ליטובוי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
ליטובוי (רומנית Litovoi) היה שליט רומני (וויבוד או קניאז) ששלט בערך בין השנים 1241-1277 או 1279, באזור אולטניה של היום, בחלק הדרומי-מערבי של רומניה הנוכחית. שמו כנראה הוא ממקור סלאבי, אך מוצאו הרומני (המופיע בצורה "olati") מוזכר בדיפלומת האבירים היואניטים, כלומר הוספיטלרים, שהוצאה ב-2 ביולי 1247 על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה (1235-1270)[1]. במסמכים הונגרים מופיע כ "ליטואוי" (Lytuoy) או "ליטואון" וארצו נקראה "טרה ליטואה" (terra Lytua). באגרות המולדביות מ-1374 ו-1407 שמו מוזכר כ"ליטובוי" או "ליטאבור".
יש משערים כי בהתחלה משל ליטובוי, שמרכז נסיכותו היה אולי במחוז גורז' של היום, גם באזור מסוים בדרום טרנסילבניה השכנה - אזור האצג (Haţeg), שנלקח ממנו מאוחר יותר על ידי מלך הונגריה.
בשנת 1277 או בין השנים 1277-1280 נמצא ליטובוי במלחמה עם ההונגרים על האדמות שהמלך החדש לסלו הרביעי ביקש לספח לאדמות הכתר ודרש בגינן תשלום מיסים. ליטובוי שהעדיף להילחם ולא לשלם את המס הנדרש, נהרג בקרב. משערים שהקרב התקיים באזור האצג ושבראש הכוחות ההונגרים עמדו המגיסטר ג'רג' (גיירגי) והרוזן פטר[2]. האירוע מסופר במכתב מענק של המלך מ-8 בינואר 1285 שבו אחד מגבורי הקרב, המגיסטר גיירגי, בנו של שימון, קיבל במתנה מספר כפרים באזור שרוש, אשר נמצא כעת בסלובקיה.
לפי ההיסטוריון הרומני יואן אורל פופ, ליטובוי המוזכר בדיפלומת ההוספיטלרים וליטובוי שמת בקרב המתואר באיגרת מ-1285 הם שני אנשים שונים - ייתכן שהאחד הוא יורשו של השני. אחיו של ליטובוי, ברבאט, שנפל בשבי, שוחרר תמורת כופר וירש את כס הנסיכות.
לקריאה נוספת
- קונסטנטין ק. ג'ורסקו - תולדות רומניה - כרך א, מהדורה חמישית, הוצאת הספרים אל, בוקרשט, 2008
- Giurescu, Constantin C., Istoria românilor, ediţia a V-a, volumul I, Bucureşti, Editura All, 2008
- Ovidiu Drimba - Istoria culturii şi civilizaţiei româneşti, Editura Ştiinţifică şi Pedagogică, Bucureşti, 1987, vol.2, pag.404
- אובידיו דרימבה - תולדות התרבות והציוויליזציה הרומנית, הוצאת הספרים המדעית והפדגוגית, בוקרשט 1987, כרך ב, ע'404
- היסטוריה כרונולוגית של רומניה - ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1972
- Istoria României în date, 1972
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בדיפלומה צוין כי המלך מעניק לאבירים ההוספיטלרים, שליטה בבאנות הסוורין (או באנאט של סוורין) וב"קומניה" „…excepta terra kenazatus Lytuoy woiauode, quam olatus reliqimus prout iidem hactenus tenuerunt" פרט לאדמת הקנזות של הווייבוד ליטובוי, אותה נשאיר לרומנים כפי ששלטו בה עד הלום"
- ^ היסטוריה כרונולוגית של רומניה Istoria României în date
