לכס (דיאלוג אפלטוני)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לָכֵס (ביוונית: Λάχης) הוא דיאלוג סוקרטי המובא בכתביו של אפלטון, העוסק בנושא של אומץ לב.
![]() |
הדיאלוגים האפלטוניים
|
הדיאלוגים המוקדמים: |
הדיאלוגים התיכוניים: |
הדיאלוגים המאוחרים: |
ליסימכוס, בנו של אריסטידס, ומלסיאס בנו של ההיסטוריון תוקידידס, מבקשים עצה מלכס וניקיאס האם עליהם לגרום לבניהם (אשר נקראים על שמות סביהם המפורסמים) להתאמן לקרב. לאחר שכל אחד מציג את דעתו, אחד בעד ואחד נגד, הם מזמינים את סוקרטס כדי שיכריע ביניהם.
במקום להשיב לשאלה, סוקרטס שואל מה אמור האימון להחדיר לילדים. לאחר שהוסכם כי האימון אמור להחדיר להם מידות טובות, ובייחוד אומץ לב, סוקרטס דן עם לכס וניקיאס מהו אומץ לב באמת.
סוקרטס, כהרגלו בדיוניו הפילוסופיים, מערער את תפיסותיהם הראשוניות של המשתתפים, אך מסיים את הדיאלוג ללא מסקנה, במצב הנקרא אפוריה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- כתבי אפלטון; תרגם יוסף ג. ליבס, כרך א, הוצאת שוקן.
- מנון, לכס, בתרגום שמעון בוזגלו (ספרי עליית הגג/ידיעות ספרים, 2013).
קישורים חיצוניים