לדלג לתוכן

יגאל תלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יגאל תלמי
לידה 31 בינואר 1925
קייב, ברית המועצות
פטירה 4 בפברואר 2026 (בגיל 101)
מדינה ישראל
ענף מדעי פיזיקה
תרומות עיקריות
במחקרים בתחום מבנה גרעין האטום

יגאל תַלמִי (31 בינואר 19254 בפברואר 2026) היה פרופסור לפיזיקה ומומחה לפיזיקה גרעינית, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשכ"ה (1965) ופרס א.מ.ת, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ממניחי היסודות לחקר הפיזיקה הגרעינית בישראל, באקדמיה ובמערכת הביטחון.

ביוגרפיה

תלמי נולד בקייב שבאוקראינה בשם יגאל סמילנסקי, בן למשה סמילנסקי וללאה לבית ויינשטיין, אח צעיר לתחיה. בנובמבר 1925 עלתה משפחתו לארץ ישראל וגרה בכפר יחזקאל, שם היה אביו מראשוני המורים בבית הספר[1]. בילדותו עברתה המשפחה את שמה לתלמי, שם המייצג את ההתיישבות העובדת וכן מהווה ראשי תיבות של בני המשפחה: תחיה, לאה, משה, יגאל.

במושב התיידד עם טוביה קושניר וחלם על קריירה כביולוג. השניים כונו בלגלוג "ציידי הפרפרים" על עניינם בטבע במקום בעבודות משק מסורתיות. לקראת לימודיו בתיכון מצא ספר ישן בפיזיקה שהצית את דמיונו מאחר שגילה כי ניתן לחשב תופעות טבע[2]. הוא למד בכיתות י"א וי"ב בגימנסיה הרצליה, ולאחר תום לימודיו התגייס לפלמ"ח[3]. בגלל סיבות רפואיות שוחרר מהפלמ"ח, ובשנים 19431947 למד לימודי תואר ראשון ושני בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העצמאות, התגייס ושירת בחי"ש ובחיל המדע[4].

לאחר סיום שירותו הצבאי, למד לימודי דוקטורט במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך (ETH) בהנחייתו של וולפגנג פאולי, ועם סיומם, בשנת 1951, עבד בספקטרוסקופיה של גרעין האטום כעוזר המחקר של יוג'ין ויגנר באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, הודות למלגת לימודים של ממשלת ארצות הברית[5] ומלגה של התאחדות ציוני אמריקה[6]. עם שובו לישראל החל לעבוד במכון ויצמן ונמנה בין ראשוני המחלקה לפיזיקה גרעינית. בשנת 1955 מונה למרצה אורח באוניברסיטה העברית[7]. באוגוסט 1956 יצא לפרינסטון כמרצה אורח[8]. בספטמבר 1957 קיבל את פרס ירושלים למדע[9].

בשנת 1958 קודם לדרגת פרופסור חבר. באותה שנה שילם חיל האוויר של ארצות הברית למכון ויצמן עבור עבודתו במכון במסגרת שיתוף מידע[10].

לאורך שנות עבודתו הוזמן כפרופסור אורח והרצה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, באוניברסיטאות ייל, פרינסטון ואחרות. עד לפרישתו בשנת 1994 היה פרופסור במכון ויצמן ושימש גם בתפקידים מנהלתיים כיושב ראש המועצה המדעית[11], כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית (19671976)[12] וכדיקן הפקולטה לפיזיקה (19701984).

היה חבר הוועדה לאנרגיה אטומית[13] וועדת המשנה למחקר[14].

במחקריו עסק תלמי במבנה גרעין האטום. שיטה שפותחה על ידו ומדדה את כוחות המשיכה של חלקיקי הגרעין הביאה לנוסחה המקובלת של מצבים בגרעין[15].

תלמי הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1963, מהצעירים ביותר שנבחרו לאקדמיה, ושימש בה יושב ראש החטיבה למדעי הטבע (19741980). על עבודתו זכה במהלך השנים בפרס ויצמן של עיריית תל אביב (1962)[16], פרס ישראל למדעים מדויקים (1965, יחד עם עמוס דה-שליט), פרס רוטשילד (1971)[17], פרס בתה של החברה האמריקנית לפיזיקה (2000) ופרס א.מ.ת (2003).

חיים אישיים

תלמי היה נשוי לחנה לבית קיבילביץ (נינתו של יהושע שטמפפר) מ-1949 ועד למותה בינואר 2026. הם הכירו בעת שירותם המשותף בחיל המדע. חנה תלמי עבדה שנים רבות במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן. להם שני ילדים: יואב, פרופסור לרפואה במרכז רפואי מעיני הישועה (ולשעבר במרכז הרפואי שיבא), ותמר דיין, פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב הנשואה לאלוף במילואים עוזי דיין. אחותו של יגאל תלמי הייתה תחיה, אשתו של ברוך פדה[1]. בן-דודו מדרגה שנייה היה הקריין עמיקם גורביץ.

תלמי התגורר לסירוגין במכון ויצמן ובכוכב יאיר.

פעילות ציבורית

בשנת 1959 הביע העדפה להנהגת בחירות אזוריות בישראל בתקווה ששיטה זו תעלה לשלטון אנשים יותר ראויים, הגם שטען שבכל שיטת בחירות יש חסרונות[18]. בשנת 1974 הוא היה מבכירי התנועה לשינוי שיטת הבחירות בישראל[19].

תלמי היה מתומכיו של דוד בן-גוריון. בתחילת 1961 הוא הביע תמיכה בהמשך הקואליציה של בן-גוריון על רקע עסק הביש[20], בשנת 1965 הוא היה פעיל בארגון כנס של רפ"י במכון ויצמן[21] ובשנת 1966 הוא נמנה עם הוועד לחגיגת יום ההולדת של בן-גוריון[22]. בתחילת 1974 הוא חתם על קריאה של יובל נאמן לכינון ממשלת אחדות[23].

בשנת 1977 היה תלמי מהחותמים על קריאה לחנינה ליהושע בן ציון[24] (שהיה בן-דוד של רעייתו).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יגאל תלמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 נפטר משה תלמי, הבוקר, 9 בינואר 1961
  2. מכון ויצמן, ‏בקליפת גרעין, באתר "הידען", 11 במרץ 2022
  3. פרופ' יגאל תלמי, הצופה, 10 בפברואר 1963
  4. יאיר קוטלר, חוקרי הגרעין הישראליים, הארץ, 13 בספטמבר 1957
  5. זכו בפרסי למוד בארה"ב, הבוקר, 12 בספטמבר 1951
  6. 3 מישראל ו־1 מארה"ב זכו בסטיפנדיות, חרות, 24 באוקטובר 1951
  7. אנשים ומוסדות, דבר, 26 ביולי 1955
  8. מדען מרחובות לממכללת פרינסטון, חרות, 17 באוגוסט 1956
  9. הוענקו פרסי ירושלים תשי"ז, דבר, 23 בספטמבר 1957
  10. חיל האויר האמריקאי חתם חוזה עם חוקרי אטום בארץ, הארץ, 12 בפברואר 1958
  11. יגאל תלמי - יו"ר המועצה המדעית של מכון וייצמן, דבר, 21 ביוני 1965
  12. פרופ' תלמי נתמנה כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית של מכון וייצמן, על המשמר, 5 באפריל 1967
  13. אשכול יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית, הצופה, 15 באפריל 1966
  14. פורסמו שמות חברי ועדות המשנה בוועדה לאנרגיה אטומית, על המשמר, 6 באפריל 1967
  15. חוקר אטום ישראלי יצא לארה"ב למחקרים, שערים, 22 באוגוסט 1956
  16. שלושה מדענים יוכתרו כחתני פרס וייצמן, מעריב, 29 בינואר 1963
  17. חתני פרס רוטשילד לתשל"א, דבר, 24 ביולי 1972
  18. פרופ' י. תלמי: ארגומנטים שקולים כמעט, למרחב, 26 באוקטובר 1959
  19. היום כנס־יסוד של התנועה לשינוי שיטת הבחירות, דבר, 18 במרץ 1974
  20. קריאה להמשך הקואליציה הנוכחית בראשות בן־גוריון, דבר, 22 בפברואר 1961
  21. מכון וייצמן למדע - עסק של רפ"י, על המשמר, 9 באוגוסט 1965
  22. שרים יברכו את ב.ג. בשדה בוקר, דבר, 22 בספטמבר 1966
  23. צמרת רפ"י תתכנס, מעריב, 1 במרץ 1974
  24. כך ניסינו להשיג מידת הרחמים ליהושע בן ציון, מעריב, 12 בספטמבר 1977

יגאל תלמי42655681Q457253