יראייה בן שלמיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יִרְאִיָּיה בן שֶׁלֶמְיָה הוא אישיות מהתנ"ך בן בנו של חנניה בן עזור, היה שומר הפתח של שער בנימין, ומי שתפס את ירמיהו כשיצא מירושלים והביאו לשרים

תפיסת ירמיהו

בעת מלכות צדקיהו אחר שמרד בנבוכדנצר עלו הכשדים וצרו על ירושלים, ויצאו מצרים לעזור לישראל, מה שגרם לכשדים להסתלק מלצור על ירושלים, ירמיהו הנביא מזהיר את עם ישראל שזה זמני והמצרים יחזרו לארצם, והכשדים יחזרו ויכבשו את ירושלים, ירמיהו מנצל את הפסקת המצור ורצה לצאת מחוץ לירושלים ללכת לנחלת בנימין, כדי לחלוק את נחלתו, וי"א כדי לנבא הרבה כי בירושלים היה ירא לנפשו לנבא[1], וכשבא לצאת דרך שער בנימין אחד משערי ירושלים, תפס אותו שומר הפתח יראייה שחשד בו שרוצה להשלים אם הכשדים, ירמיהו מכחיש את החשד, אבל יראייה לא מקבל את דבריו ומוסר אותו לשרים, השרים מכים אותו ונתנו אותו בבית האסורים בבית יהונתן הסופר ימים רבים[2].

בחז"ל

בתלמוד בבלי[3] מובא שירמיהו נתפס, דווקא על ידי נכדו של נביא השקר חנניה בן עזור כיון שהחניף לו ואמר 'אמן יקם ה' את דבריך' על נבואת השקר שניבא שישראל יחזרו כעבור שנתיים מחורבן הבית.

בפסיקתא רבתי[4] מובא שחנניה ביקש מבנו להכשיל את ירמיהו על זה שבגללו מת, ולא מצא, וציווה לבנו יראייה, וכשהגיע השעה הכשילו.

הערות שוליים