יחיא סנוואר
 | |||||
| לידה |
29 באוקטובר 1962 (גיל: 61) ח'אן יונס, רצועת עזה המצרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה |
 חמאס | ||||
| |||||
יַחְיא אבראהים חסן סִנְוָאר (בערבית: يحيى إبراهيم حسن السنوار, תעתיק מדויק: יחיא אבראהים חסן אלסנואר; נולד ב-29 באוקטובר 1962) הוא טרוריסט פלסטיני, מנהיג חמאס ברצועת עזה וממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם.
ביוגרפיה
סנוואר גדל במחנה הפליטים ח'אן יונס. מקור משפחתו מאל-מג'דל. לאחר סיום בית הספר למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, וקיבל תואר ראשון בלימודים ערביים[1]. היה מראשוני הפעילים בגדודי עז א-דין אל-קסאם.
ב-1989 הורשע ברצח פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל, ונידון לחמישה מאסרי עולם. במהלך שהותו בכלא למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית.
בשנת 2008, בעת שהייתו בכלא בישראל, עבר ניתוח להסרת גידול סרטני במוחו[2]. בכלא היה ידוע כאסיר בעל עוצמה והשפעה על שאר האסירים, המסוגל להתייחס באלימות קשה למתנגדים וליריבים בתוך חמאס ובשל כך אף קיבל את הכינוי "הקצב מח'אן יונס". עם זאת, היה ידוע גם כמי שמסוגל לרקום קשרים טובים עם אנשי הביטחון הישראלי. סינוואר היה מקורב לאחמד ג'עברי, שהבטיח במשא ומתן על עסקת שליט שסינוואר ייכלל בעסקת חילופי שבויים.
בשנת 2011 שוחרר במסגרת עסקת שליט[3] ונחשב לבכיר המשוחררים בהסכם. קרבתו לאחיו מוחמד סנוואר, שהיה מעורב בכליאת שליט, הקנתה לו מעמד בארגון העסקה והבטיחה את שחרורו. עסקת שליט העלתה את קרנו בקרב אנשי הארגון.
בשנת 2015 הוא הוכרז כטרוריסט על ידי ממשלת ארצות הברית[4].
שליט חמאס בעזה
בפברואר 2017 נבחר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[5] והחליף את אסמאעיל הנייה. בין השניים נוצר נתק שהשפיע לרעה על הארגון[6].
במרץ 2018 הוביל את העימותים בגבול עם ישראל ואף השתתף בהם בעצמו[7][8]. עליית השפעתו סימנה את חזרת מוקד תנועת חמאס לעזה, שבה צמחה, על חשבון חמאס מחוץ לישראל בהנהגת ח'אלד משעל, אסמאעיל הנייה ומוסא אבו מרזוק.
בבחירות הפנימיות לראשות ממשל חמאס בעזה, שהתקיימו ב-9 במרץ 2021, ניצח אותו ניזאר עוודאללה בסיבוב הראשון בפער של 7 קולות[9]. בסופו של דבר ניצח סנוואר בסבב רביעי את עוודאללה[10].
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס בהנהגת סנוואר במתקפת הפתע על ישראל, בה נרצחו כ-1,200 ישראלים וזרים, ונחטפו למעלה מ־250 ישראלים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל, שגרמה לעשרות אלפי הרוגים, לחורבן נרחב ברצועת עזה ולהפיכת יותר ממיליון מתושבי צפון הרצועה לפליטים.
בינואר 2024 הכניס האיחוד האירופי את שמו של סנוואר לרשימת פעילי הטרור שלו, ובכך השית עליו סנקציות כלכליות[11]. עוד קודם לכן, צרפת, בריטניה ויפן הטילו עליו סנקציות בעצמן, והקפיאו משאבים וכסף שהחזיק תחת ריבונותן[11].
חיים פרטיים
בנובמבר 2011 סינוואר נישא לסמר אבו זמר הצעירה ממנו ב-18 שנה, ולהם ילד. על פי מקורות אחרים סינוואר נשוי לשתי נשים ולו תשעה ילדים.[12]
קישורים חיצוניים
חדשות 2, מנהיג חמאס החדש בעזה ב-2006: "יודעים שאין ביכולתנו לפרק את ישראל", באתר מאקו, 14 בפברואר 2017- רפי רשף, הריאיון הנדיר של סינוואר ב-2006: "נמרר לישראלים את החיים בדיאלוג על הפסקת האש", באתר מאקו, 23 במאי 2021
- אסף גבור, מקור ראשון, בעל הבית החדש: לאן מועדות פניו של יחיא סנוואר?, באתר nrg, 18 בפברואר 2017
פרנצ'סקה בורי - עזה, "הפסקת אש מבחינתי היא שקט מוחלט. וסיום המצור", באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוקטובר 2018
אמיר בר שלום, "עיניים של רוצח": פחדן, פיקח ושונא ישראל - לאן מנווט יחיא סינוואר?, ערוץ תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב, 25 במאי 2018- זמן אמת עונה 7, בחזרה לקצב מחאן יונס - יחיא סינוואר, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (שודר לראשונה בשנת 2019)
- חיים לוינסון, "חנקתי אותו. הוא הבין שמגיע לו למות": העדויות של יחיא סינוואר כשנחקר בישראל, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023
הערות שוליים
- ^ "Yehya Ibrahim Sinwar". Ezzedeen AL-Qassam Brigades. ארכיון מ-2 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ישראל ריפאה את סנוואר מגידול בראש, קונטאר היה השליח שלו", באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2017
- ^ אבי יששכרוף, האויב מספר אחת: המנהיג החדש של חמאס בעזה, באתר וואלה!, 17 בדצמבר 2015
- ^ "Terrorist Designations of Yahya Sinwar, Rawhi Mushtaha, and Muhammed Deif". United States Department of State. 8 בספטמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יאסר עוקבי, איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ דניאל סיריוטי, קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018
- ^ מרגיש בטוח? סינוואר הגיע לגדר, באתר מאקו, 30 במרץ 2019
- ^ עזה: סינוואר הגיע להפגנות בגבול, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ נורית יוחנן, דיווחים פלסטיניים: דרמה בהנהגת חמאס - יחיא סינוואר הודח מראשות התנועה בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במרץ 2021
- ^ ירון שניידר, יחיא סנואר ניצח בבחירות - וימשיך לכהן כמנהיג חמאס ברצועת עזה, באתר מאקו, 10 במרץ 2021
- ^ 11.0 11.1 האיחוד האירופי הודיע: הטלנו סנקציות על יחיא סינוואר, באתר ישראל היום, 16 בינואר 2024
- ^ [https://jcpa.org/egypt-likely-to-deny-asylum-to-yahya-sinwar-and-hamas-military-leadership/
| חמאס
| ||
|---|---|---|
| מחלקות | הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
| היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
| קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל | |
| פיגועים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים (1996) • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • רצח שלושת הנערים | |
| מנהיגים | אחמד יאסין | |
| תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצה • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים | |
