כלכלת סרביה
| דירוג עולמי | תמ"ג: 76; תמ"ג לנפש: 90 |
|---|---|
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 89,084 |
| תמ"ג לנפש | 13,388 |
| צמיחה כלכלית | 0.70% (דירוג: 184; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 38.7 (דירוג: 71; הערכה לשנת 2014) |
| כוח עבודה | 2,900,000 (הערכה לשנת 2015) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת סרביה היא כלכלה מעורבת ומתפתחת.[1] סרביה מתמקדת בעיקר בתעשיית ייצור מכונות, כלי רכב, אנרגיה וכרייה.[2] ענפי היצוא המרכזיים של סרביה כוללים מתכות בסיס, רהיטים, כימיקלים, צמיגים ותרופות.[3] הכלכלה הסרבית תלויה במידה רבה בסחר הבינלאומי באירופה, ושותפות הסחר המרכזיות שלה הן האיחוד האירופי, סין, טורקיה ורוסיה.[2] בירת המדינה והמרכז הפיננסי שלה היא בלגרד. סרביה חברה בהסכם הסחר החופשי של מרכז אירופה (CEFTA), המטבע שלה הוא הדינר הסרבי ואחוז האבטלה במדינה עומד על 8.9% נכון לרבע הרביעי של 2025.[4]
היסטוריה
לפני מלחמת העולם הראשונה, קצב הגדילה של סרביה היה 0.28%, פחות מזה של מדינות צפון אירופה. התעשייה החקלאית של סרביה הייתה גדולה ומבוססת, אך תעשיות הייצור שלה עדיין היו חלשות וקטנות.[5]
בסוף שנות ה-80, סרביה החלה לנטוש את מודל הכלכלה המתוכננת ולעבור לכלכלת שוק. המיקום של סרביה בגוש המזרחי נתן לה יתרון יחסי, אך החלטות שגויות בשנות ה-90 הובילו לקריסה כלכלית של המדינה ואף לבריחת מוחות.[6]
סקטורים
חקלאות
לסרביה תנאים נוחים המאפשרים חקלאות מגוונת, והמדינה מחזיקה בשטח חקלאי נרחב. בשנת 2024 סרביה ייצאה מוצרי מזון בשווי 5.3 מיליארד דולר, וענף זה מהווה יותר מחמישית מכלל הייצוא. סרביה היא מהיצרניות המובילות בעולם של שזיפים ופטל, ומייצרת גם תירס, חיטה, חמניות, סלק סוכר, סויה, תפוחי אדמה, תפוחים, וכן מוצרי בשר, עוף וחלב.[7][8]
אנרגיה
סקטור האנרגיה של סרביה הוא אחד מהסקטורים הכלכליים החשובים ביותר במדינה. סרביה מחזיקה במשאבי טבע רבים כגון פחם, נפט וגז. יש לה 2 מחצבי פחם גדולים: קולוברה וקוסטולק.[9] סרביה היא מהיצרניות הגדולות ביותר של ליגניט, המשמש כמעט באופן בלעדי כדלק לייצור חשמל באמצעות קיטור. רוב החשמל במדינה מיוצר באמצעות תחנות כוח תרמו-סולאריות (71%). עם זאת, יש לה מחסור בגז טבעי, והיא מייבאת אותו בעיקר מרוסיה.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Report for Selected Countries and Subjects, IMF (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Spotlighting The World Factbook as We Bid a Fond Farewell - CIA, www.cia.gov
- ↑ Serbia - The World Factbook, CIA (באנגלית)
- ↑ Statistical Release, publikacije.stat.gov.rs
- ↑ Boško Mijatović, Milan Zavadjil, Serbia on the path to modern economic growth, The Economic History Review 76, 2022-08-16, עמ' 199–220 doi: 10.1111/ehr.13186
- ↑ Brain drain in the Western Balkans, OpenDemocracy (באנגלית)
- ↑ Wayback Machine, pod2.stat.gov.rs
- ↑ FAOSTAT, FAO
- ↑ Tanjug, Srbija ima uglja za još jedan vek, B92.net (בסרבית)
- ↑ Transport prirodnog gasa | Srbijagas, www.srbijagas.com
כלכלת סרביה42911235Q1261763