הרעב הגדול בסין
הרעב הגדול בסין הוא התקופה שבין השנים 1958–1961, שבמהלכהּ מתו מיליוני סינים מרעב. כפי הנראה זהו הרעב ההמוני הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית.
לפי הסטטיסטיקה של הממשלה הסינית, 15 מיליון איש מתו מרעב בתקופה זו, אולם מחקרים שונים מצביעים על מספרים גבוהים יותר, הנעים בין 20 ל-43 מיליון נספים.
למרות שהבצורת הייתה גורם תורם, זו הייתה במידה רבה קטסטרופה מעשה ידי אדם, שעל מאו דזה-דונג מוטלת האחריות הגדולה ביותר. הרעב היה תוצאה של הקפיצה הגדולה קדימה – תוכנית שערכה המפלגה הקומוניסטית של סין על מנת לתעש במהירות את המדינה. התוכנית נכשלה לחלוטין, וכתוצאה ממנה השתרר בסין רעב המוני, בין היתר מפני שסין שילמה במזון תמורת מכונות ייצור.
כקטסטרופה חברתית במהותה, הרעב הראה סימנים ברורים של מחדל. המחדל הגדול ביותר היה כישלונם של שליטי סין בהכרתת הרעב ובאופן מיידי. עיון ברעב מראה באיזו קלות ניתן לסיימו (או למנוע אותו) ברגע שהממשלה תחליט לפעול - אך לממשלה הסינית לקח כמעט שלוש שנים לפעול. הוצאת כל האמצעים לייצור מזון פרטי (במקומות מסוימים אפילו כלי בישול), אילוץ איכרים לקומונות מנוהלות לא נכון והמשך ייצוא מזון היו הפעולות הגרועות ביותר. אספקת מזון מועדפת לערים ולאליטה השלטת הייתה המעשה המכוון של אספקה סלקטיבית.[1]
באופן רשמי התקופה מכונה בסין "שלוש שנים של אסון טבע", "שלוש שנים של קשיים כלכליים" וכן "שלוש שנים מרות".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
