יששכר אונא
 | |
| יששכר אונא | |
| לידה |
8 במאי 1934 כ"ג באייר ה'תרצ"ד ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 2021 (בגיל 87) מודיעין |
| ענף מדעי | פיסיקה גרעינית |
| מקום מגורים | מודיעין |
| עיסוק | פיזיקאי גרעין |
| מקום לימודים | אוניברסיטה עברית ירושלים /מכון ויצמן רחובות |
| מנחה לדוקטורט | פרופ' יגאל תלמי |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית ירושלים |
| בת זוג | עדנה ברקין (פלש) |
| צאצאים | אוהד,נחמה,יגאל |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר גרעין / שותף בעריכת כתבי איינשטיין והנגשתם | |
יששכר אונא הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי התמחותו: פיזיקה גרעינית, תורת הקוונטים, היסטוריה של הפיזיקה המודרנית, וחינוך פיזיקלי. אונא הוא אחד המומחים העולמים העוסקים בעריכת כתבי אלברט איינשטיין והנגשתם.
קורות חיים
ישככר אונא נולד בירושלים ב-8 במאי 1934 להוריו הרב אביגדור אונא וחוה לבית גרומבכר שעלו שנה לפני כן מגרמניה. סבו מצד אביו היה הרב ד"ר יצחק אונא. סבו מצד אימו היה הרב יששכר גרומבכר. דודו, אחי אביו, היה חבר הכנסת משה אונא. בגיל 4 החל ללמוד אצל סבו, ד"ר ר' יצחק אונא, חומש גמרא ופוסקים, ועם אביו משנה. בגיל רך החל ללמוד חשבון מפי סבתו גרטרוד אונא.
להוריו הייתה בירושלים חנות ספרים "הכל לנוער" שהיוותה ליששכר בית שני. בגיל 6 החל ללמוד בבית הספר "מעלה" בירושלים בו למד עד סיום כתה יב'. בשנת 1952 התגייס לצה"ל לחיל הקשר ובד בבד החל את לימודיו בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מתלמידיו של פרופ' יואל רקח. בשנת לימודיו השנייה באוניברסיטה העברית נבחר, אחד מתוך מועמדים רבים, וקיבל מלגה ממשרד הביטחון ועימה משרה מובטחת כפיזיקאי בתע"ש. בשנת 1954 השתחרר מצה"ל. בשנת 1956 למד קורס בתורת הקוואנטים אצל פרופ' עמוס דה שליט ממכון ויצמן ברחובות. הסטודנט יששכר נשבה בקסמיו של המרצה. מאותו יום, לדבריו, "הפכתי לפיזיקאי גרעין עיוני".
בשנת 1959 הצטרף למכון ויצמן ברחובות וסיים את עבודת התיזה בנושא "אנרגיות קולומביות של גרעיני ראי" בהנחיית פרופ' עמוס דה שליט. אונא החזיר את המלגה למשרד הביטחון, ויתר על המשרה המובטחת והצטרף למכון וויצמן כסטודנט מחקר. בשנת 1961 נשלח על ידי מכון ויצמן לבית ספר קיץ לפיזיקה בורונה שבאיטליה לקורס שעסק בתחום התמחותו – מודלים של גרעין האטום, אליו הוזמן כמשתתף פעיל. בשנה זו, 1961, נשלח על ידי מכון ויצמן לכנס בינלאומי לציון 50 שנה לגילוי גרעין האטום במנצ'סטר שבאנגליה שם פגש את גדולי הפיזיקאים של אותה תקופה כמו נילס בוהר וסיר רודולף פיירלס. באותה שנה התקבל כחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה – החטיבה לפיזיקה גרעינית וההיסטוריה של הפיזיקה. בשנת 1962 סיים את עבודת הדוקטורט בהנחייתו של פרופ' יגאל תלמי בנושא "חישוב רמות אנרגיה ומעברים בגרעינים קלים" והוזמן למעבדות האטומיות הלאומיות בברוקהייבן אפטון לונג איילנד – ניו יורק במינוי של עמית מחקר לפוסט דוקטורט שם הכיר פיזיקאים מפורסמים כמו מוריס גולדהאבר (Maurice Goldhaber) ורוברט אופנהיימר.
בשנת 1964 מונה למרצה לפיזיקה עיונית ופיזיקת הגרעין במחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים הבאות לימד קורסים בתורת הקוונטים בכל הרמות, פיזיקת הגרעין והחלקיקים האלמנטריים, בעיות יסוד בפיזיקת הקוונטים ועוד.
בשנים 1964–1984 שימש יועץ בקריה למחקר גרעיני של משרד הביטחון. בשנת 1968 התמנה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית. בשנת 1969 יצא לשנת שבתון ובהזמנתו של פרופסור סיר רודולף פיירלס שימש חוקר ראשי (Research Officer) במחלקה לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת אוקספורד באנגליה שם עסק בחקר הגרעינים המעוותים של האטום.
בשנים 1970–1973 היה ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית. בתפקידו זה יזם את ההפרדה בין לימודי הפיזיקה ולימודי המתמטיקה, מה שהביא לייתר העמקה והרחבה בלימודי התואר בפיזיקה. כמו כן יזם קורס חדש לתלמידי שנה ראשונה: "רעיונות יסוד בפיזיקה המודרנית". בשנת 1972 התקבל כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. בשנים 1980–1985 שימש כמרכז מדעים ומתאם לימודי פיזיקה במרכז ללימודים קדם אקדמיים באוניברסיטה העברית. בשנים 1981–1985 היה יו"ר הוועדה לפיזיקה במשרד החינוך. בשנים 1982–1985 היה יו"ר הוועדה לסטודנטים לחקר הפיזיקה באוניברסיטה העברית. בשנים 1984 – 1987 עסק בארגון תוכנית הרצאות לבתי ספר תיכוניים בנושא מגמות מודרניות בפיזיקה. בשנת 1985 מונה לראש תוכנית הלימודים במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, תפקיד אותו מילא עד שנת 1988.
משנת 1987 חבר במועצה האקדמית של הוצאת הספרים ע"ש מאגנס באוניברסיטה העברית, ועורך כללי של סדרות המדע של ההוצאה. במסגרת זו יזם והביא לידי פרסום תרגום של אוסף המאמרים הפופולריים של אלברט איינשטיין "רעיונות ודעות" שיצא לאור לכבוד יובל ה-100 ל"שנת הפלא" של איינשטיין (2005). לספר זה הוסיף הקדמה כללית וכן הקדמה לחלק המדעי.
בשנת 1988 יצא לשנת שבתון כפרופסור אורח באוניברסיטה הפתוחה במילטון קיינס, אנגליה כחבר בצוות שכתב קורס חדש ומודרני באלקטרומגנטיות (SMT356 - יחידות 1–16). בתקופה זו פגש את פרופ' ראסל סטאנארד שכתב באותו זמן את ספרו הראשון בפיזיקה לילדים "המרחב והזמן של הדוד אלברט". אונא קישר בין פרופ' סטאנארד להוצאת "עם עובד" שתרגמה את ספרו זה ויותר מאוחר גם את "חורים שחורים והדוד אלברט" והוציאה אותם לאור בליווי הקדמה, אותה כתב פרופ' אונא. בשנים 1989–1997 שימש מרכז תוכנית "אמירים" לסטודנטים למדעים באוניברסיטה העברית – תוכנית מיוחדת לקבוצה נבחרת ביותר של תלמידי מדעי הטבע מצטיינים במיוחד. רבים מהתלמידים הללו הם היום פרופסורים או מנהלי הייטק.
בחודשים מרץ–יולי 1993 יצא לשבתון כפרופסור אורח במעבדת טייט לפיזיקה באוניברסיטת מינסוטה במיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית, בהזמנתו של פרופ' רוג'ר סטואר ששמו נודע כהיסטוריון של הפיזיקה הגרעינית. בתקופה זו התחיל להתמקד בהיסטוריה של הפיזיקה המודרנית. בשנת 1993 מונה כחבר בוועדה האקדמית במרכז סידני.מ. אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, טכנולוגיה ורפואה באוניברסיטה העברית. בשנים 1994–1997 כיהן כחבר בוועדה המתמדת של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והתרבות. בתפקידו זה השקיע מאמצים רבים כדי להטמיע את תפיסתו ש"...כמטרה ראשונה [בחינוך לערכים במדעי הטבע] חייבים לנתץ ולהרוס את "חומת ברלין" המפחידה ומפרידה בין המדעים הנקראים "מדעי הטבע" לבין אלו הנקראים מדעי החברה והרוח . . . עלינו להדגיש את הערך החינוכי של המדעים המדויקים כאמצעי נפלא לפיתוח החשיבה ולהכרת כמה מיצירות ההגות הגדולות ביותר של התרבות האנושית . . . חינוך, שלא יאפשר גישה של כל תלמידנו, הומניסטים כריאליסטים, להתפתחויות הגדולות והמרשימות במדעים ה"מדויקים", כגון אלו שהזכרתי, הוא לקוי ומעוות. תוצאותיו – פיגור חמור ומסוכן של החברה שאנו שוקדים על פיתוחה." ( מתוך מאמר שכתב בעיתון מעריב 22.6.1984 ). ב-1994 מונה כחבר בוועדה לענייני סטודנטים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנים 1999–2000 כיהן כיו"ר המועצה האקדמית של הוצאת מאגנס, תפקיד אותו מילא שוב בשנים 2005–2011.
בשנים 2000–2001 כיו"ר המועצה האקדמית במכללה להנדסה בירושלים. בשנים 2001–2007 כיהן כחבר בוועד המנהל של המכללה.
בקיץ 2001 יצא לשבתון כפרופסור אורח בפרויקט מסמכי איינשטיין (EPP) במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדנה, קליפורניה, ארצות הברית. בקיץ 2003 השתתף שוב בפרויקט.
בנובמבר 2003 יצא לגמלאות ומונה כפרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 2003 ועד היום מקיים פעילות מחקר קבועה בפרויקט מסמכי איינשטיין (EPP) במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפאסאדנה, קליפורניה, ארצות הברית, שם הוא תורם, בנוסף להשכלתו בתחומים השונים של הפיזיקה, גם את בקיאותו בשפה הגרמנית אותה רכש אצל סבתותיו יוצאות גרמניה. משנת 2009 מכהן כחבר בוועדה האקדמית של ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית.
במהלך השנים הוזמן פרופ' אונא להשתתף בכנסים רבים בכל רחבי העולם וכן היה חבר בוועדות ובמועצות שונות כמו הוועדה לתוכניות הלימודים בפיזיקה במשרד החינוך, בוועדת הפיזיקה במשרד החינוך, וועדות מינויים של האוניברסיטה הפתוחה והמכללה האקדמית בתל אביב. וועדת ההוראה של הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה העברית, הוועדה לתלמידי מחקר ועוד. לפי מינוי מיוחד של הרקטור שימש יושב ראש של ועדה מיוחדת, ועדה אד-הוק, שתכננה את השאלון הראשון שיחולק לתלמידים, בו יתבקשו להביע את דעתם על טיב ההוראה, לכל מורה בנפרד. השאלון הזה הפך מאז לאחד הנהלים הקבועים והחשובים המלווים כל קורס בפקולטה.
בשנת 1960 נשא לאישה את מלכה ז"ל לבית גבירץ ונולדו להם שלושה ילדים: אוהד, נחמה ויגאל (יגאל אונא מונה בשנת 2018 לראש מערך הסייבר הלאומי של ישראל).
בשנת 1980 נשא לאישה את עדנה ברקין ( פלש).
ספרים
פיזיקת הקוונטים, הוצאת האוניברסיטה המשודרת (משרד הביטחון) (1993).
הפיזיקה של האנרגיה, הוצאת האוניברסיטה המשודרת (משרד הביטחון) (2002)
מבחר פרסומים
Order of Levels in the Shell Model and Spin of Be11, I. Talmi and I. Unna, Phys. Rev. Letters 4, 469-470 (1960).
Theoretical Interpretation of Energy Levels of Light Nuclei, I. Talmi and I. Unna, Annual Rev. of Nucl. Science 10, 353-408 (1960).
The Random Phase Approximation and the Separation of Collective Degrees of Freedom, I. Unna, in Spectroscopic and Group Theoretical Methods in Physics, 403-409, (North Holland Publ. Co., Amsterdam, 1968).
The Genesis of Physics at the Hebrew University of Jerusalem, Physics in Perspective 2(4), 336-380 (2000)
Einstein, Ehrenfest and the Quantum Measurement Problem (with Tilman Sauer), "Annalen der Physik (Berlin)" 525, pp. A15-A19 (2013)
Weizmann and Einstein, the Struggle for Academic Excellence, in "Dr. Haim Weizmann, Scientist and Science Statesman", The Israel National Academy of Sciences, (Jerusalem 2017).
Conferme della Supremazia della Meccanica Quantistica su quella Classica, in Annuario della Encyclopedia Scienza & Tecnica, 1986-7, pp. 37-40 (Mondadori, Milano, 1986
ראשיתה של הפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתוך "תולדות האוניברסיטה העברית" (בעריכת ש. כץ ומ. הד), כרך א', (הוצאת מאגנס,1997), עמודים 589–624.
נ. זלדס וי. אונא, יואל רקח והפיזיקה העיונית בירושלים בתוך "תולדות האוניברסיטה העברית" (בעריכת ח. לבסקי), כרך ג' (הוצאת מאגנס, 2000), עמודים 279–302
אטומי, גרעין, האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים לכרכים א'-ט"ז (1969), 103-107.
רדיואקטיביות, האנציקלופדיה העברית, כרך ל' (1977), 529-541
חלקיקים קסומים, "מדע" כ"א (1977), 214-222.
סימטריה בטבע ושבירתה, "מדע" כ"ב (1978), 259-263.
חלקיקים אלמנטריים, האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים ב' (1983), 525-531.
אישור עליונותה של מכניקת הקוואנטים על המכניקה הקלאסית באנציקלופדיה האיטלקית למדע וטכנולוגיה (מונדדורי, מילאנו, 1986) [באיטלקית].
הגלקיק – מרכיב היסוד של החומר – חידות ופרדוקסים, "תהודה", עיתון למורי הפיזיקה (מכון ויצמן למדע) חוברת 12(2), 3-14 (1987).
הפיזיקאים גנבו את האור מן המשוררים, "הד החינוך" 61(5), 5-7 (1967).
חוקי האנדרלמוסיה "מדע", 32, 12-17 (1988).
האם יש עבר ועתיד בפיזיקה?, "מחשבות" (בעריכת צ. ינאי) 61, 24-33 (1991).
הזמן בפיזיקת הקוואנטים, בספר "הזמן: פסיכואנליזה והיבטים אחרים" (בעריכת א. פרוני) 228-238 (2004).
אלברט איינשטיין – אבי החשיבה הקוואנטית", "גלילאו", 77, 18-26 (2005).
מבוא כללי ומבוא מדעי ל"אלברט איינשטיין – רעיונות ודעות", הוצאת מאגנס (2005).
שנה בחיי איינשטיין, "גלילאו", 125, 30-37 (2009).
קישורים חיצוניים
- דף הבית של פרופ' יששכר אונא באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- אוסף הרב אביגדור אונא ומשפחתו - 277 The Central Archives for the History of the Jewish People Jerusalem (CAHJP)
- רודולף פיירלס, המכלול
- Brookhaven National Laboratory וויקיפדיה אנגלית
- מוריס גולדהאבר - Maurice Goldhaber - ויקיפדיה אנגלית
- מרכז סידני, מ . אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, טכנולוגיה ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
- פרוייקט מסמכי איינשטיין ( EPP )במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפאסאדנה, קליפורניה, ארה"ב
- ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים
