דברי הימים

דברי הימים

מספר פרקים	65 (דברי הימים א' – 29; דברי הימים ב' – 36)
מספר פסוקים	1,765 (דברי הימים א' – 943; דברי הימים ב' – 822)
סדרת ספרים	כתובים
הספר הקודם	נחמיה

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופת שיבת ציון. הספר כלול בחלק הכתובים. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מהאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף תקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והכרזת כורש, כשהמטרה העיקרית של הספר היא לייחס את דוד המלך וזרעו.

ספר זה לא נקרא באף מועד בלוח השנה היהודי.

תוכנו

ספר דברי הימים משתייך מבחינת תוכנו להיסטוריוגרפיה המקראית המאוחרת, אשר נוהגים לכנותה גם ההיסטוריוגרפיה שלאחר הגלות (Post-exilic historiography).

חלקו הראשון של הספר (הקרוי "דברי הימים א'") מתחיל בסיכום כרונולוגי לדורות, החל מבריאת העולם ועד למותו של שאול בגלבוע וממשיך בתיאור ימי מלכות דוד.

חלקו השני ("דברי הימים ב'") עוסק בתולדות ממלכת יהודה ובשושלת מלכי בית דוד מימיו של שלמה ועד לחורבן בית המקדש הראשון, ונספח בסופו המזכיר את הכרזת כורש. ממלכת ישראל מקבלת בתיאור ההיסטורי של הספר מקום שולי יחסית.

הספר חוזר פעמים רבות על אירועים שכבר סופרו בספרים אחרים, אבל לעיתים הוא מוסיף להם מידע או משנה את המסופר במעט.

חיבור הספר

הספר התחבר על ידי עזרא הסופר, ממנהיגי היהודים בתקופת שיבת ציון, ראשית התקופה הפרסית.

מקובל לחלק את כתיבת הספר, כאשר עזרא הסופר כתב את תחילתו, וחלקו השני נכתב בידי נחמיה שהיה באותה עת הפחה על פחוות יהודה מטעם פרס. על פי דברי התלמוד הבבלי, ”עזרא כתב ספרו, ויחס דברי הימים עד לו. מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה. ומאן אסקיה? נחמיה בן חכליה” (מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד א'). כך פירשו רבינו גרשום, רש"י ורבינו חננאל. עם זאת, ניתן להבין את הגמרא באופן אחר: שעזרא כתב את כל ספרו וכן את ספר דברי הימים, עד לשלב שבו הוא כבר לא היה בתמונה - השלב שבו נכנס נחמיה להנהגה, ומשם המשיך הוא (כפי שאכן ספר עזרא מתחלף באופן מובהק לספר שנכתב בידי נחמיה, על אף שבמקור שני הספרים היו כרוכים יחדיו תחת השם 'עזרא'). לפי הסבר זה, ספר דברי הימים כולו נכתב בידי עזרא הסופר.^{[דרושה הבהרה]}

המהרש"ל הציע דרך אחרת לקריאת הגמרא, שמסקנתה גם היא שעזרא הסופר כתב את כל דברי הימים. לפיו, אין לקרוא את דברי הגמרא "עַד לו", אלא "עֵד לו"; ספר דברי הימים הוא עדות לספר עזרא ולנכונות המסורת שבידי עזרא מחבר הספרים. לפי זה, שאלת הגמרא "ומאן אסקיה?" היא על ספר עזרא, וללא קשר להגדרת הברייתא במילים "עד לו".

בדור זה, שבו מהגלות יהודים בני השבטים יהודה, בנימין, ולוי שלא ידעו את ייחוסם. לכן עזרא כתב את הספר בשבילם וניתן לראות כיצד זה בא לידי ביטוי בשני מאפיינים של הספר: א. הספר כולו מלא בייחוסים מימי האבות עד לימי החורבן. ב. היהודים שעלו, כאמור, הם מבני שלושת השבטים שהיו בממלכת יהודה (שאר השבטים בממלכת ישראל גלו ונעלמו). לכן, הספר מתייחס רק לממלכת יהודה, וממלכת ישראל כמעט ולא מוזכרת בו כלל.

חיבורים מקבילים

הספר מקביל בתוכנו (מדה"א י' ואילך) לספרים שמואל ומלכים. יש בין החיבורים השונים נקודות זהות רבות אך גם נקודות רבות השונות זו מזה או אף סותרות. את ההבדלים בין החיבורים ניתן לחלק לשלושה סוגים:

1. השמטות - מקומות בהם ספר דברי הימים השמיט ממה שכתוב במקום המקביל לו בספר שמואל או מלכים (כגון השמטת פרקים י"א-כ"א בספר שמואל ב').
2. הוספות - מקומות בהם ספר דברי הימים מוסיף על מה שכתוב במקום המקביל לו בספר שמואל או מלכים (כגון הוספת מעשיו הרוחניים של יהושפט בדברי הימים ב', י"ט וכן לגבי חטאי יואש ואמציה ועוזיה בדברי הימים ב', כ"ד-כ"ו).
3. החלפות - מקומות בהם ספר דברי הימים משנה, עורך את הכתוב המצוי במקום המקביל לו בספר שמואל או מלכים (כגון הכנסת הלוויים לסיפור העלאת הארון בדברי הימים א', ט"ו).

לדעת רוב חוקרי המקרא, רוב המקומות בהם יש הבדל בין הספרים המקבילים נערכו בכוונה על ידי מחבר ספר דברי הימים, אך הדעות חלוקות לגבי המניעים שהובילו את המחבר לשנות ולערוך את הכתוב. יש פרשנים^{[דרושה הבהרה]} שהציעו שהנוסח בדברי הימים מסתמך על מקורות היסטוריים חיצוניים, שבדברי הימים נערכו בצורה אחרת מבספרי שמואל ומלכים.

המניעים העיקריים האפשריים הם:

1. עריכת הכתוב מתוך רצון לפרשו ולהבהירו.
2. עריכת הכתוב מתוך רצון להתאימו לנוסח אחר של ספרי שמואל- מלכים.
3. עריכת הכתוב מתוך רצון להתאימו לגישה התאולוגית או הפוליטית של מחבר הספר. לדוגמה, יש שהסיקו מההתעלמות מממלכת ישראל, שבעיני המחבר שלטון בית דוד היה השלטון הלגיטימי היחיד. דוגמה נוספת לגישה תאולוגית רבת השפעה בספר היא התפיסה שמעשי האדם לטוב ולרע משפיעים באופן ישיר על הצלחתו המעשית, משום כך התווספו בספר זה חטאים של מלכי ישראל או חזרה בתשובה שמסבירים את הצלחתם או לחלופין את כישלונם. בפירוש דברי הימים המיוחס לרש"י, נאמר כמה וכמה פעמים, כי ספר זה נכתב לשבחו של דוד ולכך כל מעשה טוב או הצלחה של דוד וזרעו מוזכרים בכתוב באריכות, וכל חטא או כשלון מדלג עליהם הכתוב.

שם הספר

בפשטות, ניתן לתרגם את "דברי הימים" כ"היסטוריה". בתרגום היווני (תרגום השבעים), מכונה הספר "ההשמטות" או "הספר של הדברים שנשארו" (יוונית: Παραλειπομένων פַּרַלִיפּוֹמֵנוֹן), שם ששמר הירונימוס, בתרגומו ללטינית, הווּלְגַטָה, (בתיעתוק מיוונית: Paralipomenon) אך מציין כי ראוי יותר לכנותו "דברי הימים של ההיסטוריה הקדושה" (Chronicon la divina historia), ובמרבית השפות האירופאיות מתבסס שם הספר על "כרוניקון" (מילולית: תיעוד אירועים מאורגן מהמוקדם למאוחר).

הרד"ק כותב בהקדמה לפירושו על ספר דברי הימים כי זהו "ספר דברי הימים למלכי יהודה", המוזכר רבות בספר מלכים (לדוגמה ב: מל"א י"ד, כ"ט. מל"א ט"ו, י"ג). מלבדו כתבו כך עוד כמה ראשונים, אך מרבית הראשונים דחו את דבריו אלו.

חלוקת הספר לשניים

במקור הספר הוא ספר אחד, אך במסורת הנוצרית חולק לשני חלקים- דברי הימים א' ודברי הימים ב', הנחשבים לשני ספרים שלמים. המקור למסורת זו הוא בתרגום השבעים, שבו הספר כבר מחולק לשנים (כנראה בגלל אורכו, וכן לגבי ספר שמואל וספר מלכים). חלוקה זו לשניים הופיעה גם במהדורות הדפוס העבריות הראשונות לתנ"ך במאה השלישית לאלף השישי, ומאז התקבלה.

מקומו של הספר בכתובים

בכתבי יד אשכנזיים של המקרא, ועל פיהם בדפוסים המקובלים היום, דברי הימים הוא הספר האחרון שבחלק "כתובים", ולכן גם הספר האחרון במקרא כולו.

ואולם אין סדר מחייב במסורת היהודית לספרים שבחלק כתובים, ויש גם מסורות אחרות לגבי סדרם. בכתבי היד של בעלי המסורה בטבריה והקרובים להם, דברי הימים הוא הספר הראשון בכתובים.

בסדרם של ספרי הכתובים בתלמוד מופיע סדר שונה מהמקובל היום, אבל גם בו "דברי הימים" הוא הספר האחרון.

חלוקת הפרקים

דברי הימים א'

• א' - אילן יוחסין מהאדם הראשון ועד יעקב אבינו.
• ב'-ד' - שרשרת יוחסין של שבט יהודה.
• ד' - שרשרת יוחסין של שבט שמעון.
• ה' - שרשרת יוחסין של שבט ראובן, שבט גד, וחצי מנשה ובני לוי.
• ו' - בני לוי ועריהם.
• ז' - בני יששכר, בנימין, נפתלי, חצי המנשה (החצי השני), אפרים ואשר.
• ח' - שבט בנימין (מופיע בפעם השנייה, מחולק לשניים) ובית-שאול.
• ט' - סיום היוחסין, יושבי ירושלים ובית-שאול (מופיע בפעם השנייה).
• י' - מות שאול.
• י"א-כ"ט - דוד המלך.

דברי הימים ב'

• א'-ט' - שלמה המלך
• י-יב - רחבעם
• יג - אביה
• יד-טז - אסא
• יז-כ - יהושפט
• כא - יהורם
• כב - אחזיה
• כג - עתליה
• כד - יואש
• כה - אמציה
• כו - עוזיהו
• כז - יותם
• כח - אחז
• כט-לב - חזקיהו
• לג - מנשה ואמון
• לד-לה - יאשיהו
• לו - יהואחז, יהויקים, יהויכין, צדקיהו; החורבן, הגלות והכרזת כורש.

פרקי היוחסין

תשעת הפרקים הראשונים של ספר דברי הימים הם רשימות יוחסין אשר מתחילות בתולדות האנושות (אדם הראשון), ממשיכות לאברהם, מתארות בקיצור נמרץ את תולדות ישמעאל ועשו ומפרטות את תולדות שבטי ישראל.

מחבר דברי הימים עשה שימוש באמצעי הספרותי של רשימות יחס ככלי להמשגת הזהות. כאשר זהותו של אדם נובעת מאבותיו ומקו היוחסין העובר ברצף מן האב הקדמון אל צאצאיו. בהצעת הבסיס הגנאלוגי של הזהות הישראלית נקט מחבר הספר תפיסה מקיפה ומכלילה וחיבר אל מבנה היסוד של בני יעקב את כל מרכיבי היישוב בארץ ישראל. לצידם של בני ישראל ישבו בארץ כנען גם תושבים אחרים - נכרים, המוגדרים כגרים וכלל אותם בתוך עם ישראל כאחד ממרכיביו (דברי הימים ב' פרק ל' פסוק ט"ו, למשל). נקודת מוצא מרחיבה וכוללנית זו מעניקה לרשימות היוחסין תפקיד יוצא דופן בחיבור זה. בעוד שבתפקודן המקובל רשימות יוחסין הן אמצעי להגבלה, להפרדה ולייחוד, בספר דברי הימים משמשת התבנית הספרותית והגנאלוגית הזו כאמצעי לסיפוח והכללה וכמכשיר למתיחת המושג ישראל לגבולותיו הרחבים ביותר.

רשימת היוחסין של עם ישראל מתחילה באדם הראשון (דברי הימים א' פרק א' פסוק א') כאב הקדמון של עם ישראל, דבר שנותן ביטוי ליחס המיוחד בין אלוקי ישראל ובין עם ישראל והבחירה בו, דבר שלא נוצר ברגע היסטורי מסוים ובמעמד היסטורי מוגדר, אלא זהו יחס מוחלט שנקבע כבר בבריאת העולם ואשר תוקפו דומה לתוקף היחס שבין אלוקים לעולם שברא.

גם השקפתו של בעל דברי הימים בשאלת הזהות הגאוגרפית של עם ישראל היא כוללנית ומקבילה באופייה למושג הכוללני של הזהות האתנית. בספר, תיאור הגבולות הגאוגרפיים הראליים של ארץ ישראל הוא בהיקפם הרחב ביותר. ההתיישבות בארץ ישראל התחילה עם בני יעקב, כלומר, בנקודת ההתחלה המוקדמת ביותר של עם ישראל .

בספרות חז"ל ניתנה משמעות רבה לפרקי רשימות היוחסין וישנם מדרשים רבים על פסוקים מפרקים אלו. בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ב עמוד ב' מוזכר מר זוטרא שמתאר קובץ מדרשים עצום על פרקים אלו שאבד.

פרשנות קלאסית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כמעט שאין פרשנות ממוקדת בספר דברי הימים, בפני עצמו ולא בסוגיות הדורשות השוואה לספרים אחרים. הפרשנים הקלאסיים שפירשו את מרבית ספרי התנ"ך ככל הנראה לא כתבו פירוש לספר דברי הימים. אפילו פירוש רש"י על דברי הימים לא נמצא בימינו. בפירוש שמקובל ליחס אותו לרש"י כיום, מופיעות לעיתים הפניות ל"רבינו שלמה", מה ששולל את ייחוס הפירוש לרש"י. בעיה זו מעלה כבר החיד"א שכותב שאת "פירוש רש"י" לדברי הימים לא כתב רש"י עצמו. בנוסף ישנו פירוש המיוחס לרבי יוסף קרא ופירוש אנונימי מאת אחד מתלמידי רס"ג.

רד"ק הוא הפרשן הראשון שידוע בוודאות כי כתב פירוש לספר דברי הימים. בהקדמתו, הוא מלין על כך שלא עסקו לפניו בפרשנות הספר. רד"ק מעיד על כך שמצא בנרבונא מספר פירושים על הספר אך הוא אינו יודע את שמות מחבריהם. הפירוש המיוחס לרש"י מביא לעיתים פרשנות מדברי חכם מחכמי נרבונא. אברבנאל בהקדמתו לספר שמואל מתייחס אף הוא לכך שאין מי שפירש את ספר דברי הימים, והוא מזכיר את הרד"ק כמפרש יחידי ומצומצם מדי על דברי הימים; אך אף אברבנאל עצמו לא כתב פירוש על דברי הימים, אלא רק בהתייחסות לשינויים מספרי שמואל ומלכים אותם פירש, ובהקדמתו זו הוא מעיד שעד שהגיע לכתיבת הפירוש לא קרא בספר זה. רבי משה דוד ואלי כתב ספר בשם "נר ישראל" כביאור לספר דברי הימים.

לקריאה נוספת

• יצחק קלימי, ספר דברי הימים: כתיבה היסטורית ואמצעים ספרותיים, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ס, כ + 477 עמ'
• ערן ויזל, הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים, ירושלים:הוצאת מאגנס, 2010.
• אשר וייזר, הפירוש לספר דברי הימים המיוחס לרש"י, בית מקרא, ניסן-אייר-סיוון תשל"ז.
• יאירה אמית , היסטוריה ואידאולוגיה במקרא. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997, עמ' 69–84.
• יוליוס וולהאוזן, "אקדמות לדברי ימי ישראל" (תרגום י' יברכיהו), ירושלים תרצ"ח, עמ' 9–58.
• רבי יעקב אדלשטיין, בעקבי הכתובים - דברי הימים, תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

• דברי הימים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספר דברי הימים א, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר דברי הימים א, באתר "תורת אמת"
• ספר דברי הימים א, באתר ויקיטקסט
• ספר דברי הימים א, באתר מכון ממרא
• ספר דברי הימים א באתר שיתופתא
• ספר דברי הימים ב, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר דברי הימים ב, באתר "תורת אמת"
• ספר דברי הימים ב, באתר ויקיטקסט
• ספר דברי הימים ב, באתר מכון ממרא
• ספר דברי הימים ב באתר שיתופתא
• ספר דברי הימים א, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• ספר דברי הימים ב, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• שרה יפת, ספר דברי הימים : חיבור היסטורי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יד, תשס"ד
• מידע על דברי הימים בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על ספר דברי הימים באתר רמב"י
• דברי הימים א, תמצית תנ"ך, תשע"ו, עמ' 75-77, באתר היברובוקס
• דברי הימים ב, תמצית תנ"ך, תשע"ו, עמ' 77-80, באתר היברובוקס

• E. L. Curtis & A. A. Madsen, Chronicles (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1910. Online copy at the Internet Archive

שונות

• פרק 79 – דברי הימים: על דברי הימים חלק א בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
• פרק 81 – דברי הימים: על דברי הימים חלק ב בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דברי הימים36428445Q161953