רבי ירמיה קאליש
 | |
| לידה |
1872 תרל"ב אמשינוב |
|---|---|
| פטירה |
1942 (בגיל 70 בערך) אלול תש"ב פולין, ורשה |
| מקום קבורה | פולין, ורשה |
| רבותיו | רבי חיים מבריסק |
| בת זוג | בתו של הנגיד ר' מענדל שאטין מוישינגרד |
| אב | רבי יעקב דוד קאליש |
| אם | חיה בת רבי יעקב מזארנאווצא |
רבי ירמיה קאליש (תרל"ב, 1872 - אלול תש"ב, 1942) היה האדמו"ר מאופלע, בנו הצעיר של רבי יעקב דוד קאליש מאמשינוב.
ביוגרפיה
נולד באמשינוב לרבי יעקב דוד קאליש ולרבנית חיה בת רבי יעקב מזארנאווצא. בגיל 5 נפטר אביו בעירה מערען שבאיטליה, והוא גדל אצל אחיו רבי מנחם קאליש.
בשנת תרמ"ו נשא את בתו של הנגיד מענדל שאטין מוישוגרוד, שהעמיד לו בית מדרש ובחורים שישמשוהו. הוסמך להוראה על ידי רבי חיים מבריסק. כיהן כרב בעיירות וישוגרוד ואפאלע הסמוכה ללובלין.
בשנת תר"ע גירש את אשתו ונישא בשנית לקיילא נחמה בתו של האדמו"ר רבי אברהם אייגר מלובלין גרושתו של רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודזי'ץ.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נאסר על ידי הרוסים והואשם בריגול, אך שוחרר כעבור חודשיים.
לאחר פטירת אחיו בט"ז בכסלו תרע"ח, הכתירה קבוצה מחסידי אמשינוב את רבי ירמיהו לרבם, הוא עבר להתגורר בוורשה שם התרכזו חסידיו וניהל בה את בית מדרשו. העביר את רוב היום בתפילה והתפרסם כ"בעל ישועות". כדרכה של חסידות וורקא הוא התבלט באהבת ישראל. לצד פועלו בחסידות הוא היה פעיל בענייני ציבור, כאביו וסבו. הוא נודע גם כבעל חסד ונותן צדקה.
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור העריכו והיה שולח לו קוויטל כל ערב ראש השנה.
עם כיבוש ורשה במלחמת העולם השנייה ביקשו מקורביו להבריחו מחוץ לגבולות פולין, אולם הוא סירב להיפרד מחסידיו. בעת האקציה הגדולה בגטו סירב לרדת לחצר, התעטף בטלית ותפילין, התיישב על כסאו וקרא קריאת שמע ונפטר על כסאו. באישון לילה התגנבו חסידיו אל הבית והביאוהו לקבר ישראל בחצר.
צאצאיו
- הרב אריה לייב (לייבל), חתן רבי יהושע אייגר בן רבי אברהם אייגר מלובלין, חוקר ביד ושם, נפטר בה' באדר תשנ"ג.
- נכדו בן בתו יעל, הרב שרגא פייביש זלמנוב מכהן כאדמו"ר מאופלא. הוא חתנו של הרב חיים שאול טאוב האדמו"ר ממוד'זיץ.
לקריאה נוספת
- דברי ירמיה, תשנ"ח.