לאה בורנשטיין מקובצקי
| לידה |
19 בנובמבר 1948 (גיל: 75) י"ז בחשוון ה'תש"ט תל אביב |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| ידועה בשל | מחקריה על תולדות יהדות האימפריה העות'מאנית |
| השכלה | אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת הרווארד |
| מקצוע | היסטוריונית |
| תואר | פרופסור |
לאה בורנשטיין-מקובצקי (נולדה ב-1948 בתל אביב, ישראל) היא פרופסור מן המניין וראש החוג לתולדות עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אריאל. כיהנה כראש המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל בשנים 2011–2017 וכראש תוכנית תואר שני במורשת ישראל מאוקטובר 2014 עד לאוקטובר 2016. מאז שנת 2014 היא מכהנת כחברה במועצת המרכז למורשת יהדות אתיופיה. מאז שנת 2004 היא משמשת כחברת המועצה המדעית של המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה וכעורכת משנה בכתב העת "מורשת ישראל" מאז שנת 2011.
ביוגרפיה
לאה בורנשטיין-מקובצקי נולדה בתל אביב לאביה הרב אברהם בנציון בורנשטיין ולאסתר לבית יונר, מצאצאי הברוך טעם (הרב ברוך תאומים-פרנקל). אביה היה בן הרב שבתי בורנשטיין וצאצא לאדמורי"ם מקוצק, סוכטשוב ורדומסק, שימש כרבה של בנימינה, וחבר את הספרים רסיסי טל על התורה[1] על המסורה[2] ועל תקופות השנה[3].
גדלה בנתניה ובבנימינה ולאחר סיום בית הספר התיכון תחכמוני בחדרה למדה באוניברסיטת בר-אילן והייתה תלמידתו של הפרופ' חיים זאב הירשברג.
בשנת 1979 קיבלה תואר ד"ר בהיסטוריה של עם ישראל.
את הפוסט דוקטורט עשתה בשנת 1982 במרכז ללימודים יהודיים שע"י אוניברסיטת הארוורד בנושא קהילות המזרח התיכון.
נשואה לאהרן מקובצקי ואם לשבעה.
מחקריה
מחקריה של לאה בורנשטיין-מקובצקי מבוססים על מקורות יהודיים נדפסים ועל כתבי-יד רבים, בעיקר ספרות רבנית ובמרכזה ספרות השאלות ותשובות ושילוב מקורות נוספים אירופאים ועות'מאניים. רוב מחקריה עוסקים בהיסטוריה הפוליטית, הקהילתית, החברתית, הכלכלית והתרבותית של היהודים באימפריה העות'מאנית. מחקריה של בורנשטיין-מקובצקי מקיפים את הארגון הקהילתי, מוסדות הקהילה, הרבנות ובתי הדין, החקיקה, הריבוד החברתי, יהודי החצר, יחסי יהודים-גויים, שמות יהודיים, המשפחה היהודית ומעמד האישה, הספרות הרבנית והיצירה היהודית, השבתאות בסוריה, התאסלמות והתנצרות; עבריינות, חילון ומודרנה.
בורנשטיין-מקובצקי הקדישה מחקרים רבים לתולדות קהילות יהדות איסטנבול, יהדות איזמיר, יהדות שלוניקי, הקהילה היהודית במצרים ויהדות חלב. שנים מספריה עוסקים בקהילת יהודי חלב. לאחרונה נדפס ספרה על המיסיון בחברה היהודית באיסטנבול, יהדות שלוניקי, יהדות איזמיר.
ספריה
ספרים שכתבה
מפתח לשו"ת ר' שמואל די מדינה משאלוניקי
חיבור זה נכתב בראשית פעולתה המחקרית, והוא מפתח היסטורי של כל מאות השו"ת שנכתבו בידי ר' שמואל די מדינה (הרשד"ם) (1589-1506), דיין העיר שלוניקי, ראש ישיבה מפורסם ופוסק מרכזי באימפריה העות'מאנית שהשיב לעשרות קהילות יהודיות. מתוך השו"ת ניתן ללמוד פרטים מאלפים על התקופה, בנושאים שונים: המעמד המדיני, המשפטי והחברתי של היהודים והחברה הנוכרית; הקהילה, מוסדותיה ותקנותיה; היישובים היהודים והקשרים ביניהם; הווי ומנהגים דתיים; עבריינות; המשפחה; חיי הכלכלה; טבע ומדעים; תלמוד תורה; אישים; שמות גאוגרפיים; מסעות ונתיבים. המבוא לספר הוא מונוגרפיה על המחבר וקשריו עם חכמי זמנו.
עיר של חכמים וסוחרים, הקהילה היהודית בארם צובה 1492–1800
הספר הוא מונוגרפיה על תולדות הקהילה היהודית בעיר חלב (ארם צובה) בשלהי השלטון הממלוכי בעיר ואת שלוש מאות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני. משנת 1517 ואילך הייתה חלב העיר השלישית בגודלה באימפריה העות'מאנית, לאחר איסטנבול וקהיר. היא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות העשירות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית, ובלטה בייחודה כעיר של תלמידי חכמים וסוחרים.
ביסוד החיבור קיימת הנחה מרכזית הגורסת כי מדובר בקהילה אשר חבריה ניהלו את חייהם מתוך דבקות בדת, מצד אחד, ומתוך מיצוי כל האפשרויות הכלכליות והפוליטיות לשגשוג, מצד אחר. הנחה זו נבחנת לאורך פרקי הספר בהקשרים שונים, ובכללם ארגון החברה והנהגתה, בית הכנסת, חיי הרוח, השבתאות, המשפחה, הווי החיים, היחסים עם החברה הנוכרית והשלטונות, וחיי הכלכלה וזאת לאור מידע עשיר ממקורות מגוונים בדפוסים ובכתבי-יד.
Protestant Missionaries to the Jewish Communities of Istanbul, Salonika and Izmir 1820-1914 (2019)
הספר דן בפעילות האוונגליסטית, החינוכית, הרפואית והפילנתרופית של שלושה ארגונים מיסיונרים בחברה היהודית באימפריה העות'מאנית, במהלך המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה: החברה (הבריטית) לקידום הנצרות בחברה היהודית, המיסיון האמריקאי והמיסיון של הכנסייה החופשית של סקוטלנד.
המחקר מתמקד בשלוש הקהילות היהודיות הגדולות של איסטנבול, סלוניקי ואיזמיר. החיבור דן בהיבטים רבים של החיים היהודיים, כגון המעמד המשפטי והחברתי של היהודים באימפריה העות'מאנית, החינוך המסורתי והמודרני, סכסוכים מרים פנים-קהילתיים, תהליך חילון, ריבוד חברתי, חיי משפחה ומעמד האישה היהודייה. החיבור מדגיש את תגובת הקהילות היהודיות לפעילויות השונות של המיסיונרים ואת הדרכים בהן נלחמה ההנהגה היהודית נגד כל השפעה נוצרית על החברה היהודית במהלך תקופה ארוכה בה חלו שינויים פוליטיים, חברתיים ודתיים באימפריה העות'מאנית ובקהילותיה היהודיות.
הספר מראה כי המיסיונרים הפרוטסטנטים הגיעו לאימפריה העות'מאנית עם תוכניות מגובשות ושאיפה להביא להמרת דת של יהודים רבים. בד בבד דן החיבור בשאלה אם למשימה האוונגלית הפרוטסטנטית היה סיכוי אמיתי להצלחה. מקורות הספר הם דוחות וכתבי עת מיסיונריים ומקורות יהודיים שונים, בעיקר ספרות השאלות ותשובות ועיתונות יהודית.
ספרים שההדירה
פנקס בית הדין בקושטא: פנקס בית דין איסור והיתר בקושטא ת"ע-תרס"ג
פנקס זה יצא לאור לראשונה מכתב-יד יחיד בעולם עם ההדרה, מבוא, הערות ומפתחות. הפנקס כולל החלטות של דייני העיר בעניינים מגוונים למן ראשית המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. חלק מן הפנקס אבד אולם ערכו של הנותר גדול הן מפני תקופת הזמן הארוכה הכלולה בו על תמורותיה, והן מפאת היקפו ואופיו הייחודי של בית הדין.
הנושאים הנידונים בו הם בעיקר ענייני כשרות והלכה שונים, וכן פיקוח על אומנים וסוחרים, כגון שלוחי ציבור, סופרים, שוחטים, מנקרים, קצבים, יצרני מזון, מוכרי יין וגבינות, לצורך קיום חיים דתיים בקהילה. בפנקס מידע מאלף על החיים הכלכליים והחברתיים של יהודי איסטנבול באותן מאות, כגון ההתארגנות בגילדות יהודיות.
בית דינו של שמואל, תשובות רבי שמואל לאנייאדו וחכמי דורו
הספר הוא ההדרת כתב יד, אשר מקורו בעיר חלב שבסוריה ושהיה מונח בספרית כי"ח בפריז. הוא כולל שאלות ותשובות מן המאות ה-17 וה-18 העוסקות בחיי היהודים בעיר ובקהילות אחרות בסוריה, בעיראק ובפרס, ואף בקהילות אחרות ברחבי האימפריה העות'מאנית. מעטים מאוד הם כתבי היד ששרדו מחלב מתקופה זו.
ספרות השו"ת צופנת תיאור נאמן של חיי היהודים ומאורעות התקופה, ואף כתב יד זה מאמת את הידוע על העיר חלב, שהייתה עיר של חכמים וסוחרים נודעת באותם ימים. כתב היד פותח בשורת תשובות העוסקות בירושת משרות שירות בבית המכס, על רקע הקשיים שהוערמו לצורך החזקת המשרה לצד הרווחים שהופקו ממנה. תשובות נוספות עוסקות במחלוקות שונות בתחום חיי המסחר התוססים, ובעיקר בקשרי המסחר והשיירות שהיו מצויות תדיר בין מדינות שונות. כן נלמד על שותפים שהיו יושבים בערים שונות ומנהלים עסקיהם באמצעות השיירות. שיירות מסחר אלו העלו שאלות עגינות לרוב, וזאת לאחר רציחות יהודים שאירעו במהלכן.
המסחר המפותח אף סייע להפריה תורנית, ובכתב היד נעתקו תשובות חכמים מאירופה, שלא באו עוד בדפוס. בכתב היד אף נמצאו תשובות שהשיבו חכמי חלב ביחס למחלוקות הלכתיות שפרצו באירופה. קשרים אלו היו גם פועל יוצא של שלוחי ארץ ישראל, ששהו פרקי זמן ממושכים בערים ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חלק ניכר מכתב היד עוסק בחיי המשפחה. כך נדפסה תשובת הרב לאנייאדו, המאשרת לאשכנזי לשאת אישה שנייה, על אף חרם דרבנו גרשום, תוך שהוא מסתמך על ספר הזוהר. עוד עולה כי לנשים היה מעמד איתן וחלקן אף עסקו בנדל"ן. תשובות נוספות עוסקות ביחס בין היהודים לשלטון המקומי, בדגש על מיסים וצווים שונים, וגם בעניין ההתדיינות בערכאות המשפטיות המוסלמיות. מתשובה אחת, העוסקת בחזקות עליה לתורה, ניתן ללמוד על מתיחות בין גורמים שונים בקהילה ביחס לשינוי מנהג העיר הקדום.
במבוא לספר נחשפות פרשות חשובות מהעיר חלב, בכללן מחלוקות בתוך הקהילה בין היהודים המקומיים והיהודים המהגרים האירופאים ומחלוקות בין חכמי העיר. בפרק תולדות המשיבים מופיעות ביוגרפיות של המשיבים בספר, ונחשפים פרטים מאלפים על חכמי העיר, בכללם אלה שנטו לשבתאות או שהיו שבתאים ממש.
הוראה
בשנים 1970–1979 שימשה בורנשטיין-מקובצקי כחוקרת במכון לתולדות היהודים בארצות האסלם באוניברסיטת בר-אילן ובשנים 1973–2002 לימדה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. היא מכהנת כחברת סגל באוניברסיטת אריאל משנת 2006. במהלך השנים היא הנחתה ומנחה תלמידים רבים לתואר שני ולדוקטורט.
בורנשטיין-מקובצקי לימדה ומלמדת את תולדות היהודים בימי הביניים, תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, תולדות היהודים בארצות האסלם ותולדות התנועה הציונית בארצות האסלם.
הרצאות
- הרצאה בכנס ליבי במזרח, תשע"ט
- הרצאה בנושא שיטות פסיקה הלכתית, כנס לבי במזרח, תשע"ז
- הרצאה בכנס חקר השמות היהודיים: שמות המשפחה של יהודי איזמיר 1900-1700
- פרופ' לאה בורנשטיין-מקובצקי בריאיון לתוכנית הקשר הישראלי
- הרצאה בנושא המיסיון בכנס במרכז דהאן
- הרצאה על חלב: עיר של חכמים וסוחרים
- הרצאה על תגובת קהילת איזמיר לתופעות של חילון במאה ה -19, בכנס יהדות טורקיה: זהות ומורשת
- הרצאה על שידוכין ונישואין בגאורגיה במאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, בכנס יהדות גיאורגיה הקווקז ומזרח אסיה, מרכז דהאן
קישורים חיצוניים
- לאה בורנשטיין מקובצקי באתר אוניברסיטת אריאל.
- לאה בורנשטיין מקובצקי באתר רמב"י.
- מבנה ההנהגה הרוחנית ובתי הדין היהודיים באימפריה העותמאנית במאות הט"ז והי"ז, עבודת M.A, אוניברסיטת בר-אילן, 1972.
- לאה בורנשטיין מפתח לשו"ת דברי ריבות, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ד.
- לאה בורנשטיין, ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח כרך א', אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ח באתר אוצר החכמה.
- לאה בורנשטיין, ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח כרך ב', אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ח באתר אוצר החכמה.
- לאה בורנשטיין מקובצקי, פנקס בית הדין בקושטא: פנקס בית דין איסור והיתר בקושטא ת"ע-תרס"ג, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ הספר רסיסי טל על התורה, באתר אוצר החכמה
- ^ הספר רסיסי טל על המסורה, באתר HebrewBooks
- ^ הספר רסיסי טל על תקופות השנה, באתר אוצר החכמה
