כתובת אשמן מארח
.jpg){kind=link}
כתובת אשמן מארח או הכתובת התלת־לשונית מפאולי ג'ריי היא כתובת יוונית עתיקה, לטינית ופיניקית על בסיס עמוד ברונזה שנמצא בסן ניקולו ג'ריי (אנ'), פאולי ג'ריי בסרדו, ב-1861.[1] הכתובת תוארכה למאה ה-2 לפנה"ס.[2]
הכתובת התגלתה לימין הכביש המהיר 367 "דל ג'ריי" (אנ') היורד לכיוון בַּלַּאוֹ (אנ'),[3] על שפת הים.[2] היא נמצאת כעת במוזיאון הארכאולוגי של טורינו (איט').[2]
הכתובת
הכתובת היא כתובת נדר לאליל הרפואה הפיניקי אשמון, המקביל לאליל הרפואה הרומי אסקלפיוס. היא ידועה כ־KAI 66 וכ־CIS I 143.
CLEON.SALARI(us).SOC(iorum).S(ervus).AESCULAPIO.MERRE.DONUM.DEDIT.LUBENS
MERITO.MERENTE
ΑΣΚΛΗΠΙῼ ΜΗΡΡΗ ΑΝΑΘΕΜΑ ΒΩΜΟΝ ΕΣΤΗ
ΣΕ ΚΛΕΩΝ Ο ΕΠΙ ΤΩΝ ΑΛΩΝ ΚΑΤΑ ΠΡΟΣΤΑΓΜΑ
לאדן לאשמן מארח מזבח נחשת משקל לטרם מאת 100 אש נדר אכלין ש חסגם אש בממלהת שמ[ע]
[ק]לא רפיא בשת שפטם חמלכת ועבדאשמן בן חמלך
נחום סלושץ פירש את הכתובת הפיניקית כך: ”לאדון לאשמון מארח: מזבח נחושת, משקלו ליטרים מאה, אשר נדר אכלין שחסגם אשר בממלחת (כי) שמע קולו (ו)רפאהו. בשנת השופטים: חמלכת ועבדאשמון בן/בני חמלך.”.[4]
לקריאה נוספת
- Ritschl, F., & Gildemeister, J. (1865). Dreisprachige Inschrift von Sardinien. Rheinisches Museum Für Philologie, 20, 1-14
- Levy, Moritz Abraham, m Ueber eine lateinisch-griechisch-phönizische Inschrift aus Sardinien, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft : ZDMG / Deutsche Morgenländische Gesellschaft
- Moriggi, M. (2011). PHOENICIAN AND PUNIC INSCRIPTIONS IN THE MUSEO DI ANTICHITÀ DI TORINO (TURIN, ITALY), Egitto E Vicino Oriente, 34, 81-94
הערות שוליים
- ^ Spano, Giovanni (1862). Illustrazione di una base votiva in bronzo con iscrizione trilingue latina, greca e fenicia, trovata in Pauli Gerrei nell'isola di Sardegna ... Stamperia reale.
- ^ 2.0 2.1 2.2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 134
- ^ Pietro Martini, Iscrizione trilingue in bronzo, Bullettino Archeologico Sardo 7 (1861), pp. 57-59: "Se non che queste in un modo affatto singolare verranno richiamale dalla insigne e preziosa iscrizione trilingue in bronzo, che nello scorso mese di febbrajo fu trovata nella villa di Pauli Gerrei e nel salto denominato Santjaci da Michele Cappai, allievo notajo, ed ora è posseduta dal chiarissimo mio amico e collega, che dirige questo Bullettino."
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 135
