ליאת שטייר-לבני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
ליאת שטייר-לבני היא פרופסור חבר במחלקה לתרבות במכללת ספיר. היא מלמדת ומרכזת קורסים במחלקה לספרות, לשון ואמנויות, ובתוכנית ללימודי תרבות לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה.
תחומי המחקר שלה הם: לימודי השואה, לימודי קולנוע, לימודי תרבות, לימודי ישראל, לימודי יהדות, לימודי טראומה, לימודי הומור, זיכרון קולקטיבי החל משנות הארבעים של המאה ה-20 ועד ימינו, ותרבות פופולרית בישראל. פרסמה עשרות מאמרים וחמישה ספרים בנושא.
ביוגרפיה
ליאת שטייר-לבני נולדה בבת-ים לאברהם ותחיה שטייר. בגיל 4 עברה המשפחה לרמת גן ושטייר-לבני למדה בתיכון בליך. לאחר שירותה הצבאי למדה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וקיבלה תואר ראשון בהצטיינות ב-1997. בחוג זה המשיכה גם בתואר השני בהנחיית פרופ' דינה פורת בנושא ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הציוני וסיימה אותו ב-1999. גם את הדוקטורט למדה שם בהנחיית דינה פורת ונורית גרץ ונושאו היה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם - שואה, ניצולי שואה, שיקום וקליטה בראי הקולנוע והעיתונות של ארגונים ציוניים בארץ ישראל ובארצות הברית, 1945-1948". היא סיימה בשנת 2006.
כדוקטורנטית החלה להנחות קורסים באוניברסיטה הפתוחה ולאחר מכן החלה לרכז קורסים בקולנוע ובתרבות. בשנת 2007 עשתה את הפוסט-דוקטורט בבית ספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. היא הצטרפה לסגל המחלקה לתרבות במכללה האקדמית ספיר ב-2009, וב-2014 מונתה בה למרצה בכירה.
שניים מספריה עוסקים בחקר ההומור בשואה ובשימור החרדה והפחד בתרבות הישראלית המודרנית.[1]
הפקה וביקורת קולנוע
- 1996 - מפיקה ותסריטאית בסרט 'ירושלים בדקה'. הסרט זכה בפרס ראשון בתחרות שנערכה בסינמטק ירושלים.
- 2001 - מפיקת הסרט 'עד שאוכל'. הוקרן בערוץ 2. השתתף בפסטיבל סולט לייק סיטי.
- 2001 - מפיקת הסרט 'תל אביב - ברסלב אקספרס'. הוקרן בערוץ 2. השתתף בפסטיבל Angel City בלוס-אנג'לס.
- 2001 - מפיקת הסרט - 'שילובים'. הוקרן בערוץ 2. השתתף בפסטיבל סולט לייק סיטי.
- 2005 - מבקרת קולנוע ב-nrg מעריב.
- 2015 - חברת פאנל בתוכנית אשת חיל, ערוץ 10 ימי שישי, 13:30, פרקים לדוגמה: 1[2], 2[3], 3[4],
- 2016 - חברת צוות השופטים הבינלאומי - המיטב של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה – 25 שנה לייסודו.
- 2017 - מפיקת הקליפ "ספינות שטות", להקת אל המשורר[5].
ספרים
בעברית
- שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009[6].
- הַר הַזִכָּרוֹן יִזְכּור בִּמְקוֹמִי: הזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל, תל אביב: רסלינג, 2014[7].
- טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים: היבטים של שואה ותקומה בתעמולה הארץ-ישראלית והיהודית-אמריקנית 1945–1948, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה, 2018[8].
באנגלית
מאמרים נבחרים
בעברית
- "הגלות המשולשת – דימוייה של ניצולת השואה בקולנוע הישראלי 2008-1947", בתוך מרגלית שילה וגדעון כ"ץ (עורכים) מגדר בישראל: עיונים בתקומת ישראל, מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה, 2011, עמ' 497 – 520
- "היברידיות בטלוויזיה הישראלית – עבודה ערבית, הסיטקום הערבי-ישראלי הראשון", מסגרות מדיה, 6, 2011, עמ' 31–59 (יחד עם עדיה מנדלסון-מעוז).
- "תם הטקס: טקסים אלטרנטיביים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה", דפים לחקר השואה, 28, 2016, עמ' 131–150.
באנגלית
- Liat Steir-Livny"Hitler Rants on YouTube Parodies on Hebrew", The European Journal of Humour Research, Vol 4, No. 4, 2016, pp. 105-121.
- Liat Steir-Livny, “Looking Beyond the Victims: Descendants of the Perpetrators in Hitler’s Children”, Holocaust Studies, 2019
- Liat Steir-Livny, “Mizrahi Jews and Holocaust Survivors in Israeli cinema in the 1950s: A Revised Outlook”, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies, Volume 37, Number 2, Summer, 2019, pp. 1-34.
- Liat Steir-Livny, "Trauma from the Perspective of Holocaust Survivors in the Israeli Film 'The Cellar' (Natan Gross,1963)", Prooftext: A Journal of Jewish Literature History, Vol 37:2, 2019, pp. 308-327.
- Liat Steir-Livny, “Remembrance in the Living Room (Zikaron b’Salon): Grassroots Gatherings Creating New Forms of Holocaust Commemoration in Israel”, Holocaust Studies: A Journal of Culture and History, 25, 2019.
מלגות ופרסים נבחרים
- 2006 - מלגת דן דוד לחוקרים צעירים – פוסט-דוקטורט[11].
- 2016 - פרס התאחדות הסטודנטים הארצית - מרצה מעוררת השראה[12].
- 2018 - פרס הכט לכתב יד, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה.
- 2019 - The Young Scholar Award given jointly by the Association for Israel Studies (AIS) and the Israel Institute.
חיים אישיים
שטייר-לבני היא אם לשתי בנות.
קישורים חיצוניים
- הדף של ליאת שטייר-לבני, באתר מכללת ספיר (באנגלית)
- פרסומים של ליאת שטייר-לבני, באתר "אקדמיה"
- ראיונות בתקשורת והרצאות מצולמות של ליאת שטייר-לבני, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ כרמית ספיר ויץ, הישראלים כבר לא מפחדים להנציח את זכר השואה בצורה הומוריסטית, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2015
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות, ד"ר ליאת שטייר-לבני, נבדק ב-2019-11-24
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות, ד"ר ליאת שטייר-לבני, נבדק ב-2019-11-24
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות, ד"ר ליאת שטייר-לבני, נבדק ב-2019-11-24
- ^ אל המשורר - ספינות שטות, נבדק ב-2019-11-24
- ^ שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, באתר מאגנס
- ^ הַר הַזִכָּרוֹן יִזְכּור בִּמְקוֹמִי: הזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל, באתר הוצאת רסלינג
- ^ טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים: היבטים של שואה ותקומה בתעמולה הארץ-ישראלית והיהודית-אמריקנית 1945–1948, באתר מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה
- ^ Is It O.K to Laugh about it? Holocaust Humour, Satire and Parody in Israel Culture
- ^ Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel
- ^ זוכי 2006, באתר פרס דוד
- ^ דורין רוטנשטרייך רובין, המרצים האהובים בישראל, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2016
