לין ז'או
| לידה | סוג'ואו, מחוז ג'יאנגסו |
|---|---|
| פטירה | נמל תעופה לונגהואה, שאנגחאי |
| מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
| פעילות בולטת | דיסידנטית נגד המשטר של מאו דזה-דונג |
לין ז'או (בסינית 林昭; 16 בדצמבר 1932 – 29 באפריל 1968; נולדה בשם פנג לינגז'או 彭令昭), הייתה דיסידנטית סינית בולטת, אשר נכלאה ואחר כך הוצאה להורג על ידי הרפובליקה העממית של סין במהלך המהפכה התרבותית בעקבות הביקורת שלה על המדיניות של מאו דזה-דונג.
תחילה דרכה
פנג לינגז'או נולדה למשפחה נחשבת בעיר סוג'ואו, במחוז ג'יאנגסו. בילדותה למדה בבית ספר מיסיונרי נוצרי, וכך המירה דתה לנצרות. בגיל 16, היא כבר הצטרפה לתא במחתרת הקומוניסטית והייתה כותבת מאמרי ביקורת על שחיתות בממשלה הלאומנית תחת שם העט לין ז'או. שלושה חודשים לפני שהקומוניסטים עלו לשלטון בסין, היא ברחה מהבית על מנת ללמוד עיתונאות באוניברסיטת פקין, שהייתה בניהול קומוניסטי. שם, היא הייתה לחסידה נלהבת של מאו, והצטרפה לקבוצה שהייתה אמונה על ניהול רפורמת הקרקעות באזור כפרי, שם היא נטלה חלק פעיל בעינויים והריגות של בעלי הקרקעות, תחת ההצדקה של העקרונות של מלחמת המעמדות.
דיסידנטית
מאוחר יותר, לין נרשמה ללימודי ספרות סינית באוניברסיטת פקין, שם הפכה שבו היא הפכה למתנגדת בוטה לדרכו של מאו, במהלך מערכת מאות הפרחים של שנת 1957. בתקופה זו, הממשלה עודדה אינטלקטואלים כמו לין להעביר ביקורת על המפלגה הקומוניסטית, אבל מאוחר יותר הם נענשו על כך.[1] על לין נגזר לבצע עבודות שרות באוניברסיטה, כמו הדברת יתושים כחלק מקמפיין ארבעת המזיקים, ומיון ורישום של עיתונים ישנים בספריית האוניברסיטה.
באוקטובר 1960, לין ז'או נעצרה יחד עם דיסידנטים אחרים על פרסום והפצת עיתון מחתרתי שמתח ביקורת על המפלגה הקומוניסטית על ההרס והנזק הגדולים שגרמו לעם הסיני במסגרת הקפיצה הגדולה קדימה. היא נידונה ל-20 שנות מאסר, כאסירה פוליטית, ובכלא היא הוכתה ועונתה.[2]
במהלך זמנה בכלא, לין כתבה מאות עמודים של פרשנות ביקורתית על מאו, מכתבים, ושירים. מכיוון שלא התירו לה להחזיק בכלי כתיבה, היא השתמשה בנייר של ההודאות וההתנצלויות שרצו שתחתום עליהם, וכתבה באמצעות סיכות ראש מבמבוק כעטים, ובדם שלה כדיו. בדו"ח מיום 5 בדצמבר 1966, הומלץ שלין תוצא להורג בגין "פשעים חמורים, שכללו "1. תוקפת, מקללת, ומשמיצה בטירוף את המפלגה הקומוניסטית הסינית ואת מנהיגינו הדגול, יו"ר מאו... 2. מתייחסת לדיקטטורה של הפרולטריון ולמערכת הסוציאליסטית בעוינות ושנאה קיצונית. 3. צועקת ססמאות ריאקציונריות בפומבי, מפרה את הסדר בבית הכלא, מסיתה אסירים אחרים למרוד, ומפיצה איומים לנקמת דמם של פושעים אנטי-מהפכנים שהוצאו להורג... 4. משמרת בהתמדה עמדה ריאקציונרית, מסרבת להודות בפשעיה, מתנגדת למשמעת וחינוך, קוראת תיגר על ניסיונות לשיקום..."
לין הוצאה להורג על ידי כיתת יורים ב-1968.[1] משפחתה של לין לא הייתה מודעת לכך, עד שנציג המפלגה הקומוניסטית ניגש אל אמה כדי לגבות תשלום של חמישה סנט עבור הכדור ששימש להרוג אותה.[3]
שיקום
ב-1981, תחת ממשלתו של דנג שיאופינג, לין זוכתה באופן רשמי על פשעיה, ושוקמה.[4] למרות השיקום, הממשלה הסינית המשיכה להתנגד לכל הנצחה או דיון ציבורי על לין או על כתביה. ב-2013, ביום השנה ה-45 להוצאתה של לין להורג, מספר פעילים ניסו לבקר בקברה, סמוך לעיר הולדתה סוג'ואו, אך כניסתם נאסרה על ידי מערכת הביטחון.[5][3]
מורשת
בגלל ההעלמה מצד הממשלה הסינית במשך עשורים, סיפורה של לין ז'או לא היה ידוע ברבים, ורק דיסידנטים מועטים מתקופתה ששרדו ידעו על קיומה. רק כאשר יוצר הסרטים הדוקומנטריים, הו ג'אי, חשף את הסיפור בסרטו זוכה הפרסים משנת 2005, In Search Of Lin Zhao's Soul - גילה העולם אותה מחדש. היא גם מופיעה במספר פרקים בספרו של פיליפ פאן Out of Mao's Shadow (2008).
במשך שנים רבות, המפלגה הקומוניסטית שימרה את מאמריה, מכתביה, ויומניה - בהתחלה כדי לשמש כראיות נגדה, ולאחר מותה עבור שימוש עתידי אפשרי כחומרי תעמולה. לאחר מותה, היה קצין משטרה אחד שהסכים לסכן את חייו על מנת להבריח רבים מכתביה של לין לידי משפחתה וחבריה.[6] הו ג'אי השתמש בחלק ממסמכים אלו ליצירת סרטו, לצד ראיונות עם דיסידנטים אחרים ובני משפחתה. כיום, אוסף העבודות שלה יושב במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Pan, Philip P (2008), Out of Mao's Shadow, Simon & Schuster, ISBN 1-41653705-8.
- ^ Zhong, Jin (2004), "In Search of the Soul of Lin Zhao" (PDF), China Rights Forum, HRI China, no. 3, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-07-20, נבדק ב-2016-11-10.
- ^ 3.0 3.1 Marquand, Robert. "Tiananmen Anniversary: Memory of executed poet resonates". Christian Science Monitor.
- ^ Boehler, Patrick. "Remembrance of dissident Lin Zhao obstructed on 45th execution anniversary". SCMP.
- ^ Wickenkamp, Carol. "Chinese Regime Blocks Commemoration of Executed Dissident Lin Zhao". The Epoch Times.
- ^ Pan, Philip. "A Past Written In Blood". The Washington Post.
- ^ "Letters and diaries of Chinese political activist Lin Zhao opened". The Hoover Institution Archives.
