לאה שמגר-הנדלמן
לאה שמגר-הנדלמן (1934–1995) הייתה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותה היו החברה הישראלית, סוציולוגיה של המשפחה, סוציולוגיה של הילדות, ואלמנות מלחמה. הייתה נשואה לאנתרופולוג פרופסור דון הנדלמן.
חייה ולימודיה
לאה שמגר-הנדלמן נולדה בירושלים למאיר וחנה אבן-טוב. את ילדותה עברה בתקופת המנדט הבריטי, ואת נעוריה - בתקופת מלחמת העצמאות. עם בגרותה נשלחה על ידי משפחתה ללמוד בבית הספר לאחיות שליד בית החולים הדסה בירושלים. היא סיימה את לימודיה בהצלחה, אך פנתה לאוניברסיטה העברית ללימודי הסוציולוגיה, שהיו משאת ליבה. בשנת 1955 נישאה לאהרון שמגר (שואגר), יליד וינה שנשלח לארץ בנעוריו על ידי הוריו שנספו בשואה ובשנת 1957 נולדה להם בת. בשנת 1961 נהרג אהרון בעת שירות מילואים. בעת לימודי התואר השני בסוציולוגיה עבדה שמגר-הנדלמן כעוזרת מחקר של פרופסור יונינה טלמון, שהייתה מבכירי הסוציולוגים בארץ באותה תקופה. בשנת 1966 נפטרה פרופסור יונינה טלמון לאחר שהייתה חולה תקופה ארוכה במחלת הסרטן. לאה נאלצה להפסיק את לימודיה ולצאת לעבודה מחוץ לאוניברסיטה. בשנת 1967 הכירה את דון הנדלמן, יליד קנדה, שהגיע לארץ במסגרת עבודת השדה לקראת השלמת הדוקטורט, שכתב באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה בהדרכת מקס גלקמן. בשנת 1970 נישאו השניים. לאחר נישואיה סיימה שמגר-הנדלמן את לימודי התואר השני בהצטיינות, בהדרכת פרופסור רבקה בר-יוסף. גם את עבודת הדוקטורט בנושא אלמנות מלחמה כתבה שמגר-הנדלמן בהדרכת רבקה בר-יוסף.
בשנת 1979 סיימה לאה שמגר-הנדלמן את כתיבת עבודת הדוקטור בנושא "אלמנות מלחמה בחברה הישראלית: דיון בהבטים נבחרים של השתלבותן החברתית של אלמנות מלחמת ששת-הימים". בעבודת הדוקטור שלה ניתחה שמגר-הנדלמן את מערכת הלחצים השונים המופעלים על אלמנות מלחמה - מצד הרשויות, מצד הורי בעליהן המתים ואחרים - ועד כמה לחצים אלה דוחפים אותן לכיוונים המתאימים או המנוגדים לרצונותיהן של האלמנות עצמן. שמגר-הנדלמן מצאה שהחברה מפעילה על האלמנות לחצים שיגרמו להן להישאר במצבן כאלמנות (על ידי מתן סטטוס חברתי גבוה לאלמנה ומתן תמלוגים כספיים) ולא להינשא שנית. רבות מן האלמנות, לעומת זאת, היו מעדיפות לפתוח דף חדש בחייהן ולהינשא מחדש.
ייחודה ומקוריותה של עבודה דוקטור זו בשני תחומים.
התחום האחד הוא נושא המחקר. בתקופה בה עבדה שמגר-הנדלמן, חקר המשפחה הישראלית העירונית כמעט ולא היה קיים. רבים הם הסוציולוגים המצביעים על תפקידם המכריע של מוסדות חברתיים וממשליים (תנועות נוער, בתי ספר) בתקופת המפעל הציוני והקמת מדינת ישראל, אך רובם ככולם מתעלמים מתפקידה של המשפחה, שהיא היחידה החברתית הבסיסית, והשימוש שעשו המוסדות במשפחה לצורך החדרת האידאולוגיה הציונית. יוצא מכלל זה היה הקיבוץ. הקיבוץ נחשב למוסד נסיוני של החברה הציונית המתחדשת, וזכה לתמיכה של גורמים מדיניים. בין השאר ניסה הקיבוץ לשנות את צורת המשפחה. הסוציולוגיה של הקיבוץ, ובתוך כך גם הסוציולוגיה של המשפחה בקיבוץ, זכו לתשומת לב מחקרית רבה, בין השאר במחקריה הרבים של פרופסור יונינה טלמון.
התחום השני בו הייתה עבודת הדוקטור של שמגר-הנדלמן חדשנית, הוא ההשלכות החברתיות והאידאולוגיות שבו. מחקרה היה מחקר מציאותי על נושא שהיה רווי מיתוסים: המעמד החברתי של אלמנות מלחמה. שמגר-הנדלמן שברה מיתוסים במחקרה. בניגוד למה שהיה מקובל בחברה, לא נישאו האלמנות על כפיים על ידי חבריו לנשק של בעלה המנוח. בניגוד למה שהאמינו, לא חברו ההורים השכולים והאלמנות בברית הנצחת זכר המת, ובניגוד למה שהחברה הישראלית רצתה לראות - רבות מן האלמנות רצו להשאיר מאחוריהן את מאורעות העבר, ולפתוח דף חדש ללא העול המעיק של היות אשת גיבור מת. כיום הסוציולוגיה עוסקת רבות בביקורת חברתית, מחקרה של שמגר-הנדלמן נעשה בתקופה שעדיין לא היה מקובל שהקהילה האקדמית יוצאת בביקורת נגד האמונות המוצהרות של המוסדות ושל החברה. כתוצאה מביקורתיות זו לא נמצא מו"ל מקומי שהיה מוכן לפרסם בישראל את המחקר כספר. בשנת 1986, שבע שנים לאחר סיום הדוקטורט, יצא ספרה של שמגר-הנדלמן לאור באנגלית. גם לאחר יציאת הספר לאור העדיפו אנשי הקהילה הסוציולוגית בישראל להתעלם מן ממנו, להחזיק במיתוס, באידיאליזציה של אלמנות מלחמה, ולא לקבל את הביקורת.
שמגר-הנדלמן עבדה במשך שנים רבות באוניברסיטה העברית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמחלקה לחינוך. היא חלתה בסרטן בשנת 1988, ונפטרה ממחלה זו בשנת 1995. השאירה בעל, בת ונכדה.
פרסומיה
- שמגר-הנדלמן, לאה, אלמנות מלחמה בחברה הישראלית: דיון בהבטים נבחרים של השתלבותן החברתית של אלמנות מלחמת ששת-הימים, 1979 (עבודת דוקטור)
- שמגר, לאה, כהן, אריק, לוי, יעל, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית, דין וחשבון סכום: מחקר קליטת עולים בעירת פתוח, תשכ"ג 1962
- שמגר-הנדלמן, לאה, מערכת שירותית למשפחות חד-הוריות: שירותי משרד הביטחון לאלמנות מלחמה וילדיהן, המוסד לבטוח לאומי, תשל"ה
- שמגר-הנדלמן, לאה, דפוסי הקצאת שטח ביחידות מגורים, משפחות בישראל, 1991, 283-302
- שמגר-הנדלמן, לאה הרשתות החברתיות של משפחותיהן של אלמנות מלחמה משפחה, קליטה, עבודה, 1990, 69-86
- שמגר-הנדלמן, לאה, יחסן של אלמנות מלחמה לנישואים חוזרים, משפחות בישראל, 1991, 77-95
- שמגר-הנדלמן, לאה, סוציולוגיה של המשפחה בקהילה אקדמית קטנה: חקר המשפחה בישראל, מגמות לז, 1-2 1995, 136-166
Shamgar-Handelman, Lea, "Administering to War Widows in Israel: The Birth of a Soceial Category", Social Analysis: Journal of Cultural and Social Practice 9 (1981), 24-47
Shamgar-Handelman, Lea, “The concept of remarriage among Israeli war widows”, Journal of Comparative Family Studies 13, 3 (1982) 359-372
Shamgar-Handelman, Lea, "They won't stay home forever: patterns of home space allocation", Urban Anthropology 13,1 (1984), 117-144
Shamgar-Handelman, Lea, “Holiday celebrations in Israeli kindergartens: relationships between representations of collectivity and family in the nation-state”, Political Anthropology 5 (1986) 71-103
Shamgar-Handelman, Lea, “The place of children in household division of labor”, Israel Social Science Research 4,1 (1986) 65-83
Shamgar-Handelman, Lea, Israeli War Widows: Beyond the Glory of Heroism, South Hadley, MA: Bergin & Garvey Publishers, 1986
Shamgar-Handelman, Lea & Palomba, Rossella (eds.), Alternative patterns of family life in modern societies, Roma: Consiglio nazionale delle ricerche, Istituto di ricerche sulla popolazione, 1987, Series: Collana monografie (Istituto di Ricerche Sulla Popolazione (Italy)) 1
Shamgar-Handelman, Lea & Handelman, Don, “Shaping time: the choice of the national emblem of Israel, in Emiko Ohnuki-Tierny (ed): Culture Through Time: Anthropological Approaches, Stanford: Stanford University Press, 1990, pp. 193-226
Shamgar-Handelman, Lea, "Celebrations of bureaucracy: birthday parties in Israeli kindergartens”, Ethnology 30,4 (1991) 293-312
Shamgar-Handelman, Lea, Childhood as a Social Phenomenon National Report Israel, European Centre for Social Welfare Policy and Research, Report 36, Vienna 1991
Shamgar-Handelman, Lea, "The social status of war widows", Women in Israel (1993), 30-50
Shamgar Handelman, Lea & Handelman, Don, “Aesthetics versus ideology in national symbolism: the creation of the emblem of Israel”, Public Culture 5,3 (1993) 431-449
Shamgar Handelman, Lea & Handelman, Don, “The presence of absence: the memorialism of national death in Israel", in: Ben-Ari, Eyal & Bilu, Yoram (eds.), Grasping land : space and place in contemporary Israeli discourse and experience, Albany: State University of New York Press, 1997, Series: SUNY series in anthropology and Judaic studies, 85-128
Shamgar-Handelman, Lea, "Family Sociology in a Small Academic Community: Family Research and Theory in Israel", in: Sussman, M.B, Hanks, R.S. (eds.), Intercultural Variation in Family Research and Theory: Implication for Cross-National Studies, New York and London: The
Haworth Press, 1996, 377-416
