למה סוציאליזם?
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.
למה סוציאליזם? (באנגלית: Why Socialism?) הוא מאמר שכתב אלברט איינשטיין במאי 1949 והופיע בגיליון הראשון של כתב העת הסוציאליסטי Monthly Review (אנ').[1]
תוכן
לדברי איינשטיין, מניע הרווח של חברה קפיטליסטית, בשילוב עם תחרות בין בעלי הון, מוביל למחזורים מיותרים של מפולות ושפל כלכלי, ובסופו של דבר מעודד אנוכיות במקום שיתוף פעולה.[2] בנוסף, מערכת החינוך של חברה כזו תתערער באופן קשה מכיוון שאנשים יחנכו את עצמם להתמקד רק בקידום הקריירה שלהם. התוצאה תהיה "נכות הפרטים" ושחיקת היצירתיות האנושית.[2] תחרות בלתי מרוסנת בחברה קפיטליסטית מביאה לבזבוז אדיר של עבודה וגורמת לאנרכיה כלכלית, שאיינשטיין רואה אותה כמקור האמיתי ל"רוע" של הקפיטליזם:
"האנרכיה הכלכלית של החברה הקפיטליסטית כפי שהיא קיימת כיום היא לדעתי המקור האמיתי לרוע".[3]
איינשטיין חזה שתחת חברה כה קפיטליסטית, מפלגות ופוליטיקאים ייפגמו על ידי תרומות כספיות שהעניקו בעלי סכומי הון גדולים,[2] והמערכת "לא יכולה להיבדק ביעילות אפילו על ידי חברה פוליטית מאורגנת באופן דמוקרטי."[3] המאמר מסתיים בניתוחו של איינשטיין כיצד לפתור בעיות אלה באמצעות כלכלה מתוכננת:
"אני משוכנע שיש רק דרך אחת לחסל את הרעות החמורות הללו, כלומר באמצעות הקמת כלכלה סוציאליסטית, המלווה במערכת חינוך שתכוון למטרות חברתיות".[3]
איינשטיין טוען כי כלכלה מתוכננת שתתאים את עצמה לייצור תבטיח פרנסה לכל חבר בחברה:
"בכלכלה כזו אמצעי הייצור הם בבעלות החברה עצמה והם מנוצלים בצורה מתוכננת. כלכלה מתוכננת, המתאימה את הייצור לצורכי הקהילה, תחלק את העבודה שתיעשה בין כל היכולים לעבוד ותבטיח פרנסה לכל גבר, אישה וילד. חינוכו של הפרט, בנוסף לקידום יכולותיו המולדות של עצמו, ינסה לפתח בתוכו תחושת אחריות כלפי חבריו במקום האדרת הכוח וההצלחה בחברה הנוכחית שלנו".[3]
בדבריו האחרונים, איינשטיין הזהיר כי "כלכלה מתוכננת עדיין אינה סוציאליזם", מכיוון שהיא עשויה להיות מלווה גם בביורוקרטיה "בעלת עוצמה" המובילה ל"שעבוד מוחלט של הפרט".[2] לכן חשוב אפוא להבטיח שמערכת קיימת כדי להגן על זכויות האדם, כך לפי איינשטיין.
מוטיבציה
באשר למוטיבציה שלו לפרסם את המאמר, איינשטיין האמין כי סקירה חודשית תהיה פורום טוב לרעיונות מתקדמים:
"הבהירות לגבי המטרות והבעיות של הסוציאליזם היא בעלת המשמעות הגדולה ביותר בעידן המעבר שלנו. מכיוון שבנסיבות הנוכחיות הדיון החופשי והבלתי מפריע בבעיות אלו נתון בטאבו עוצמתי, אני רואה בבסיס מגזין זה [ביקורת חודשית] שירות ציבורי חשוב".[3]
ההון הפרטי נוטה להתרכז בידיים מעטות, בחלקו בגלל התחרות בין בעלי ההון, ובחלקו מכיוון שהתפתחות טכנולוגית וחלוקת העבודה הגוברת מעודדים הקמת יחידות ייצור גדולות יותר על חשבון קטנות יותר. התוצאה של התפתחויות אלה היא אוליגרכיה של הון פרטי שלא ניתן לבדוק ביעילות את כוחם העצום אפילו על ידי חברה פוליטית מאורגנת באופן דמוקרטי. זה נכון מכיוון שחברי גופי החקיקה נבחרים על ידי מפלגות פוליטיות, הממומנות במידה רבה או מושפעות בדרך אחרת על ידי אנשי הון פרטיים, אשר בכל צורך פרקטי יפרידו בין הבוחרים לבין המחוקק. התוצאה היא שנציגי העם אינם מגינים מספיק על האינטרסים של חלקי האוכלוסייה המועטות. יתרה מזאת, בתנאים קיימים, בעלי ההון הפרטי שולטים בהכרח, במישרין או בעקיפין, במקורות המידע העיקריים (עיתונות, רדיו, חינוך). לפיכך קשה מאוד, ואכן ברוב המקרים בלתי אפשרי למדי, לאזרח הבודד להגיע למסקנות אובייקטיביות ולעשות שימוש מושכל בזכויותיו הפוליטיות.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Albert Einstein, "Why Socialism?", Monthly Review, May 1949
הערות שוליים
- ^ Rowe, David E.; Schulmann, Robert, eds. (2007). "Soviet Russia, Political Economy, and Socialism, 1918–1952". Einstein on Politics: His Private Thoughts and Public Stands on Nationalism, Zionism, War, Peace, and the Bomb. Princeton University Press. p. 432. ISBN 978-0691120942. JSTOR j.ctt46n3rd. LCCN 2006100303.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Isaacson, Walter (2007). "One-Worlder, 1945–1948". Einstein: His Life and Universe. Simon & Schuster. pp. 504–505. ISBN 1416539328. LCCN 2006051264.
