למידה באמצעות תיקוף
למידת באמצעות תיקוף (באנגלית: Validated Learning) היא גישה לפיתוח מוצרים ועסקים, שהוצעה ב־2011 על ידי אריק ריס (Eric Ries) כנדבך מרכזי במתודלוגיית הסטארט-אפ הרזה[1]. הגישה מתמקדת בקיצור מחזורי הפיתוח ובירור אם המודל העסקי הוא בר-קיימא.
בתהליך למידה באמצעות התיקוף, המפתחים לוקחים רעיון ראשוני ומתקפים את עוצמת הרעיון ומידת ישימותו. כל איטרציית בדיקה של הרעיון היא חלק מתהליך למידה מורכב וארוך יותר, וכל לקח מיושם בתהליך התיקוף הבא. השיטה פותחה במקור בהקשר של תהליכי הצמיחה של חברות סטארטאפ, אבל ניתן ליישמו באופן נרחב במגוון סיטואציות למידה ושיפור.
הפילוסופיה מאחורי למידת באמצעות תיקוף מגיעה מגישת הייצור הרזה של חברת טויוטה, לפיו בזבוז מתקיים בכל מקום בו אנו לא משרתים את צרכיו של הלקוח.
שלבים מרכזיים בתהליך למידת באמצעות תיקוף
השלבים המרכזיים בשיטה הם:[דרוש מקור]
- הגדרת יעד לרעיון הנבדק
- הגדרת מדד המייצג את היעד. הגדרת היעד נעשית בהתאם לקריטריון SMART (אנ'): עליו להיות ספציפי, מדיד, ניתן להגדיר מי יבצע אותו, ריאליסטי ותחום בזמן.
- ביצוע תהליך התיקוף - פעולה המיועדת להשגת היעד
- ניתוח המדד - בדיקת מידת הקרבה להשגת היעד
- שיפור הרעיון ובדיקה נוספת
למידת באמצעות תיקוף: מעגל בנה-מדוד-למד
מעגל או לולאת בנה-מדוד-למד הוא טכניקת פיתוח שמדגישה את הצורך במהירות בפיתוח מוצרים. המעגל כולל את השלבים הבאים: רעיון ← בניית מוצר מינימלי ← מדידה ← ניתוח הנתונים ← חזרה לשלב הרעיון וחוזר חלילה.
האפקטיביות של החברה או צוות הפיתוח נמדדת ביכולתם לקחת רעיון ולבנות עבורו מוצר בר-קיימא מינימלי (Minimum viable product), לבחון את המוצר למול לקוחות פוטנציאליים בשוק, לנתח את תוצאות הבדיקה ולבחון האם הרעיון תוקף או שנדרש שינוי מקיף (Pivot)[2] ביחס למוצר, לקהל היעד או למודל העסקי. התהליכים המהירים בין תיקוף אחד למשנהו מאפשרים לחברה או לצוות הפיתוח למצוא תאימות בין השוק למוצר (product/market fit), גורם בעל החשיבות גבוהה לשרידותה של חברת סטרטאפ לאורך זמן[3].
| שלב בתהליך למידת באמצעות תיקוף | עקרונות לשלב זה |
| העלאת רעיון (Idea) | יש להתחיל מהבעיה של הלקוח לגבש עבורה פתרון אפשרי |
| בניה של מוצר מינימלי (MVP) | על המוצר לכלול מינימום פיצ'רים ולהיות מכוון לצורך המרכזי |
| מדידה (Measure) | בדיקת A/B test, ניתוח קוהורט, Valuation board |
| ניתוח הנתונים (Analyze) | האם השערות צורכי הלקוח עברו את המינימום הקריטי? |
| למידה ותיקן (Learn) | אם התיקוף נכשל, יש לבצע פיבוט ולתקף בשנית |
בתהליכי למידת תיקוף ניתן ללמוד על אחד או יותר משלושת הרכיבים הבאים:
- על הפתרון - המוצר או השירות אותו אנו מספקים;
- על הלקוח - מאפייני השוק וקהל היעד לפתרון אותו אנו מציעים;
- על המודל העסקי - המחבר בין השוק וקהל היעד לפתרון, והערך שהוא מייצר ללקוח ולחברה.
כלים ללמידה באמצעות תיקוף
לוח התיקוף Validation board
מספר שלבים לביצוע למידה באמצעות תיקוף, בעזרת כלי זה:
- שלב א - העלאת השערה לגבי בעיה הקיימת אצל לקוחות פוטנציאליים.
- שלב ב - העלאת כמה שיותר השערות הקשורות לבעיה זו שאותן נרצה לבדוק.
- שלב ג - בחינת ההשערה הקשה ביותר לתיקוף ומדידה האם עמדנו בקריטריון המינימלי המוגדר להצלחת תהליך התיקוף. אם לא עמדנו בקריטריון, נבצע פיבוט למוצר ונבחן פעם נוספת. על הבודקים לצאת מחוץ לסביבת העבודה ולהיפגש עם אנשים אמיתיים על מנת לבחון את השערותיהם.
לוח התיקוף הוא דוגמה לכלי שמאפשר למידה באמצעות תיקוף לשוק ולקהל היעד - חתך השוק אליו מיועד המוצר או השירות.
מבחן האמא (The Mom Test)
מבחן זה מבוסס על ספרו של Rob Fitzpatrick, והוא מציע סט של שאלות פשוטות המאפשר להגדיר מול משתמש ידידותי (למשל, אמא של המפתח) מהן הבעיות האמיתיות של המשתמשים והאם הפתרונות המוצעים מתאימים לבעיות אלו. השיטה נועדה לתת מענה לאנשים הנמצאים בקרבת המפתח, שעשויים לספק תשובות שקריות במטרה לספק את רצונות המפתח. כמו כן, הוא נותן מענה להטיה של יזמים ה"מתאהבים" בפתרונות שלהם ומתקשים לקבל חוות דעת אובייקטיבית מהסובבים אותם[4].
מבחן האמא הוא דוגמה לכלי שמאפשר למידה באמצעות תיקוף לבחינת ישימות המוצר או השירות שהסטארטאפ מציע ללקוחותיו.
מודל עסקי קאנבס (Canvas Business model)
מודל עסקי קאנבס הוא תבנית[5] שמטרתה פיתוח או תיעוד של מודל עסקי בעזרת 9 הקטגוריות הבאות:
- תשתית הסטארט אפ: (1) פעילויות מרכזיות; (2) משאבים מרכזיים; (3) שותפים מרכזיים; (4) הערך של הסטארט אפ;
- מאפייני השוק והלקוחות: (5) סגמנטי הלקוחות; (6) ערוצי ההפצה והשיווק; (7) יחסים עם הלקוחות;
- פיננסים: (8) מבנה עלויות; (9) זרמי הכנסות.
תבנית הקאנבס היא דוגמה לכלי שמאפשר לבצע למידת באמצעות תיקוף למודל העסקי של הסטארטאפ.
יישומים נוספים
למידת תיקוף ניתנת ליישום בעסקים קטנים ובינוניים שאינם בעלי מאפיינים של חברת סטארטאפ בתהליכי בחינת התוכנית העסקית שלהם. היא משתלבת היטב בבחינת רעיונות ראשוניים של יזמים וכן, משתלבת היטב עם מתודולוגיית החשיבה עיצובית שמשלימה אותה[6].
ראו גם
- הסטארטאפ הרזה
- מעגל הלמידה של קולב- Kolb's experiential learning
- מדינת הסטארט אפ
- חדשנות משבשת
קישורים חיצוניים
- מדריך ללמידת תיקוף (באנגלית) [7]
- מה כל סטארט אפ צריך לדעת על מוצר בר קיימא מינימלי (באנגלית)
- Can Entrepreneurship be taught? Case: The Lean Start-up (באנגלית)
- השוואת שתי גישות לבחינת שימושיות על ידי הלקוח- חשיבה עיצובית ולמידה באמצעות תיקוף (באנגלית, עמ' 151-162)
הערות שוליים
- ^ Steve Blank, Why the Lean Start-Up Changes Everything, Harvard Business Review, 2013
- ^ פיבוט הוא מצב בו לאחר שתיקפנו את המוצר או השירות המוצע אנו נדרשים לשנותו לאור ממצאי תהליך התיקוף
- ^ Ganesaraman Kalyanasundaram, Why Do Startups Fail? A Case Study Based Empirical Analysis in Bangalore, Asian Journal of Innovation and Policy
- ^ Jonathan L. York and Jeffrey E.Danes, Customer Development, Innovation, and Decision-Making Biases in the Lean StartUp, Journal of Small Business
- ^ תבניות ללמידה באמצעות תיקוף, באתר strategyzer.com
- ^ Ronald M. MUELLER and Katja THORING, DESIGN THINKING VS. LEAN STARTUP: A COMPARISON OF TWO USERDRIVEN INNOVATION STRATEGIES, International Design Management Research Conference
- ^ Validation training manual
