כפר קרנוס
כפר קרנוס הייתה עיירה קדומה בעמק בית שאן, אשר נזכרת במספר הקשרים בספרות חז"ל וכן במקורות חיצוניים וארכאולוגיים.
העיירה נזכרת בברייתא דתחומין שבתוספתא ובתלמוד הירושלמי כעיירה הסמוכה לבית שאן מצפון, הפטורה יחד עם בית שאן ממצוות התלויות בארץ בהוראת רבי יהודה הנשיא[1]. הגם שבחלק מהנוסחים השם מובא בצורה "כפר קרנים", הצורה "כפר קרנוס" התאשרה כנוסח המקורי שבברייתא, עם גילוי פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו הובאה בהרחבה ברייתא דתחומין, ושם נזכר שם היישוב בצורה "כפר קרנוס".
העיירה נזכרת אצל חז"ל גם במדרש אגדה חוזר על נערי איוב, לפיו אלו יצאו מכפר קרנוס, ולמעט אחד, כולם מתו במגדל צבעייא[2].
באונומסטיקון של אוסביוס, מראשית המאה הרביעית לספירה, נזכר כפר גדול בשם "קרניה טרכיאה" בצפון עבר הירדן, בסמוך לירדן, אשר לפי אוסביוס והירונימוס, שם מראים לפי המסורת את ביתו של איוב.
הזיהוי המקובל כיום לעיירה הוא בח'רבת א-טוואל שמצפון לבית שאן, בסמוך לקיבוץ חמדיה[3].
הערות שוליים
