לודוויג אשוף
 | |
| לידה | 10 בינואר 1866 |
|---|---|
| פטירה | 24 ביוני 1942 (בגיל 76) |
| ענף מדעי | פתולוגיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר מבנה הלב ופתולוגיה של הלב | |
קארל אלברט לודוויג אשוף (בגרמנית: Karl Albert Ludwig Aschoff; 10 בינואר 1866 – 24 ביוני 1942) היה רופא פתולוג גרמני, אחד הפתולוגים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
אשוף נולד בברלין שבפרוסיה. הוא למד רפואה באוניברסיטת בון, באוניברסיטת שטרסבורג ובאוניברסיטת וירצבורג. לאחר תקופת הביליטציה, מונה לפרופסור לפתולוגיה באוניברסיטת גטינגן בשנת 1901. בשנת 1903 עבר לאוניברסיטת מרבורג, שם עמד בראש המחלקה לאנטומיה פתולוגית. בשנת 1906 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת פרייבורג, ושם נשאר עד מותו.
אשוף התעניין בפתולוגיה ובפתופיזיולוגיה של הלב. הוא גילה קשרירים בשריר הלב אשר מופיעים בעת קדחת שיגרונית, והם נקראו על שמו – גופיפי אשוף. יחד עם תלמידו, סונאו טווארה, גילה ותיאר את הקשר העלייתי-חדרי.
מחקרו הפתולוגי כלל גם סוגיות של הבדלים בין גזעים. הענף שהמציא, "הפתולוגיה של המבנה הגופני" (constitutional pathology), היה לענף מחקר מיוחד בקרב הרופאים הנאצים ונקרא בשם "פתולוגיה צבאית".
בשנות השלטון הנאצי העניק לו אדולף היטלר את מדליית גתה לאמנות ומדעים (אנ') ואת מגן הנשר של הרייך הגרמני (אנ').
בנו, יורגן אשוף, היה לאחד ממייסדי תחום הכרונוביולוגיה.
אשוף קבור בבית קברות פרוטסטנטי בקרויצברג שבברלין.
קישורים חיצוניים
- לודוויג אשוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
