כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. סן ג'ורג'ו מג'ורה (באיטלקית: San Giorgio Maggiore) היא בזיליקה הממוקמת באי סן ג'ורג'ו מג'ורה, בלגונת ונציה שבאיטליה. חזית הכנסייה צופה אל כיכר סן מרקו.
היסטוריה
הכנסייה הראשונה באתר הוקמה בשלהי המאה השמינית או ראשית המאה התשיעית. בשנת 982 נתרם האי למסדר הבנדיקטיני, אשר ייסד במקום את מנזר סן ג'ורג'ו.
בניית מבנה הכנסייה הנוכחי החלה בשנת 1566 בתכנונו של אנדראה פאלאדיו. המבנה לא הושלם בעת מותו של פלדיו בשנת 1580. על סיום עבודות הבנייה ובייחוד חזית המבנה פיקח האדריכל וינצ'נזו סקאמודזי אשר התבסס על תוכניותיו של פלדיו. העבודות הסתיימו בשנת 1610.
מגדל הפעמונים של הכנסייה נבנה בשנת 1467 אולם התמוטט בשנת 1774. מגדל חדש הוקם בשנת 1791.
בשנת 2011, במסגרת הביאנלה של ונציה, הוצב בכנסייה פסל של האמן הבריטי אניש קאפור[1].
חזית הכנסייה
לכנסייה חזית שיש לבנה בסגנון קלאסי האופייני לפלדיו. החזית תואמת את המבנה כאשר גמלון נמצא בחזית הספינה הראשית. משני צידי הכניסה הראשית לכנסייה נמצאים פסלי גאורגיוס וסטפנוס להם מוקדשת הכנסייה.
פנים הכנסייה
הכנסייה רחבה ומוארת היטב בחלונותיה הרבים. תוכנית הכנסייה שילבה את צורת הצלב עם צורת הבזיליקה המסורתית, כאשר הכיפה נמצאת במפגש הזרועות.
בין יצירות האמנות העיקריות שבכנסייה ניתן למנות את "המדונה על כס המלכות עם ה"קדושים"" מעשה ידי סבסטיאנו ריצ'י, "הסעודה האחרונה" ו"נפילת המן" מעשה ידי ז'אקופו טינטורטו, וכן יצירות מעשה ידי פאלמה איל ג'ובאנה, דומניקו טינטורטו וז'אקופו באזאנו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סן ג'ורג'ו מג'ורה |
אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה- כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סמדר שפי, עלייתו לשמים של אניש קאפור, באתר הארץ, 3 ביוני 2011
