לורד חמשת הנמלים
.svg)
לורד חמשת הנמלים הוא שמה של משרה טקסית בממלכה המאוחדת. שמה באנגלית הוא The Lord Warden of the Cinque Ports; המילה Cinque פירושה "חמש" בצרפתית בניב הנורמני. המשרה קיימת מן המאה ה-12 לפחות, וייתכן שהייתה קיימת עוד לפני כן. לורד חמשת הנמלים היה אחראי, במקור, על חמש ערי נמל בחוף הדרום-מזרחי של אנגליה. חמש הערים הן, מצפון לדרום: סאנדוויץ', דובר, היית' (Hythe), ניו רומני והייסטינגס, כולן בקנט. כיום, כאמור, התואר הוא תואר כבוד ללא תוכן מעשי, המתייחס לארבע עשרה ערים השייכות לפדרציה של חמשת הנמלים. התואר הוא אחד התארים הגבוהים המוענקים על ידי הריבון, וניתן לעיתים קרובות לבני משפחת המלוכה הבריטית או לראשי ממשלה של בריטניה, במיוחד אלה שהיה להם תפקיד חשוב בהגנת המדינה בעת מלחמה.
הלורד של חמשת הנמלים היה אחראי על ביצוע הצווים המלכותיים, גביית מיסים ומעצר פושעים. חצרו הייתה הכנסיית סנט ג'יימס, ליד מבצר דובר. סמכותו השיפוטית הייתה נרחבת, והייתה מבוססת על דיני היושר, בניגוד לבתי משפט רגילים ששפטו על פי המשפט המקובל. הייתה לו סמכות גם להחזיק חיל מצב וצוות מינהלי.
שלט האצולה הידוע הראשון של לורד חמשת הנמלים הוא מ-1305, והוא משלטי האצולה האנגליים המוקדמים ביותר הידועים כיום (רק שלט אחד מוקדם יותר). שלט האצולה של הלורד קודם אף לשלט האצולה של הסיטי של לונדון. על שלט האצולה מופיעים שלושה גופי אוניות ושלושה אריות מהלכים המפנים את ראשם לחזית, כולם בזהב.
היסטוריה
עד אמצע המאה ה-13 הייתה לאנשי חמשת ערי הנמל עצמאות למעשה, והם לא היו כפופים לשריפים של המלך. לאחר שתמכו בסימון החמישי דה מונפור, הרוזן מלייצ'סטר, במלחמתו נגד הנרי השלישי, מלך אנגליה, במלחמת הברונים השנייה (1263–1264), ולאחר ניצחונו של המלך במלחמה, מונה הלורד של חמשת הנמלים, שתפקידו היה להוות מעין סמכות שלטונית מרכזית מטעם המלך לערים אלה. תחילה אוחד התפקיד עם תפקיד הקונסטבל (Constable) של דובר, בעל תפקיד שמונה כדי לשמור על הסדר והביטחון. ב-1708 עבר משכנו של הלורד לטירת וואלמר בדיל, בין סאנדוויץ' לדובר.
בנוסף לתפקידו של הלורד כמייצג את הסמכות השלטונית, נתונה בידיו גם הסמכות המשפטית על הים שלחופי חמשת הערים. סמכותו היא עד אמצע מימי תעלת למאנש, ולאורך חופי קנט. בית המשפט של הלורד החליף את בתי המשפט שהקימו אנשי הערים לעצמם לפני מינויו. ב-1580 סירב ראש עיריית דובר לקבל צו מלכותי, מכיוון שלצו לא נלווה מכתב של הלורד, אות לעצמתו של התפקיד. עד למאה ה-19 מינה הלורד את נציגי הערים לפרלמנט הבריטי, סימן נוסף לכוחו.
בעלי התפקיד
עד היום (2015) היו 158 איש שמילאו את התפקיד, ורק שלושה מתוכם היו פשוטי עם, כלומר ללא תואר אצולה או קרבה למשפחת המלוכה. בין מי שמילאו את התפקיד יש להזכיר את אדמירל רוברט בלייק (1656–1657); ג'יימס סטיוארט, שיהיה אחר כך מלך אנגליה (1660–1673); הנסיך ג'ורג', דוכס קמברלנד (1702–1708); ויליאם פיט הבן (1792–1806); רוברט ג'נקינסון (1806–1827); ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון (1829–1852); הנרי טמפל, הוויקונט השלישי מפלמרסטון (1860–1865); רוברט גסקוין ססיל, המרקיז השלישי מסולסברי (1895–1903); ג'ורג' נתניאל קרזון, המרקיז הראשון של קדלסטון (1905); הנסיך מוויילס, שיהיה אחר כך ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת (1905–1907); רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג (1934–1935); סר וינסטון צ'רצ'יל (1941–1965); סר רוברט מנזייס (1966–1978); ואליזבת, המלכה האם (1978–2002). נכון ל-2015 ממלא את התפקיד אדמירל הצי מייקל בויס, הברון בויס.
