לוריאל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | אז'ן שילר |
| תקופת הפעילות | 1909–הווה (כ־115 שנים) |
| משרד ראשי | קלישי, רמות הסן, צרפת |
| ענפי תעשייה | טיפוח אישי |
| מוצרים עיקריים | מוצרי קוסמטיקה ויופי |
| הכנסות | 3 מיליארד אירו (נכון ל-2010) |
| רווח | 2.9 מיליארד אירו (נכון ל-2013) |
| אנשי מפתח | ז'אן-פול אגו (יו"ר ומנכ"ל) |
| עובדים | 66,620 (נכון ל-2010) |
| loreal.com | |
לוריאל (בצרפתית: L'Oréal) היא חברת הקוסמטיקה והיופי השנייה בגדולה בעולם. ההנהלה הראשית של החברה שוכנת בקלישי, פרבר של פריז, במחוז רמות הסן בצרפת. החברה מפתחת ומשווקת מגוון מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי, בהם מוצרי טיפוח וצביעת שיער, טיפוח העור, מוצרי איפור, מוצרי הגנה על העור מפני השמש, בשמים ועוד. החברה מובילה במחקר ופיתוח בתחום הדרמטולוגיה, הנדסת רקמות והתרופות, והיא מחזיקה בכמות הפטנטים מהגבוהות ביותר בארצות הברית בתחום הננוטכנולוגיה. נכון לשנת 2018 שווי השוק של החברה הוא 100 מיליארד אירו.
היסטוריה
החברה נוסדה על ידי הכימאי הצרפתי הצעיר אז'ן שילר, שפיתח ב-1907 תכשיר לצביעת שיער בשם "אוריאל" ("Auréale"). הוא ייצר את מוצריו בעצמו ומכר אותם לספרים פריזאים. הוא רשם את החברה ב-1909 תחת השם "Société Française de Teintures Inoffensives pour Cheveux" ("החברה הצרפתית לצביעת שיער בטוחה"), ששונה בהמשך ל"לוריאל".
החברה הרחיבה את עיסוקיה עם הזמן מצביעת שיער בלבד למגוון תחומי טיפוח אישי וקוסמטיקה. החברה משווקת כ-500 מותגים ואלפי מוצרים שונים במגוון תחומי הקוסמטיקה. מוצריה נמכרים במספרות, בתי מרקחת, סופרמרקטים ורשתות שיווק בכל רחבי העולם. ממותגי החברה: לוריאל פרופשיונל, לוריאל פריז, קרסטט, קרסטין, גרנייה, מייבלין, וישי ועוד.
העקרון המנחה של החברה מיום הקמתה היה מחקר ופיתוח בתחום היופי. ב-1920 החברה העסיקה שלושה כימאים, ומספרם עלה ל-100 ב-1950. כיום מועסקים בחברה כ-2000 כימאים. לחברה שישה מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם: אולניי ושווילי הסמוכים לפריז; קלארק שבניו ג'רזי, ארצות הברית; קווסאקי הסמוכה לטוקיו, יפן; שנגחאי שבסין; ומומבאי, הודו.
ב-1993 התמודדה החברה מול הפגנות מחאה רבות של אקטיביסטים למען זכויות בעלי חיים ברחבי העולם, שמחו כנגד ניסויים בבעלי חיים שביצעה במסגרת מחקריה.
הבעלות על החברה השתנתה עם השנים, ונכון ל-2010 היא נחלקת בעיקר בין משפחת בטנקור (30.9%; ליליאן בטנקור בתו היחידה של מייסד החברה שילר, שכיהנה כמנהלת חיצונית לחברה עד 2011 ונפטרה בספטמבר 2017[1]), חברת נסטלה (29.7%), ומניות ציבוריות (36.8%). לאורך השנים רכשה החברה מגוון חברות בתחום עיסוקה, בהן חברת התרופות "Synthélabo" (1973; לאחר מספר מיזוגים של חברה זו עם חברות אחרות, מחזיקה כיום לוריאל בכ-10% ממניות חברת התרופות השלישית בגודלה בעולם, "Sanofi-Aventis"), וחברת הטיפוח "The Body Shop" (2006).
סלוגן הפרסומות הידוע של החברה בעשורים האחרונים הוא "L'Oréal - Because I'm worth it" (לוריאל - כי אני ראוי/ה לכך), וניסוחו שונה מעט עם השנים ל-"Because you're worth it" או "Because we're worth it".
מ-1998 מעניקה לוריאל את הפרס היוקרתי "פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע" על תרומה יוצאת דופן של מדעניות למדע, פרס שנועד לעידוד מדעניות.[2] בפרס זוכות מדי שנה חמש נשים, מחמש יבשות העולם. עד כה זכו בפרס גם מספר מדעניות ישראליות, בהן זוכת פרס נובל לכימיה עדה יונת (2008).
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לוריאל- דוחות כספיים של החברה לשנת 2010
- ההיסטוריה של החברה, באתר החברה
- הצד האפל של ענקית הקוסמטיקה "לוריאל" באתר עיתון הארץ
הערות שוליים
- ^ אי-פי (2017-09-21). "האישה העשירה בעולם מתה בגיל 94". הארץ. נבדק ב-2017-09-22.
- ^ מידע על הפרס, באתר לוריאל
