לואי ז'ול טרושו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. לואי ז'ול טרושו (בצרפתית: Louis Jules Trochu; 12 במרץ 1815 - 7 באוקטובר 1896) היה גנרל ופוליטיקאי צרפתי. כיהן כנשיא "ממשלת ההגנה הלאומית" וכראש ממשלת צרפת בפועל החל מ-4 בספטמבר 1870 ועד התפטרותו ב-22 בינואר 1871 (אם כי הוא שמר על התפקיד באופן סמלי עד הבחירות בפברואר 1871).
ביוגרפיה
טרושו נולד ב-12 במרץ 1815 בקומונה לה פלה הנמצאת באי בל איל שבצרפת (האי נכלל מבחינה מנהלית בחבל ברטאן). הוא למד באקדמיה הצבאית סן-סיר וב-1837 התגייס לצבא צרפת. ב-1840 הועלה לדרגת לוטננט וב-1843 לדרגת קפטן. הוא השתתף בכיבוש הצרפתי של אלג'יריה תחת פיקודו של תומאס רוברט בוז'ו, אשר בשל אומץ לבו בקרבות סידי יוסף ואיזלי ב-1844 מינה אותו לעוזרו האישי והפקיד בידיו משימות חשובות. ב-1845 הועלה לדרגת מייג'ור, וב-1853 לדרגת קולונל. הוא התבלט במהלך מלחמת קרים, אשר בה שימש כראש מטהו של ז'ואקים לירוי דה סנט ארנו. לאחר מכן הועלה לדרגת גנרל דיוויזיה וקיבל דרגת מפקד בלגיון הכבוד. ב-1859 מונה למפקד דיוויזיה במסגרת חיל המשלוח הצרפתי שהתערב במלחמת אוסטריה-סרדיניה, אשר לאחריה קיבל את הצלב הגדול של לגיון הכבוד.
ב-1866 הועבר טרושו למשרד המלחמה. שנה לאחר מכן הוא פרסם חוברת בשם "L'Armée française en 1867", אשר עד 1870 כבר נמכרה בעשרים מהדורות. עם זאת, בחוברת זו הוא גילה תמיכה בבית אורליאן הגולה (באותה עת שלט בצרפת בית בונפרטה), ולפיכך סולק מהצבא עם מחצית הפנסיה. עם פרוץ מלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870 הוצעו לו תפקידי פיקוד, אולם הוא סרב. עם זאת, ככל שהמלחמה התקדמה לרעת צרפת, הוא הסכים לחזור לשירות פעיל. נפוליאון השלישי, קיסר צרפת, מינה אותו למפקד מחנה שאלון, וב-17 באוגוסט 1870 העביר אותו לתפקיד המושל הצבאי של פריז.
בעקבות התבוסה הצרפתית המוחצת בקרב סדאן, עמל טרושו קשות כדי להעמיד את פריז במצב שתוכל להגן על עצמה מפני הכוחות הפרוסיים המתקדמים. ב-4 בספטמבר בוצעה הפיכה שהדיחה את השלטון המלוכני והוכרזה הרפובליקה הצרפתית השלישית. בנוסף לתפקידיו הלאומיים, נטל על עצמו טרושו את תפקיד נשיא "ממשלת ההגנה הלאומית", וככזה שימש כראש ממשלת צרפת בפועל. המצור על פריז בידי הפרוסים החל ב-19 בספטמבר. טרושו טען שיש להתמקד בעיקר בהגנה על העיר, אולם בלחץ דעת הקהל נאלץ לבצע גיחות הרות אסון. ב-22 בינואר 1871 הוא הודיע על כוונתו להיכנע בפני הפרוסים. במקביל, התפטר מכל תפקידיו והעביר את השלטון בפריז לגנרל ז'וזף וינואי. פריז נכנעה ב-28 בינואר. טרושו המשיך לשמור על תפקיד הנשיא באופן סמלי עד הבחירות שנערכו בפברואר.
בבחירות שנערכו התמנה טרושו לחבר באספה הלאומית מטעם מחוז מורביהאן. ב-1872 פרש מהפוליטיקה, וב-1873 מהצבא. הוא המשיך לפרסם מחקרים שונים בנושא ביטחון צרפת. הוא נפטר בטור ב-7 באוקטובר 1896 בגיל 81.
קישורים חיצוניים
