כרים קאן
| לידה |
30 במרץ 1970 (גיל: 56) אדינבורו, |
|---|---|
| מדינה |
|
| תחומי מחקר | משפט בין-לאומי, דיון פלילי, משפט פלילי |
| תפקידים בולטים | תובע בבית הדין הפלילי הבין־לאומי, יועץ הממלכה |
כרים אסד אחמד קאן (באנגלית: Karim Asad Ahmad Khan; בעברית נפוצים גם הכתיבים כרים ח'אן וקארים חאן; נולד ב־30 במרץ 1970) הוא עורך דין בריטי והתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי.[1]
קאן מומחה למשפט בין-לאומי ולזכויות האדם. קודם לכן שימש כעוזר למזכיר הכללי של האומות המאוחדות, וכראש צוות החקירה לקידום ענישה על פשעי מלחמה שבוצעו על ידי המדינה האסלאמית (UNITAD).
ב-16 במאי 2025 פורסם כי קאן "יצא לחופשה" מתפקידו כתובע. זאת לאחר חשיפת עדויות המאשימות אותו בפגיעה בנשים.
השכלה וקריירה מוקדמת
קאן נולד באדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת למשפחה מוסלמית מפקיסטן, בני עדת האחמדים.
הוא הוכשר לשמש כעורך דין באנגליה ובוויילס בשנת 1992. לאחר מכן למד לדוקטורט בוולפסון קולג' באוניברסיטת אוקספורד, אך לא סיים את המסלול ואינו בעל תואר דוקטורט במשפטים. בין 1993 ו-1996 שימש כתובע מטעם הכתר בשירות התביעה של אנגליה וּויילס.
קריירה במשפט בין-לאומי
החל מ-1997 עבד במשרד התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר. לאחר מכן, שימש כיועץ משפטי למשרד התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי לרואנדה.
ייצג אנשים מקהילות בקניה שביקשו פיצוי מבריטניה בגין הפרות לכאורה של זכויות אדם שבוצעו במהלך הקולוניאליזם הבריטי. לדבריו, "צריך להכיר בעוולות היסטוריות מסוימות... זה משהו שאני מרגיש לגביו הרבה להט, וזה באמת כדאי".[2]
קאן עבד בבגדאד שבעיראק כיועץ מיוחד וראש צוות החקירה של האומות המאוחדות לקידום ענישה לפשעי המדינה האסלאמית.
התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי
ב-12 בפברואר 2021 נבחר לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי. הוא האדם השלישי בתפקיד זה, והראשון שנבחר בהצבעות חשאיות.
בספטמבר 2021, הוא חידש את חקירת הפשעים שביצעו הטליבאן והמדינה האסלאמית בח'וראסאן שבאפגניסטן שהושעו באביב 2020 לבקשת הממשלה בקאבול, שניסתה להוכיח כי מערכת המשפט שלה נמצאת בשטח ויכולה להעמיד לדין את מבצעי המעשים. מנגד, התובע החליט "לבטל מסדרי עדיפויות" את החקירות הנוגעות לפשעים שבוצעו על ידי כוחות בין-לאומיים, בפרט כוחות אמריקאים, בשטח אפגניסטן משנת 2003. הוא נימק את הבחירה הזו באמצעים הכספיים המוגבלים של בית הדין.[3]
בנובמבר 2021, הוא נסע לקולומביה ולוונצואלה ואישר כי יתחיל חקירה רשמית נגד ונצואלה (אנ') בגין פשעים נגד האנושות.[4][5] באפריל 2022 הוא חזר לוונצואלה וסיכם עם הממשלה להקים משרד של בית הדין הבין-לאומי בקראקס.[6][7]
במרץ 2023 הגיש בהצלחה בקשה לצווי מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה, הנציבה הנשיאותית לזכויות ילדים של רוסיה, אשר לדידו הפרו שני חוקים נגד גירושים שיטתיים, העברה ולקיחת בני ערובה של ילדים אוקראינים לרוסיה.[8]
באוקטובר 2023 הצהיר כרים קאן שהחל לנהל חקירה פעילה על אירועי 7 באוקטובר בישראל, וכן בעזה ויהודה ושומרון. הוא ציין שסמכותו מתחילה שנים אחורה, משנת 2014.[9] במאי 2024 הגיש בקשה לצווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה יחיא סנוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה ומפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם מוחמד דף.[10]
עם חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן הטילה ארצות הברית עיצומים משמעותיים על בית הדין, ובראש ובראשונה על קאן עצמו בעקבות הגשת התביעה נגד נתניהו וגלנט. ההחלטה שקיבל טראמפ נגד בית הדין הפלילי בפברואר 2025 אוסרת בין השאר על התובע הכללי קאן ועל כל מי שאינו אזרח אמריקני מקרב 900 עובדי בית הדין להיכנס לארצות הברית, והיא גם מאיימת על כל אדם, מוסד או חברה בקנסות ובתקופות מאסר אם יספקו לקאן "סיוע כספי, חומרי או טכנולוגי". חשבון האי-מייל שלו נחסם על ידי חברת מיקרוסופט וגם חשבונות הבנק שלו בבריטניה נחסמו.[11]
בנובמבר 2025 ישראל הגישה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בקשה לבטל את צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בנוסף, ישראל דרשה את פסילתו של התובע הראשי קארים חאן מכל מעורבות בתיקים הנוגעים לה, בטענה כי פעולותיו נגועות במניעים אישיים וכי ההליך המשפטי זוהם. הבקשה הוגשה במסגרת תגובת ישראל להחלטות התובע, והיא נועדה לערער על תוקפם של הצווים ועל סמכותו של חאן בהקשר זה.[12][13][14][15][16]
האשמה על התנהגות בלתי הולמת
באוקטובר 2024 פורסמו טענות כלפיו להטרדה של עובדת זוטרה במשרדו לאורך תקופה ממושכת.[17] קאן הכחיש בהצהרה פומבית את ההאשמות על התנהגות בלתי הולמת, וטען כי מדובר ב"קמפיין השמצה".[18] כמו כן הואשם קאן בניסיונות להשתיק את המתלוננת ולשכנע אותה לחזור בה מתלונתה על הטרדה.[19] במאי 2025 נחשפה עדותה של העובדת, ונטען כי נעשו ניסיונות להשתיק אותה בנימוק של "תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים". ב-16 במאי 2025 פורסם כי קאן "יצא לחופשה" מתפקידו כתובע, בעקבות חשיפת העדויות.
בנובמבר 2025 דיווח הגרדיאן כי קטר הפעילה חברות מודיעין במטרה למצוא קשרים בין המתלוננת לבין מדינת ישראל, ובכך להכתים את עדותה.[20] באפריל 2026 פרסם הוול סטריט ג'ורנל תחקיר לפיו קטר הבטיחה לקאן ש"תדאג" לו, בתמורה לכך שיקדם הוצאת צו מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. קאן הכחיש את הטענות.[21]
פעילויות אחרות
קאן מונה לייעוץ המלכה (Queen's Counsel) בשנת 2011.
חיים אישיים
נישואיו הראשונים של קאן היו ליסמין רחמן מונא, בתו של הח'ליף האחמדי הרביעי מירזא טאהר אחמד (אנ'). כיום הוא נשוי לדאטו שיימאלה אלג'נדרה, עורכת דין ממוצא מלזי. הוא אב לשני ילדים.
לקאן יש אחות ושני אחים. אחד מאחיו, עימראן אחמד (אנ'), כיהן כחבר הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית ונידון ב-2022 ל-18 חודשי מאסר לאחר שהורשע בגין עבירות צניעות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "British barrister Karim Khan elected ICC's new chief prosecutor". the Guardian (באנגלית). 12 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ British lawyer shines light on ‘dark shadows’ of colonial evictions, . רויטרס, . 30 במאי 2017
- ↑ "Le procureur de la CPI suspend l'enquête sur les tortures dans les prisons secrètes de la CIA". Le Monde.fr (בצרפתית). 2021-09-28.
- ↑ Corte Penal Internacional abre investigación a Venezuela por crímenes de lesa humanidad, France 24, 2021-11-03
- ↑ Florantonia Singer, La Corte Penal Internacional investigará a Venezuela por crímenes de lesa humanidad, El País, 2021-11-03 (בספרדית)
- ↑ Rocío Muñoz-Ledo, CPI acuerda con Maduro abrir una oficina en Venezuela, CNN, 2022-03-31 (בספרדית)
- ↑ Deutsche Welle (www.dw.com), La Fiscalía de la Corte Penal Internacional abrirá oficina en Venezuela | DW | 31.03.2022, DW.COM (ב־European Spanish)
- ↑ Borger, Julian (2023-03-13). "ICC to issue first arrest warrants linked to Russia's invasion of Ukraine". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ איתמר אייכנר, התובע הראשי בהאג: "הלב שלי קפא כשראיתי את הזוועות מישראל", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ↑ יובל אראל קרן בצלאל, התובע בבית הדין הפלילי בהאג: רוצה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וסינוואר בגלל פשעי מלחמה, באתר מאקו, 20 במאי 2024
- ↑ הסנקציות של טראמפ שיתקו את בית הדין בהאג: האימייל של התובע נחסם, "גם עט פוחדים להשאיל לו", באתר ynet, 15 במאי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, ישראל פנתה להאג: "בטלו את צווי המעצר - ופסלו את התובע שפעל ממניעים פסולים", באתר ynet, 17 בנובמבר 2025
- ↑ עידן קוולר, "צווים מופרכים": ישראל מבקשת לפסול את התובע קארים חאן, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2025
- ↑ שמואל קוגן, ישראל הגישה בקשה לפסילת התובע בבית הדין הבין לאומי בהאג, באתר עכשיו 14, 17 בנובמבר 2025
- ↑ האו"ם חושף: כך תוכל ישראל לבטל את צווי המעצר, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2024
- ↑ ישראל לבית הדין בהאג: לבטל את צווי המעצר, לפסול את התובע, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2025
- ↑ איתמר אייכנר, "וול סטריט ג'ורנל": הצווים נגד נתניהו וגלנט - תרגיל הסחה של התובע בהאג מההאשמות נגדו, באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ↑ התובע בהאג הטריד עובדת? "הייתה כל כך נסערת עד שפרצה בבכי", באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- ↑ "חאן מפחד, תגידי שלא תקף": תחקיר חדש נגד התובע בהאג, והטלטלה בבית הדין, באתר ynet, 27 באוקטובר 2024
- ↑ דיווח: המבצע המודיעיני שניהלה קטאר - נגד המתלוננת על התובע בהאג, באתר ynet, 6 בנובמבר 2025
- ↑ איתמר אייכנר, ה"הבטחה" של קטאר לתובע בהאג: "תוציא צו מעצר נגד נתניהו - ונדאג לך", באתר ynet, 28 באפריל 2026
כרים קאן43350128Q6370541