כושן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת שטחי ההשפעה של מצרים העתיקה וממלכת כוש בשנת 1450 לפנה"ס

כּוּשָׁן היה שמם בתנ"ך של שבטים נוודים. ספרות המחקר מציינת כי שמם אצל עמי המזרח התיכון היה גם כוּשָׁוּ. על פי השערת החוקרים, חלק משבטי כושן נטמעו בשבטי מדין.[1]

בני השבט מוזכרים בתפילתו-נבואתו של הנביא חבקוק:

”תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת: ... תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן:” (ספר חבקוק, פרק ג', פסוקים א'-ז')
ובספר דברי הימים בהקשרו של המלך יהורם:

”וַיָּעַר ה' עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִים׃” (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ט"ז)

על פי ממצאים ארכאולוגים שנמצאו בנגב החוקרים העלו השערה, כי השבטים פעלו בסביבתו בעיקר בתקופת הברונזה התיכונה.[1] מבני כושן היו כנראה האישה הכושית רעיית משה רבנו (שעל פי חלק מהפרשנים הייתה צפורה), וזרח הכושי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ראו: הערך: כושן, לכסיקון מקראי, עמ' 391.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0