חסידות מודז'יץ
חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ[1], ומרכזה כיום הוא בבני ברק. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-700 בעלי זכות בחירה[2]. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.
תוכן עניינים
אדמו"רי מודז'יץ
- החסידות נוסדה על ידי רבי ישראל טאוב - ה"דברי ישראל" – (נפטר בי"ג בכסלו ה'תרפ"א). הוא המשיך למעשה את דרכם של אביו, רבי שמואל אליהו מזוואלין, ושל סבו, רבי יחזקאל מקוזמיר. אחריו שימשו כאדמו"רים:
- בנו בעל ה"אמרי שאול" – רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (נפטר בט"ז בכסלו ה'תש"ח).
- בנו בעל ה"אמרי אש" – רבי שמואל אליהו טאוב (נפטר בד' באייר ה'תשד"מ).
- בנו בעל ה"נחלת דן" – רבי ישראל דן טאוב (נפטר בכ' בסיוון ה'תשס"ו).
- בנו רבי חיים שאול טאוב - האדמו"ר ממודז'יץ הנוכחי.
החסידות בישראל כיום
במשך שנים רבות מרכז החסידות היה ברחוב דיזנגוף בתל אביב והתנהל על ידי האדמו"ר ה"אמרי אש" (רבי שמואל אליהו), ולאחר מכן על ידי בנו האדמו"ר ה"נחלת דן" (רבי ישראל דן), בל"ג בעומר שנת תשנ"ה עבר האדמו"ר להתגורר ברחוב חבקוק בבני ברק בבניין שבו גם בית המדרש המרכזי של החסידות. לחסידות ישנם שטיבלאך בירושלים, תל אביב, אשדוד, מודיעין עילית וטבריה, וכן בפלטבוש ובליקווד.
לאחר פטירת רבי ישראל דן ממודז'יץ, התמנה בנו רבי חיים שאול טאוב כהאדמו"ר ממודז'יץ. בנו השני, רבי פנחס משה טאוב הוכתר כהאדמו"ר מקוזמיר, על שמו של רבי יחזקאל מקוזמיר, בכך הוא מנע מאבקים על זכות השימוש בשם החסידות.
ענפים נוספים בשושלת
בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות. בנו רבי חיים יחזקאל התמנה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו ומשך חסידים רבים. נפטר בג' באב תרצ"ח. בנו רבי יצחק צבי כיהן בארצות הברית. בשנת תרפ"א יסד חברה בשם אדמת ישראל לרכישת אדמות בארץ ישראל. ביקר בישראל בשנת תרפ"ח ממנה נסע לברזיל. בשנת תרצ"א התיישב בארצות הברית וכיהן בברונקס שם נפטר. בן נוסף היה רבי יעקב דוד. נולד בשנת תרל"ח באוז'רוב. היה מלחין ובעל מנגן גדול. סירב לכהן באדמו"רות אך חסידים רבים דבקו בו. בשנת תרפ"א התמנה לאחד מפרנסי וורשה. נפטר בשנת תרפ"ז. בנו של רבי יעקב דוד, רבי שמואל אליהו עבר לארצות הברית לאחר השואה. הוציא את ספרו של סבו, "דברי ישראל".
נכד של רבי שאול ידידיה, רבי ישראל דוד (נולד תש"ד), בן בנו רבי יהושע יחזקאל, פתח בית כנסת בפלטבוש והחל לכהן באדמו"רות. ערך והוציא כמה מספרי אדמו"רי מודז'יץ.
ניגוני מודז'יץ
במשך למעלה ממאה שנה הולחנו כ-4000 ניגונים על ידי אדמו"רי החסידות[3]. ניגונים רבים מתוכם נפוצים בקרב ציבורים שונים, לעיתים ללא ידיעה שמקור הניגון הוא במודז'יץ. בעל המנגן הידוע של החסידות הוא בן ציון שנקר שהוציא לאור עשרות תקליטים עם ניגוני החסידות.
בשנים האחרונות הוקם המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודזי'ץ בראשות עו"ד דוד זעירא, המתעד ומשמר את הניגונים והוציא לאור מספר דיסקים. בשנת תשע"ח הוקם מכון "היכל בשירי זמרה" המפיק דיסקים של ניגוני החצר.
קישורים חיצוניים
- ריקוד פורים מודז'יץ – של בעל ה'אמרי שאול' – האדמו"ר ממודזי'ץ בביתו יחד עם ר' בן ציון שנקר מנגנים ניגון עתיק
ניגוני מודז'יץ:
- אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
- אתר ניגוני מודז'יץ - היכל בשירי זמרה
- שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט
- זאב גלילי, הניגון של חסידי מודז'יץ לתפילת "אזכרה אלקים ואהמיה" ביום הכיפורים
- מודז'יץ: המנגינה שלא פוסקת, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 23 ביוני 2011
קונטרסי "תפארת ישראל" הכוללים דברי תורה ותוים ליצירות של אדמו"רי החסידות:
- קובץ תפארת ישראל - ד' (תשרי תש"ד), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ה' (תשרי תש"ה), באתר HebrewBooks
- קובץ תפארת ישראל - ז' (תשרי תש"ז), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ח' (1948), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ט' (אדר תשי"ב), באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ ראו כאן על שם העיירה.
- ↑ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ↑ שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט על פי מידע שנמסר על ידי אוצר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ.
| שושלת אדמו"רי חסידות מודז'יץ | |
|---|---|
|
.png){kind=small}
