לודוויג השלישי, מלך בוואריה
 | |||||||
| לודוויג השלישי, מלך בוואריה | |||||||
| לידה |
7 בינואר 1845 מינכן, ממלכת בוואריה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1921 (בגיל 76) שארוואר, ממלכת הונגריה  | ||||||
| מדינה | בוואריה | ||||||
| בת זוג | מריה תרזה מאוסטריה-אסטה | ||||||
| שושלת בית ויטלסבאך | |||||||
| |||||||
| |||||||
לודוויג השלישי, מלך בוואריה (בגרמנית: (Ludwig III Luitpold Josef Maria Aloys Alfried נולד ב-7 בינואר 1845 - ומת ב-18 באוקטובר 1921), מלך בוואריה האחרון (5 בנובמבר 1904 - 13 בנובמבר 1918) לבית ויטלסבאך.
ביוגרפיה
ילדותו
לודוויג השלישי נולד ב-7 בינואר 1845 במינכן כבנם של הנסיך לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה ואוגוסטה פרדיננדה, ארכידוכסית אוסטריה. יחוסו המשפחתי הקדום כלל את ויליאם הכובש, לואי ה-14 ועוד, והוא נקרא על שם סבו לודוויג הראשון, מלך בוואריה.
בשנת 1861 התגייס לודוויג לצבא הבווארי, ושירת כקצין בגדוד היגר ה-6. בשנת 1862 החל לודוויג ללמוד באוניברסיטת מינכן, ובשנת 1863 התקבל כחבר בבית המחוקקים הבווארי. בשנת 1866 לחם לודוויג במלחמת אוסטריה-פרוסיה, ואף נפצע במהלך הקרבות, ועל כך קיבל את עיטור מסדר ההצטיינות הצבאי דרגה ראשונה.
הנסיך העוצר
לאחר מות אביו ב-12 בדצמבר 1912, מונה לודוויג לעוצר הממלכה, במקום בן דודו אוטו, מלך בוואריה שהיה בלתי שפוי. במהלך שנת 1913 העביר הפרלמנט הבווארי חוק שקבע שאם המלך המכהן לא יוכל לשלוט עד סוף חייו, יהיה ניתן להדיחו ולמנות במקומו שליט אחר. בעקבות כך מונה לודוויג למלך בוואריה.
תקופת שלטונו ואחריתו
ב-5 בנובמבר 1913 עלה לודוויג לשלטון, לאחר הדחת בן דודו אוטו, מלך בוואריה, וב-8 בנובמבר הוכתר כמלך. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הכריז לודוויג על הזדהות בוואריה במלחמה, וניסה לשמור על מאזן הכוחות בין בוואריה לפרוסיה, וקיוה לאחר הניצחון לספח את אלזס וחלקים מבלגיה.
ב-7 בנובמבר 1918 פרצה בבוואריה המהפכה הגרמנית, ובעקבות כך ברח לודוויג מבוואריה, בתקווה שמדובר באירוע חולף. אולם ב-13 בנובמבר לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, התפטר לודוויג מהמלוכה.
ב-3 בפברואר 1919 מתה אשתו של לודוויג, ולאחר מכן ברח לודוויג מבוואריה, מחשש שיירצח. לודוויג התגורר בליכטנשטיין ובשווייץ, ולאחר מכן התגורר בהונגריה. ב-18 באוקטובר 1921 מת לודוויג בשארוואר שבהונגריה, וב-5 בנובמבר הובא לקבורה במינכן, שם נקבר בהלוויה ממלכתית.
משפחתו
ביוני 1867 לודוויג ביקר בווינה בהלווייתה של בת דודתו, מתילדה, ארכידוכסית אוסטריה (בתה של אחות אביו הילדגרד, נסיכת בוואריה), ובמהלכה לודוויג פגש את מריה תרזה מאוסטריה-אסטה.
ב-20 בפברואר 1868 התחתן לודוויג בווינה עם מריה תרזה, שהייתה בתו היחידה של פרדיננד קרל ויקטור, ארכידוכס אוסטריה-אסטה ושל רעייתו אליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה.
כתנאי לנישואים, התנה עמו דוד אשתו פרנצ'סקו החמישי, דוכס מודנה שיוותר על זכותו לרשת את כס המלוכה היווני[1], משום שהחוקה היוונית קבעה שהמלך צריך להיות אורתודוקסי, וכן שלא ישלוט בעוד מדינה. משום כך, ויתר לודוויג על זכות הירושה, ואחיו לאופולד, נסיך בוואריה ירש את הזכויות.
בעקבות נישואיו, הפך לודוויג לאיש עשיר. מכיוון שאשתו מריה תרזה ירשה מאביה ירושה גדולה, שכללה שטחים בהונגריה ובמורביה. ההכנסות מהאחוזות הללו אפשרו ללודוויג לרכוש שטחים נרחבים בבוואריה, ולהפוך לאחד האנשים הכי עשירים במדינה.
חיי הזוג היו מאושרים ביותר, ונולדו להם 13 ילדים:
- רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה (1869–1955)
- אדלגונדה, נסיכת בוואריה (1870–1958), התחתנה עם וילהלם, נסיך הוהנצולרן
- מריה לודוויגה, נסיכת בוואריה (1872–1954), התחתנה עם הנסיך פרדיננדו פיו, דוכס קלבריה
- קרל, נסיך בוואריה (1874–1927)
- פרנץ, נסיך בוואריה (1875–1957), התחתן עם איזבלה אנטוניה, נסיכת קרוי
- מתילדה, נסיכת בוואריה (1877–1906), התחתנה עם לודוויג גסטון, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה
- וולפגנג, נסיך בוואריה (1879–1895)
- הילדגרד מריה, נסיכת בוואריה (1881–1948)
- נוטבורגה, נסיכת בוואריה (1883)
- וילטורד, נסיכת בוואריה (1884–1975), התחתנה עם וילהלם קרל, דוכס אוראך
- הלמטורד, נסיכת בוואריה (1885–1977)
- דיטלינדה, נסיכת בוואריה (1888–1889)
- גונדלינדה, נסיכת בוואריה (1891–1983), התחתנה עם יוהאן גאורג, רוזן פרייזינג-ליכטנג-מוס
לאחר מותו של פרנצ'סקו החמישי, דוכס מודנה בשנת 1875, הפכה אשתו של לודוויג - מריה תרזה לטוענת לכתר המלוכה הבריטי, על פי סדר הירושה היעקוביטי.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לודוויג השלישי, מלך בוואריה |
הערות שוליים
- ^ לאחר דודו אותון, מלך יוון
| הקודם: אוטו |
ממלכת בוואריה 1913–1918 |
הבא: אין, המלוכה התבטלה |
