לאסלו ז'יגמונד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לאסלו ז'יגמונד (במקור וייס עד 1946, בהונגרית: Zsigmond László; מוהאץ', 3 בדצמבר 1907 – בודפשט, 14 באפריל 1992) היה היסטוריון יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה ביותר בהונגריה, מקביל לפרס ישראל), קנדידט (דוקטורט זוטר) למדעים היסטוריים (1952), דוקטורט (1967), חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
ביוגרפיה
לאסלו וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של סוחר התבואה ז'יגמונד וייס ושל פרידה קוהן (כהן). הוא למד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת פץ' וקיבל תעודת הוראה לבית ספר תיכון בשפות גרמנית-צרפתית. בסיום לימודיו התפרנס מעבודות מזדמנות, כי כמורה היה מובטל. בין 1932 לבין 1937 חי בארץ ישראל המנדטורית. הוא לא נקלט וחזר לממלכת הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה נלקח מספר פעמים למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את השואה וחזר לבודפשט
- בין 1945 לבין 1953, הוא היה מורה במכללה המפלגתית של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (לימים מפלגת העובדים ההונגרית) וראש המחלקה להיסטוריה אוניברסלית. בשנת 1949 הוענק לו פרס קושוט
- מ-1953 עד 1956, הוא היה ראש המחלקה להיסטוריה אוניברסלית במכון להיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים
- מ-1956 עד 1960, סגן מנהל המחלקה
- מ-1960 עד 1977 היה פרופסור וראשי במחלקה להיסטוריה חדשה של אוניברסיטת אטווש לוראנד
- הוא פרש ב-1977
ז'יגמונד חבר מערכת שלכתב העת "מאות" (Századok), חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים משנת 1970, חבר קבוע מ-1979. הוא התגורר ועבד בבודפשט, ונקבר בבית הקברות היהודי פרקשרט. קברו הוכרז מוגן על ידי ועדת הזיכרון והרחמים הלאומית (בשנת 2005).
תחומי המחקר שלו
ההיסטוריה של המחשבה המדינית במאה ה-19 ובמאה ה-20, הדיפלומטיה הבינלאומית לאחר 1918, וההיסטוריה של תנועות הפועלים בגרמניה, צרפת וארצות הברית.
משפחתו
אשתו הייתה רוז'ה מאנדל (1910–2002), בתם של שאול מנדל, שוחט הקהילה היהודית, ושל אסתר פישר (1874–1967).
ילדיהם: אנה ז'יגמונד (1941–), מורה, וגאבור ז'יגמונד (1946–), אתנוגרף ואתנולוג.
פרסים והוקרה
- פרס קושוט (1949)
- עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית (1950)
- עיטור מסדר הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1955)
- פרס האקדמיה (1961, 1967)
- עיטור מסדר ההצטיינות של העמל דרג זהב (1967; 1977)
- מדליית יובל השחרור (1970)
כתביו העיקריים
- 1962 – מסמכים דיפלומטיים למדיניות החוץ של הונגריה : 1936-1945 (עורך)
- 1961 - גורמים כלכליים ובינלאומיים בתחיית האימפריאליזם והמיליטריזם הגרמני : 1923-1918
- 1969 - צרפת 1789–1968
- 1970 - אוסף טקסטים היסטורי אוניברסלי חדש ואחרון (כותב שותף)
לקריאה נוספת
- היסטוריה עולמית מוכרת. לרגל יום השנה ה-100 להולדתו של לאסלו זיגמונד. עורך: גאבור סקיי, בודפשט ELTE, 2007. מסת"ב 9789638576712 .
- פטר קוזאק: נקודת שם.
