ישראל בלוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל בלוך
ישראל בלוך תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ישראל בלוך
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 17 בינואר 1889
רומני, רוסיה
פטירה 7 בינואר 1955 (בגיל 65)
נהלל
השכלה חלוציות
מפלגה הפועל הצעיר
ראש מועצה אזורית נהלל
19461948
(כשנתיים)
סגן ראש מנהלת מועצות נהלל וקישון
19461948
(כשנתיים)
הקבר של ישראל בלוך בבית הקברות בנהלל
הקבר של סוניה בלוך בבית הקברות בנהלל

ישראל בלוך (17 בינואר 1889 רומני, רוסיה - 7 בינואר 1955 נהלל) - הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה. עבד בחוות כנרת והיה מהמתיישבים הראשונים של אום ג'וני ובהמשך בין מקימי דגניה א'. היה בין מקימי נהלל. בין השנים 1946-1948 הוא היה ראש מועצה אזורית נהלל וסגן ראש המנהלת המשותפת של מועצת נהלל ומועצת קישון (טרם איחוד מועצות אלו).

קורות חייו

ישראל נולד ברוסיה ב-1889 לאריה בלוך. ב-1905 עלה לארץ במסגרת עליה שנייה והצטרף לארגון הפועל הצעיר.

ב-1907 הצטרף לחוות כנרת. עקב סכסוך עם מנהל החווה, האגרונום משה ברמן, היה בקבוצה שנטשה את המקום ולאחר שיחות עם ד"ר ארתור רופין נחתם חוזה, עם הקבוצה (שנקראה קבוצת הכיבוש), לשנה להקמת קולקטיב (ללא מנהלים) בשם "קבוצת הכיבוש" שייעבד את אדמות אום ג'וני תמורת חלק מהיבול[1]. וכך בדצמבר 1909 עברה הקבוצה מחוות כנרת לאום ג'וני והחלה לעבד את האדמות שלשפת הכנרת.

לאחר שנה, עם סיום החוזה, עזבה הקבוצה את המקום וישראל הצטרף לקומונה החדרתית שב-1910 חתמה על חוזה עם רופין לאיכלוס אום ג'וני והחליפה את "קבוצת הכיבוש". בהמשך היה שותף להקמת דגניה א' שם חי עם אשתו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר עזיבת דגניה חי הזוג תקופת מה בחולדה.

ב-1912 הצטרפו ישראל ואליעזר שוחט למנחם שינקין במסעו לחוות הברון בג'ילין שבחורן[2]. בעקבות מסע זה נוסחה הצעה לברון לחדש ההתיישבות במקום על ידי הקמת קבוצת פועלים. ההצעה נשלחה לפקידות בפריס אך כנראה לא הגיעו לידי הברון.

ב-1921 היה בין מקימי מושב העובדים הראשון נהלל ושימש בתפקידים מרכזיים במושב ובארגונים חקלאיים שונים.

ב-1925 היה שותף לכינוס באי כוחם של המושבים והארגונים בנהלל, שבו הוחלט להקים את "ארגון המושבים"[3] שממנו הוקמה תנועת המושבים.

עם הקמת מועצה אזורית נהלל בשנת 1945, נתמנה בלוך לסגן יו"ר המועצה, עקיבא גולדשטיין[4]. בשנים 1946-1948 כיהן כיו"ר מועצה אזורית נהלל, וכסגן יו"ר ההנהלה המשותפת של מועצת נהלל ומועצה אזורית קישון[5].

ישראל נישא לסוניה, אותה פגש בדגניה, (ילידת 1891) והזוג חי בנהלל ועסק בחקלאות. ישראל נפטר ב-1955 ואשתו נפטרה ב-1960. שניהם קבורים בבית הקברות של נהלל. בנם יוסף (בובלה) המשיך את דרכם וקבור אף הוא בנהלל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל בלוך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בנוסף לישראל בלוך, כללה הקבוצה גם את אליעזר שוחט, חיים צימרמן, צבי נדב, משה קריגסר, ישראל בצר ושפרה בצר (שטורמן)
  2. ^ ב-1891 רכש הברון רוטשילד כ-100,000 דונם בחלקו הדרום-מערבי של החורן. יהודים מרוסיה, רומניה, בולגריה, ארצות הברית, קנדה ואנגליה התיישבו בסביבות הכפרים ג'ילין וסאחם ג'ולן. רובם גורשו בפקודת פחה דמשק ב-1898, למעט יהודי בולגריה, שגורשו מאוחר יותר. חוות הברון ליד ג'ילין המשיכה להתקיים עד למלחמת העולם הראשונה
  3. ^ עוד היו שותפים למהלך זה: צבי יהודה, יעקב אורי, שמואל דיין, צבי ליברמן וישראל בצר מנהלל ושמעון קושניר ורפאל ויניק מכפר–יחזקאל
  4. ^ מושב חגיגי למועצות נהלל והקישון, משמר, 14 בדצמבר 1945
  5. ^ חילופים בהנהלת המועצות בעמק המערבי, דבר, 24 בספטמבר 1946