ישראל חבס
ישראל חבס (שבט תרכ"ח, 1868, אליטא, האימפריה הרוסית (כיום ליטא) - ח' באב ת"ש, 12 באוגוסט 1940, תל אביב) היה פעיל ציבור, מעסקני הציונות הדתית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בארץ ישראל.
ביוגרפיה
חבס נולד באליטא שבליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), בנו של הרב שמחה זיסל, ממשפחת "היסו"ד" ("יהודה ספרא ודיינא"), סוחר וחובב ציון ומעסקני היישוב הישן בירושלים וממנהלי מושב זקנים; ובתיה ממשפחת הרב חיים מוולוז'ין.
למד בחדרים ובישיבות איישישוק, וולוז'ין וסלבודקה, והושפע עמוקות מהרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") והרב יצחק בלאזר. הוסמך לרבנות.
נישא לנחמה דבורה בת נחמן שליזינגר, ממשפחת הגר"א. באותה עת החל חבס לעסוק במסחר עורות. במקביל עסק חבס בפעילות ציונית נרחבת, רכש אדמות בארץ ישראל, והקים חברה להפצת השפה העברית. עם הקמת תנועת "המזרחי", בשנת ה'תרס"ב, ואף עמד בקשר עם הרב יצחק יעקב ריינס.
בשנת תרס"ז[1] עלתה ארצה משפחת חבס[2], ובשנת תרע"א פתח בית מסחר בעורות, בשם "י. חבס ובניו"[3].
נפטר בתל אביב בשנת ת"ש.
פעילות ציבורית
חבס היה מעסקני "המזרחי", חבר ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב במשך 25 שנה[4], מהן 13 שנה כיהן כסגן יושב ראש הוועד[5] וממלא מקומו. כאחד משלושת חברי ועדה שנתמנתה מטעם ועד הקהלה לבחור ברב ראשי ראשון אחרי מלחמת העולם הראשונה, בחר ברב שלמה אהרונסון. סידר שיעורים והרצאות לנוער בעברית מטעם ועד בית-הכנסת הגדול ובמשך תקופה ארוכה היה מרצה בעצמו בכל שבת בבית-הכנסת הגדול בעניינים תורניים.
השתתף ביסוד ישיבת היכל התלמוד ומוסדות-תורה אחרים בתל אביב ובפעולה להחזקתם. היה מעורכי קובץ "התרבות הישראלית" יחד עם הסופר אז"ר, בשנת תרע"ג.
השתתף בגאולת חלק גדול של הקרקע לבנין המושבה בני ברק וברכישת האדמה לצורכי בית הקברות נחלת יצחק, שהייתה רשומה בתחילה על שמו.
עיתון היסוד
החל משנת תרצ"א ערך והוציא את השבועון החרדי הבלתי-מפלגתי "היסוד", העיתון הציג קו המקפיד על מסורת ישראל, מתוך מגמה לאומית ברורה. העיתון היה "בלתי מפלגתי", והעורך נקט בדרך עצמאית בלי להימשך אחרי מוסכמות שלא נראו לו. מאמרים רבים של הרב קוק ראו אור לראשונה ב"היסוד".
ילדיו
- חמדה, אשת שמואל פלנט.
- בת שבע, אשת דב לונץ.
- יעקב, היה שותף בעסק המשפחתי (נפטר: 1944).
- ברכה - סופרת, חברת מערכת "דבר".
- הרצל. היה שותף בעסק המשפחתי, ולימים הקים את חברת "הרצל חבס בע"מ" לסחר בעורות. בניו הם יזמי הנדל"ן ברוך ואברהם חבס.
- נחמן. היה שותף בעסק המשפחתי, ולימים הקים את חברת "נעלי ירושלים".
- שרה, אשת זאב יוסיפון (יוסקוביץ').
לקריאה נוספת
- הרב צבי יהודה הכהן קוק, הקנאי הטהור: לזכרו של ר' ישראל חבס ז"ל, הצופה, 20 באוגוסט 1940, עמ' 3
- ברכה חבס (הכהן), סיפור בית אבי: קטעי זכרונות על ישראל חבס ומשפחתו, 1969.
- הרב יוסף ברמסון, ר' ישראל חבס, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 130, מנחם אב תש"ע, עמ' 4
הערות שוליים
- ^ בכל המקורות הביוגרפיים מצוינת שנת תרס"ז כשנת העלייה לארץ. ברכה חבס ברשימתה האוטוביוגרפית בית אבי מציינת את שנת העלייה לארץ כתרס"ח.
- ^ בניגוד למקובל בימים הם בקרב התנועה הציונית, שמטרת העלייה היא ההתיישבות, ולפיכך מרבית העולים היו צעירים הכשירים גופנית לעבודת קרקע, בעלותו ארצה הביא אתו ישראל חבס לא פחות מ-12 נפשות: הוא עצמו, אשתו נחמה, שבעה ילדים בגילים שבעה חודשים עד בר מצווה, דוד זקן, בן דוד צעיר ומינקת לתינוקת.
- ^ http://www.habas.com/#!about-us/history
- ^ יפו, החרות, 27 במרץ 1911
הבחירות לועד העיר ביפו, דואר היום, 31 באוקטובר 1920
תוצאות הבחירות לועד הקהלה ביפו, דואר היום, 6 בינואר 1925 - ^ לעניין השחיטה, דואר היום, 11 בנובמבר 1925
