טאבולה ראסה
טאבולה ראסה (מלטינית: Tabula rasa, "לוח חלק") הוא מונח המציין תאוריה לפיה בני אדם נולדים ללא מידע פנימי אלא כ"לוח חלק". הידע האינדיבידואלי נצבר כחלק מניסיון החיים ומתפיסת העולם דרך החושים.
היסטוריה
ניתן למצוא עדויות לרעיון ה"טאבולה ראסה" כבר בחז"ל:
במסכת אבות אומר התנא אלישע בן אבויה:
"הלומד ילד, למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק."
להבדיל גם אריסטו טען כי: ”"המחשבות נמצאות בתודעה באותו אופן כמו שמכתבים מונחים על שולחן נקי מכל סימן. זה בדיוק מה שקורה בתודעה"”.
אך רעיונותיהם של התנא אלישע בן אבויה ולהבדיל של אריסטו נשכחו מהציבור הכללי למשך מאות שנים עד למאה ה-13 בה תומאס אקווינס החזיר את רעיונותיו של אריסטו לדעת המחשבה המודרנית. כתביו של אקווינס, למרות שהוצגו בפני הציבור, לא זכו להתייחסות משמעותית במשך כמה מאות שנים עד להופעתו של הפילוסוף ג'ון לוק במאה ה-17. לוק הציג את הגישה האמפיריציסטית, לפיה הילוד הוא דף חלק אשר צובר מידע אך ורק מהסביבה וניסיון חייו. תיאורית "טאבולה ראסה" מופיע גם בכתביו של זיגמונד פרויד.
ראיות סותרות
הרעיון שהאדם נולד ללא שום מידע פנימי איננו מקובל היום ברוב ענפי המדע, ואף לא נראה שזאת היתה כוונת חז"ל שהוא נולד ללא שום מידע. למרות שבניגוד לבעלי חיים אחרים שנולדים עם יכולות מתקדמות כמו היכולת לעמוד וללכת בני האדם נולדים עם מעט מאד ידע מובנה. דוגמאות לידע מובנה במוח האנושי הן למשל רפלקס מורו שמופיע בתינוקות שאך נולדו או החיבה של בני אדם למגורים בקרבת נופי טבע של כרי דשא ומים למרות שבימינו כבר אינם רלוונטיים להישרדות של האדם המודרני.
מדע
במדע, "טאבולה ראסה" נחשב למודל המסוגל לחתור לכיוון מטרה מוגדרת על ידי שימוש בחוקים בסיסיים של לימוד עצמי. כיום סבורים מדענים שהמוח עובד כמכונה הניתנת לתכנות, בעלת סט מוגדר של חוקים אשר בעזרת המידע שנקלט דרך החושים מעדנת את תגובותיו של האדם למען ביצוע טוב יותר של המשימות העומדות בפניו. ניסיון לחקות דרך פעולה זו בעזרת מחשבים הוליד את מודל רשת נוירונים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- סטיבן פינקר, הלוח החלק: על הכחשת טבעו המולד של האדם בימינו, תרגום: עמנואל לוטם, עריכה מדעית למהדורה העברית: חמוטל קריינר, תל אביב: הוצאת מטר, 2005.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: טבולה רסה |
