חסידות מודז'יץ
| חסידות מודז'יץ | |
|---|---|
 לוגו החסידות | |
| מידע | |
| מקום ייסוד | דמבלין, פולין 
|
| תאריך ייסוד | 1889, ה'תרמ"ט |
| מייסד | הרב ישראל טאוב |
| מרכזי פעילות | בני ברק, ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, ביתר עילית, ניו יורק. |
| מספר חסידים | 220 משפחות (נכון ל-2020) |
| אדמו"ר | הרב חיים שאול טאוב |
| מאפיינים | שירה ונגינה, הלחנת ניגונים רבים, יחס אוהד לציונות |
חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ,[1] ומרכזה כיום בבני ברק. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.
תוכן עניינים
תולדות החסידות
אדמו"רי מודז'יץ
- הרב ישראל טאוב ממודז'יץ - ה"דברי ישראל" - (נפטר בי"ג בכסלו ה'תרפ"א), בנו של רבי שמואל אליהו מזוואלין ונכדו של רבי יחזקאל מקוזמיר. אחריו שימשו כאדמו"רים:
- ה"אמרי שאול" - רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (נפטר בט"ז בכסלו ה'תש"ח), האדמו"ר השני ממודז'יץ
- ה"אמרי אש" - רבי שמואל אליהו טאוב (נפטר בד' באייר ה'תשד"מ)
- ה"נחלת דן" - רבי ישראל דן טאוב (נפטר בכ' בסיוון ה'תשס"ו)
- רבי חיים שאול טאוב - האדמו"ר הנוכחי בבני ברק
- רבי ישראל דוד טאוב - האדמו"ר הנוכחי בארצות הברית
אדמו"רי החסידות בארץ ישראל היו חברים (גם בהווה) במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
החסידות בישראל כיום
רבי שמואל אליהו טאוב עלה לישראל בשנת 1935. לאחר פטירת אביו בשנת 1947 ירש את מקומו. הקים את בית מדרשו בתל אביב ברחוב לילנבלום, ולאחר מכן עבר לרחוב דיזנגוף. בשנת 1981 הקים ישיבה ברחוב חבקוק בבני ברק.
לאחר פטירתו מונה תחתיו בנו רבי ישראל דן. בשנת תשנ"ה עבר להתגורר בבני ברק בבניין הישיבה, אשר כיום שוכן בו בית המדרש המרכזי של החסידות. הישיבה שוכנת במבנה אחר באותו הרחוב.
לאחר פטירתו בשנת תשס"ו, התמנה בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב לכהן כאדמו"ר תחתיו. בהנהגת האדמו"ר ישיבה קטנה ורשת כוללים ובתי כנסת בירושלים, אשדוד ומודיעין עילית, וכן בלייקווד.
בנו השני של רבי ישראל דן, רבי פנחס משה טאוב, הוכתר כאדמו"ר מקוזמיר, על שמו של רבי יחזקאל מקוזמיר, סבו של מייסד השושלת, רבי ישראל טאוב.
ענפים נוספים בשושלת
בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות. בנו רבי חיים יחזקאל התמנה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. נפטר בג' באב תרצ"ח. בנו רבי יצחק צבי כיהן בארצות הברית. בשנת תרפ"א יסד חברה בשם "אדמת ישראל" לרכישת אדמות בארץ ישראל. ביקר בארץ בתרפ"ח, משם נסע לברזיל. בשנת תרצ"א התיישב בארצות הברית וכיהן ברובע הברונקס.
נכדו של רבי שאול ידידיה, רבי ישראל דוד טאוב (נולד תש"ד, בנו של הרב יהושע יחזקאל), הוכתר בחיי דודו האמרי אש כאדמו"ר ממודז'יץ ארצות הברית. בית מדרשו בפלטבוש. עד תש"ס היה ר"מ בישיבת תורה ודעת. נודע בהתנגדותו לעירוב בבורו פארק, כפי שכתב באריכות בספרו שערי ירושלים. ערך והוציא ספרים מתורת אדמו"רי מודז'יץ.
ניגוני מודז'יץ
במשך למעלה ממאה שנה הולחנו כ-4000 ניגונים על ידי אדמו"רי החסידות.[2] ניגונים רבים מתוכם נפוצים בקרב ציבורים שונים, לעיתים ללא ידיעה שמקור הניגון הוא במודז'יץ. בעל המנגן הידוע של החסידות הוא בן ציון שנקר שהוציא לאור עשרות תקליטים עם ניגוני החסידות. בשנים האחרונות הוקם המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ בראשות עו"ד דוד זעירא. המכון מתעד ומשמר את הניגונים והוציא לאור מספר דיסקים.
קישורים חיצוניים
ניגוני מודז'יץ:
- אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
- שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט
- זאב גלילי, עתה ניתן לשמוע את הניגון "אזכרה" של חסידי מודזיץ' ליום הכיפורים
- מודז'יץ: המנגינה שלא פוסקת, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 23 ביוני 2011
קונטרסי "תפארת ישראל" הכוללים דברי תורה ותוים ליצירות של אדמו"רי החסידות:
- קובץ תפארת ישראל - ד' (תשרי תש"ד), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ה' (תשרי תש"ה), באתר HebrewBooks
- קובץ תפארת ישראל - ז' (תשרי תש"ז), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ח' (1948), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ט' (אדר תשי"ב), באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ ראו כאן על שם העיירה.
- ↑ שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט על פי מידע שנמסר על ידי אוצר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ.
| שושלת אדמו"רי חסידות מודז'יץ | |
|---|---|
|
.png){kind=small}
