כוויית קור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוויית קור
ידיים עם כוויות קור
אצבעות הרגליים שלושה שבועות לאחר שנפגעו מכוויית קור

כוויית קור היא פציעה שנגרמת כתוצאה מחשיפה לקור. הפציעה יכולה לנוע מדרגה נמוכה עד למוות של הרקמה הפצועה בתהליך של נמק. לרוב, האיברים הראשונים להיפגע הם האיברים המרוחקים ממרכז הגוף (או בשמם המקצועי איברי הפריפריה): האף, האוזניים והאצבעות. זה קורה כי במצבי קור כלי הדם באזורים אלה מתכווצים כדי להמשיך להזרים את הדם לאברים החיוניים וכדי לצמצם את איבוד החום כתוצאה מחשיפה לסביבה.

תסמינים

איבוד הצבע של העור, יחד עם תחושת שרפה או עקצוץ של העור, אי תחושה או כאב עז. אם העצבים וכלי הדם ניזוקו במידה רבה, נמק יכול להופיע, וקטיעת האיבר יכולה להיות דרושה. עור שלא מטופל לזמן מה ונחשף לכוויית קור יהפוך לשחור.

טיפול

הטיפול כולל בעיקר חימום הדרגתי של הרקמה הפצועה כדי לנסות להחזיר לה חיוניות ואם הדבר בלתי אפשרי לצמצם את התפשטות הפציעה לאזורים נוספים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0