנכית ואת מצב מערכת נחיתת המכשירים (ILS).

ND

תצוגת ניווט (Navigation Display), ממוקמת בדרך כלל בסמוך לתצוגת הטיסה הראשית (PFD), המערכת מציגה את הנתיב הנוכחי ומידע לגבי נקודת הביניים הבאה, מהירות הרוח הנוכחית ואת כיוון הרוח.

EICAS/ECAM

מערכת בקרת המנוע והתרעת הצוות (במטוסי בואינג) או מערכת לניטור אלקטרוני של המטוס (במטוסי איירבוס) מאפשרת לטייס לנטר את המידע הבא: ערכים עבור N2, N1 ו־N3, טמפרטורת הדלק, זרימת הדלק, המערכות האלקטרוניות, לחץ וטמפרטורת תא הטייס והקבינה, משטחי השליטה וכדומה.

FMC/FMS

מערכת ניהול טיסה/יחידת שליטה (Flight Management Computer/Flight Management System) הוא מחשב הטיסה ובו מתבצע רוב תכנון הטיסה. המחשב מאפשר לטייס לרשום ולבדוק את תכנון הטיסה, בקרת המהירות, בקרת הניווט, משקל ואיזון המטוס וכו', ולהפעיל דרכו את הטייס האוטומטי ופונקציות שונות.

מערכות גיבוי

במקום פחות מרכזי בתא הטייס, במקרה של כשל באחת מהמערכות, מערכת הגיבוי מציגה נתוני טיסה בסיסיים כגון מהירות, רום, כיוון ויחס המטוס.

ראו גם

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0