למידה ניידת

למידה ניידת מוגדרת כלמידה בהקשרים רבים, דרך אינטראקציות חברתיות ושימוש בתוכן, באמצעות מכשירים אלקטרוניים אישיים. צורה של למידה מרחוק כאשר הלומדים יכולים להשתמש בטכנולוגיה חינוכית בעזרת מכשיר קצה נייד במקומות רבים בנוחות מרבית ובזמנם החופשי. טכנולוגיות של למידה ניידת כוללות מחשבי כף יד, נגני MP3, מחשבים ניידים, טלפונים ניידים וטאבלטים. למידה ניידת מתמקדת באפשרות הניוד של הלומד, באינטראקציה עם טכנולוגיות ניידות. השימוש בכלים ניידים ליצירת עזרים וחומרי לימוד הופך בימים אלו לחלק חשוב של הלמידה הבלתי פורמלית. למידה ניידת מאפשרת נגישות מכל מקום כמעט ובכך יתרונה הבולט. השיתוף הוא כמעט מיידי בין כל המשתמשים באותו התוכן, מה שמוביל לקבלת משוב וטיפים מיידיים. תהליך פעיל זה הוכיח כי ניתן לשדרג את ציוני הבחינה מאחוזון חמישים לאחוזון שבעים, וחתך את שיעור הנשירה בתחומים הטכנולוגיים ב-22 אחוזים. למידה ניידת מאפשרת התניידות בעזרת המרת השימוש בספרים והצורך בסיכומים עם שימוש במכשירים קטנים, מלאים בתוכן מותאם למידה.

רקע

למידה הניידת היא שלוחה של הלמידה, החינוך או תמיכה בלמידה בטלפונים ניידים, מחשבי כף יד או טאבלטים. טכנולוגיה ניידת חדשה, כגון מכשירים מבוססי כף יד, משחקת תפקיד גדול בהגדרה מחדש של האופן בו אנו מקבלים מידע. השיפורים האחרונים בטכנולוגיה הניידת משנים את המטרה העיקרית של מכשירים ניידים מביצוע או קבלה של שיחות לאחזור המידע העדכני ביותר על כל נושא. סוכנויות רבות, כולל משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, קהילת המודיעין, ואכיפת החוק הן ניצול טכנולוגיה ניידת לניהול מידע.

גישות

השימוש בלמידה ניידת בצבא הופך נפוצה יותר ויותר בשל עלות נמוכה ניידות גבוהה.

בכיתה

יישומים המותאמים לכיתה משלבים את השימוש במחשבים, מחשבי כף יד, טלפונים חכמים מערכות הצבעה (כגון קליקרים) עם משאבים מסורתיים (Tremblay 2010).

פוטנציאל הלמידה הנייד רבה: היא מגבירה את מעורבות הלומדים והן הרצון ללמידה. למידה ניידת מסייעת בהקניית מיומנויות חדשות, מעבירה מידע רב בזמן אמת ובן היתר מאפשרת למידה בכיתה מה שלא היה נהוג בעבר, התלמידים יכולים לבדוק בעצמם את החומר הנלמד בשיעור, לצפות בסרטים, סרטונים, לענות על שאלות בזמן אמת.

הדרך היעילה לכך היא לחשוף אותם כבר בתקופת לימודיהם לאמצעים הטכנולוגיים ולשימוש שניתן לעשות בהם, ולהקנות להם מיומנות בהפעלת האמצעים האלה. שילוב הטכנולוגיה בהוראה ישנה חשיבות גם בפוטנציאל שהן נושאות לשיפור של חוויית ההוראה לשיפור כמותי ואיכותי בלמידה. שימוש באמצעי למידה ניידת כגון: פלאפונים, טאבלטים, מחשבים נייחים וניידים תביא לעלייה ברמת ההבנה והזכירה של החומר, העלאת רמת החשיבה של הלומדים וניצול יעיל יותר של זמן.

ניהול כיתה

מכשירים ניידים (כגון מחשבי כף יד) בכיתה יכולים לשמש כדי לשפר את שיתוף הפעולה הקבוצתי בקרב תלמידים באמצעות יישומים תקשורתיים, תצוגות אינטראקטיביות, ותכונות וידאו.

• טכנולוגיות ניידות קיימות יכולות להחליף משאבים מסורבלים כגון ספרי לימוד, עזרים חזותיים ומצגות.
• טכנולוגיה רב-מצבית ואינטראקטיבית, מאפשרת לתלמידים לעסוק ולתפעל מידע.
• מכשיר ניידים עם יכולות WIFI מאפשרים גישה לפי דרישה לכל סוג של מידע.
• גישה לפעילויות ומידע במכשירים ניידים בכיתה מספקת רצף לימודי בתוך ומחוץ לכיתה.

בסקירת ספרות שנערכה על ידי Futurelab, חוקרים מצאו כי הגדלת תקשורת, שיתוף פעולה, והבנה של מושגים היא תוצאה של יישומי טכנולוגיה ניידים. ניתן להשתמש במכשירים ניידים ללא חיבור אינטרנטי או בהגדרות באינטרנט כדי לשפר את חוויות הלימוד.

• הטלפון הנייד (באמצעות הודעות טקסט SMS) יכול לשמש בעיקר ללמידה מרחוק עם תלמידים בקורסים שדורשים מהם להיות זמינים מאוד ובפרט כדי להעביר מידע לגבי זמינות של תוצאות משימה, שינויי מקום וביטולים, וכו'.
• מכשירים ניידים מאפשרים אינטראקציה מקוונת בין המורה לתלמיד, ותלמיד לתלמיד.
• למידה מעורבת מוציאה את הכיתה מתוך הגדרת ההוראה מסורתית. התלמידים הפכו לחלק מקהילות וירטואליות המשמשות בשיתוף פעולה. למידה מעורבת מעברת מסביבת הוראה מסורתית לפלטפורמת אינטרנט מותאמת אישית ואינטראקטיבית למשתמש.

אוסף קובצי מדיה דיגיטלית (פודקאסט)

פודקאסט מכיל האזנה להקלטות אודיו של הרצאות. ניתן להשתמש בו כדי לסקור הרצאות בשידור חי (Clark & Westcott 2007) ולספק הזדמנויות לתלמידים לתרגל מצגות בעל פה. פודקאסט עשוי גם לספק מידע משלים כדי לשפר את ההרצאות מסורתיות (McGarr 2009) (סטיבן ו-Teasley,‏ 2009). מחקר פסיכולוגי מראה שתלמידי אוניברסיטה אשר הורידו הרצאות פודקאסט השיגו תוצאות גבוהות באופן משמעותי מאלה שהשתתפו בפועל בהרצאה (רק במקרים שבהם תלמידים יכלו לרשום הערות) (Callaway ואיוון בשינה 2009). פודקאסט יכול להיות מועבר באמצעות סינדיקציה (הפצה בו זמנית ישירה של תכנים), אם כי שיטה זו של העברה אינה תמיד קלה לשימוש (לי, מילר ו-Newnham,‏ 2009).

בעבודה

למידה ניידת במקום העבודה יכולה להיות שונה מאוד מההקשר של בית הספר. אף על פי שעובדים משתתפים מדי פעם באירועי הדרכה פנים אל פנים, רוב הלמידה מבוססת העבודה מתרחשת תוך כדי תהליך, לעיתים קרובות רק ברגע שמתגלה הצורך. מסיבה זו, למידה ניידת מצאת בשימוש במגוון רחב יותר של מצבים:

• הכשרה תוך כדי תהליך לעובד הלומד את השימוש במכשיר נייד בעבודה.
• הכשרה רק בעת הצורך על מנת לפתור בעיה או לקבל עדכון.
• תמיכה בביצועים. גישה מיידית לכלים כדי לייעל את המשימה הנדרשת בעבודה.
• מדריכי עזר וספרים אלקטרוניים
• רשימות - בשל צורכי ההדרכה המגוונים ברחבי ארגון גדול, למידה עצמית היא נפוצה יותר ממה שנמצא בבית הספר, או במוסדות להשכלה גבוהה. מכשיר נייד נתפס כדרך יעילה להגיע למספר גדול של עובדים ויעיל יותר לשימוש.

למידה לכל החיים ולמידה עצמית

טכנולוגיות ניידות ולמידה ניידת, משמשות ללמידה לאורך החיים (באנגלית life long learning) למשל כדי לסייע בלימוד שפה. מכשירים כגון מחשבי כף יד וטלפונים סלולריים ותכנים כגון פודקאסטים יכולים לעזור לרכוש ולפתח את כישורי השפה.

לימוד שפות בעזרת ניידים

הגדרה ותאוריות

התפשטותם של המכשירים הניידים בשנים האחרונות יצרה את המונח החדש לימוד שפות בעזרת ניידים (באנגלית Mobile Assisted Language Learning) אשר שונה מהמונח הוותיק יותר של למידה מתוקשבת של שפות (באנגלית Computer Assisted Language Learning) הן במכשירים בשימוש והן באפשרויות הלימוד החדשות המתאפשרות באמצעות מכשירים אלו.

סוגי חומרים

חומרי לימוד שפות בעזרת ניידים, בדומה לחומרים ללמידה מתוקשבת של שפות, מושפעים רבות ומסייעים ביישום תאוריות וגישות ברכישת שפה שנייה ובתחום הבלשנות כמו גם תאוריות חינוכיות כמו התאוריות הביהביוריסטיות, קוגניטיביסטיות, קומוניקטיביות, והסוציו-תרבותיות או סוציו-קונסטרוקטיביסטיות. בדומה ללמידה מתוקשבת של שפות, ניתן לחלק את חומרי הלימוד לארבעה סוגים המבטאים גישות אלו: 1. חומרים של תוכן כמו ספרים אלקטרוניים או חומרי שמע כמו פודקאסטים. 2 חומרי תרגול, אשר לעיתים קרובות משקפים את הגישה הביהביוריסטית, כמו משחקים, כרטיסיות שמע (באנגלית flashcards), ותרגילי שמע לתרגול הגייה אוצר מילים ודקדוק. 3. חומרי יצירה כמו כתיבה בבלוג או בוויקי מאפשרים פריצה בתחום הלימוד הקומוניקטיבי והסוציו-תרבותי 4. חומרי תקשורת אף הם מאפשרים פריצה בתחום הלימוד הקומוניקטיבי והסוציו-תרבותי כמו שיתוף החומרים הנכתבים בבלוג תוך יצירת משוב עמיתים על החומרים. ניתן לשלב בין סוגי החומרים, למשל פודקסטים שמשלבים בהם תרגול כמו כרטיסיות שמע או ספרים אלקטרוניים הכוללים הרחבות כגון אגרון מונחים (באנגלית Glossaries), מילון, מבחנים, כלים להוספת הערות על ידי הלומדים (באנגלית Annotations) וערוצי תקשורת לדיון משותף. כך, ככל שאפשרויות מגוונות אלו יותר בשימוש, הלימוד מתקדם יותר מלימוד בסיסי של תוכן אל עבר לימוד של תרגול, יצירה ותקשורת. ארבע הרמות הללו למעשה מייצגות עליה באינטראקטיביות ועליה בתחכום פדגוגי ולכן עליה באפשרויות לשנות את אופני הלימוד. אכן, הרמות מאפשרות מסלול מעבר מהלימוד הביהביוריסטי ללימוד הקוגניטיבי - קומוניקטיבי ועד לעבר הלימוד ה-סוציו-קונסטרוקטיביסטי.

הערכת חומרי הלימוד

לימוד שפות בעזרת ניידים הוא שילוב של אפשרויות הנתמכות בלמידה מתוקשבת של שפות עם אפשרויות הקיימות בלמידה ניידת. למשל, בלימוד שפות בעזרת ניידים ניתן לעשות שימוש בהודעות נדחפות (באנגלית push) כפי שניתן בלמידה ניידת באופן כללי. וכמו בלמידה מתוקשבת של שפות ניתן ליישם משימות ללימוד שפה מבוססות רשת. אך ישנם אזורים שהם ספציפיים ללימוד שפות בעזרת ניידים. הטלפונים הסלולריים מספקים שש אפשרויות חינוכיות המחולקות לשלוש קטגוריות: 1. למידה מקומית וגלובלית - קישור למקומות פיזיים כמו לימוד בהקשר מקומי ובו בעת חיבור לרשתות גלובליות לשאיבת מידע 2. למידה אפיזודית ומתמשכת - למידה אפיזודית בחלקים קטנים, למשל ברגעי זמן מתים בהם הלומד בהמתנה, המשתלבים לתוכנית למידה מתמשכת. 3. למידה אישית וחברתית - לימוד אישי כמו יצירת חומרים יחד עם לימוד חברתי, למשל על ידי שיתוף אותם חומרים. ככל שהשימוש רב יותר באפשרויות אלו, כך אופני הלמידה עוברים מהלמידה המתוקשבת הקלאסית של שפות לעבר לימוד שפות באמצעות ניידים. אפשרויות אלו באות לידי ביטוי ברמות הניידות של הלומד המתחלקות לשלוש: 1. ניידות המכשיר – המייצגת את מספר המקומות בהם מתקיימת הלמידה. 2. ניידות הלומד – המייצגת את המידה בה הלומד מנצל רגעים מתים, כגון המתנה, לצורך לימוד. 3. ניידות הלמידה – המייצגת את המידה בה הלמידה מתבצעת בהקשר של המקומות הפיזיים בהם הלומד נמצא. שש האפשרויות ניתנות לשימוש מלא יותר ככל שעולים ברמת הניידות. הדרגה העליונה של ניידות הלמידה המאפשרת לימוד בהקשר המקומי קשורה תאורטית לגישות המתקדמות הסוציו-תרבותיות או סוציו-קונסטרוקטיביסטיות.

אתגרים

ניתן למנות גורמים שונים העשויים לעכב במעבר ללימוד שפות בעזרת ניידים ובישום האפשרויות כפי שצוינו לעיל. קיימים גורמים פיזיים כגון הבטרייה וגודל המסך או גורמים פסיכו-סוציאליים כגון הימנעות הלומדים מהפיכת המכשיר הנייד מכלי חברתי-אישי לכלי למידה. בנוסף, הלימוד הנייד משתרך מאחור בשל יישום ודגש על פדגוגיות למידה ביהביוריסטיות ישנות הבאות לידי ביטוי באפליקציות רבות. אפליקציות אלו הן מבודדות ומאמנות ליכולות וידע מצומצמים ובאופן הפוך לרצוי הן מצמצמות את חוויות הגלישה והשליטה הקיימים בעולם ה-וב 2.0. בנוסף לאתגרים הכלליים ללימוד שפות בעזרת ניידים וליישום האפשרויות אשר צוינו לעיל, קיימים אתגרים הנראה כי מקושרים בעיקר ללימוד שפות בעולם המתפתח. כך, בבניית ובהערכת חומרים לעולם זה יש לשים לב לנושא האפשרויות הכספיות (באנגלית Affordability), למשל שליחת מסרוני טקסט עשיר לאוכלוסיות שאין ברשותן טלפונים חכמים מתקדמים המאפשרים קבלת אפליקציות מולטימדיה ותוכן אינטראקטיבי. בנוסף חשוב לשים לב לקונטקסטים התרבותיים והפוליטיים. מחקרים הראו אזורים מסוימים בעולם בהם הלומדים העדיפו את שיטת הלימוד הפסיבית בצריכת תוכן או העדפה לתוכן קליל ומבדר אשר אינן בהכרח עולות בקנה אחד עם השיטות הסוציו-תרבותיות שצוינו לעיל. לכן חומרים ללימוד שפות בעזרת ניידים יהיו תמיד תוצרים של האפשרויות החינוכיות (באנגלית Educational affordances) האפשרויות הכספיות (באנגלית Affordability) והקונטקסט התרבותי והפוליטי.

אחרים

• שיפור רמות של אוריינות שפתית, אוריינות מתמטית, והשתתפות בלמידה בקרב מבוגרים.
• שימוש בתכונות התקשורת של טלפון נייד כחלק מפעילות לימודית גדולה יותר, למשל: שליחת מדיה או טקסטים לתוך תיקייה מרכזית, או יצוא של קובצי אודיו מפלטפורמת למידה לטלפון שלך.
• פיתוח מיומנויות עבודה ונכונות בקרב בני נוער ומבוגרים.

חשיבות

ערך

הערך של למידה ניידת - מורים שהשתמשו בתוכניות של למידה ניידת וטכניקות ניידות גילו את הערכים הבאים על ידי האמירות המאירות את השימוש בלמידה המניידת:

• חשוב להביא טכנולוגיה חדשה לכיתה.
• מכשירים ניידים הם קלים יותר מספרים ומחשבים.
• למידה ניידת יכולה לשמש כדי לגוון את סוגי ההוראה ולגרום לתלמידים לקחת חלק בפעילויות (או גישת למידה מעורבת).
• למידה ניידת תומכת בתהליך הלמידה ולא הופכת להיות חלק נפרד מזה.
• למידה ניידת יכולה להיות כלי שימושי להרחבת הלמידה עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים. עם זאת, השימוש ב-SMS ו-MMS עשוי להיות תלוי במוגבלויות של התלמידים ספציפיים או בקשיים הכרוכים בכך.
• למידה ניידת יכולה לשמש כאפשרות לחיבור מחדש של נוער בסיכון.

יתרונות

• הזדמנויות זולות יחסית, עלות של מכשירים ניידים היא פחותה באופן משמעותי מאשר מחשבים אישיים ומחשבים ניידים
• אפשרויות להעברת תוכן מולטימדיה ויצירת תכנים חדשים
• תמיכה מתמשכת בלמידה שאינה תלוית מקום
• הפחתה בעלויות הדרכה
• פוטנציאל חוויה לימודית מהנה יותר

חסרונות

• לשימוש בטלפון הסלולרי השלכות בריאותיות.
• לתלמידים רבים מכשיר נייד אך לא לכולם, כמו כן הטלפון הסלולרי הופך פעמים רבות לסמל סטטוס ויכול ליצור ניכור בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.
• קיימת סברה כי השימוש בתקשורת אלקטרונית מופרז, ממכר ומקשה על רכישת כישורים חברתיים חיוניים.
• הועלה קשר סטטיסטי אך לא סיבתי בין צריכה של תקשורת אלקטרונית ועודף משקל.

אתגרים

אתגרים טכניים כוללים

• אורך חיי הסוללה והיכולת להיות מקושר
• גודל מסך וגודל זיכרון
• רוחב פס הנדרש להזרמה מהירה / ללא הפסקה
• מספר קבצים / פורמטים הנתמכים על ידי מכשיר ספציפי
• אבטחת תוכן או בעיה של זכויות יוצרים
• מספר רב של התקנים, שוני בגודלי המסכים, מערכות הפעלה מרובות
• עיבוד חומרים מתוקשבים קיימים לפלטפורמות של מכשירים ניידים
• זיכרון מוגבל
• סיכון של התיישנות פתאומית של מערכת ההפעלה או המכשיר

אתגרים חברתיים וחינוכיים כוללים

• נגישות ופערי עלויות למשתמשי קצה: הפער הדיגיטלי.
• כיצד להעריך הלמידה מחוץ לכיתה
• כיצד תומכים בלמידה בהקשרים רבים
• בעיות האבטחה או שימוש לא חוקי בזכויות יוצרים
• שינויים תכופים בדגמי המכשירים / טכנולוגיות / פונקציונליות וכו'
• פיתוח תאוריה מתאימה ללמידה לשור הילידים הדיגיטליים
• הבדלים רעיוניים בין למידה מתוקשבת ולמידה ניידת
• עיצוב טכנולוגיה על מנת לתמוך בלמידה לחיים
• מעקב אחרי תוצאות ושימוש נכון במידע זה
• אין הגבלה על לוח זמנים בלמידה
• מידע ותכנים אישיים ופרטיים
• אין גבול דמוגרפי
• שיבוש חייהם האישיים והלימודיים של התלמידים
• נגישות לשימוש בטכנולוגיה במדינות מתפתחות
• סיכון של הסחת דעת

צמיחה

במהלך עשר השנים האחרונות למידה ניידת התפתחה מעניין מחקרי פעוט למקבץ של פרויקטים משמעותיים בבתי ספר, מקומות עבודה, מוזיאונים, ערים ואזורים כפריים ברחבי העולם. קהילת הלמידה הניידת עדיין בראשית דרכה, עם השקפות עולם שונות, הבדלים בין האקדמיה לתעשייה, ובין בית הספר, השכלה גבוהה ומוסדות נוספים ללימודי המשך. אזורי ההתפתחות הנוכחיים כוללים:

• בדיקות, סקרים, עזרי עבודה ולמידה בזמן אמת (JIT)
• למידה מבוססת מיקום והקשר
• למידה ניידת ברשתות החברתיות
• משחקים ניידים חינוכיים
• אספקת אפליקציות ללמידה ניידת לטלפונים סלולריים באמצעות שתי דרכים, הודעות SMS והודעות מבוססות קול (פודקאסט לטלפונים עם הערכות אינטראקטיביות)
• אחסון קובצי מחשב בענן

ראו גם

• הוראה מקוונת
• למידה בכל מקום ובכל זמן
• טלפון חכם
• למידה בקונטקסט

לקריאה נוספת

• Crompton, H. (2013). A historical overview of mobile learning: Toward learner-centered education. In Z. L. Berge & L. Y. Muilenburg (Eds.), Handbook of mobile learning (pp. 3–14). Florence, KY: Routledge.
• Crescente, Mary Louise; Lee, Doris (March 2011). "Critical issues of m-learning: design models, adoption processes, and future trends". Journal of the Chinese Institute of Industrial Engineers 28 (2): 111–123.doi:10.1080/10170669.2010.548856.
• Trentin G. & Repetto M. (Eds) (2013). Using Network and Mobile Technology to Bridge Formal and Informal Learning, Woodhead/Chandos Publishing Limited, Cambridge, UK, מסת"ב 978-1-84334-699-9. https://www.researchgate.net/publication/235929936_Using_Network_and_Mobile_Technology_to_Bridge_Formal_and_Informal_Learning/
• Saylor, Michael (2012). The Mobile Wave: How Mobile Intelligence Will Change Everything. Perseus Books/Vanguard Press. p. 176. מסת"ב 978-1593157203.
• Chet Hosmer, Carlton Jeffcoat, Matthew Davis, Thomas McGibbon "Use of Mobile Technology for Information Collection and Dissemination", Data & Analysis Center for Software, March 2011
• Murray, Orrin; Nicole Olcese (November–December 2011). "Teaching and Learning with iPads, Ready or Not?". TechTrends 55 (6). doi:10.1007/s11528-011-0540-6.
• "7 THINGS YOU SHOULD KNOW ABOUT MOBILE APPS FOR LEARNING". EDUCAUSE Learning Initiative. May 4, 2010.
• Naismith, Laura; Lonsdale, Peter; Vavoula, Giasemi; Sharples, Mike (2004). "Literature Review in Mobile Technologies and Learning". FutureLab Series (11).
• Robinson, R. & Reinhart, J. (2014). Digital Thinking and Mobile Teaching: Communicating, Collaborating, and Constructing in an Access Age. Denmark: Bookboon.
• Kahle-Piasecki, Lisa; Miao, Chao; Ariss, Sonny (2012). "Managers and the Mobile Device: m-learning and m-business - Implications for the United States and China". Journal of Marketing Development and Competitiveness 6 (1): 56–68.
• "Youth Unemployment: Can Mobile Technology Improve Employability?". Global Development Professionals Network. The Guardian. February 26, 2013. Retrieved August 4, 2013.
• Mobile learning in Practice: Piloting a Mobile Learning Teachers’ Toolkit in Further Education Colleges. C. Savil-Smith et al. (2006), p. 8
• Elias, Tanya (February 2011). "Universal Instructional Design Principles for Mobile Learning". International Review of Research in Open and Distance Learning 12 (2): 143–156.
• Using Mobile Devices to Integrate Economics Simulations in Teaching Approaches Based on Direct Instruction on: International Teacher Education Conference 2014 01.10.2014.
• Maniar, N.; Bennett, E., Hand, S. & Allan, G (2008). "The effect of mobile phone screen size on video based learning". Journal of Software 3 (4): 51–61. doi:10.4304/jsw.3.4.51-61.
• Elias, Tanya (February 2011). "Universal Instructional Design Principles for Mobile Learning". International Review of Research in Open and Distance Learning 12 (2).
• Crescente, Mary Louise; Lee, Doris (March 2011). "Critical issues of m-learning: design models, adoption processes, and future trends". Journal of the Chinese Institute of Industrial Engineers 28 (2).
• "What’s Holding Back Mobile Phones for Education?". Stanford Social Innovation Review Blog. Standford Social Innovation Review. February 11, 2013. Retrieved August 4, 2013.
• Sharples, M. (2000). "The design of personal mobile technologies for lifelong learning". Computers & Education 34 (3-4): 177–193. doi:10.1016/S0360-1315(99)00044-5.
• Moore, J. (2009). "Proceedings of IADIS International Conference Mobile Learning". Barcelona, Spain.
• Masters, K.; Ng'ambi D. (2007). "Proceedings of IADIS International Conference Mobile Learning". Lisbon, Portugal. pp. 171–175. מסת"ב 978-972-8924-36-2.
• Masters, K. (2005). "Seeing, Understanding, Learning in the Mobile Age". Budapest, Hungary, April 2005.
• Singh, Mandeep (2010). "M-learning: A New Approach to Learn Better". International Journal of Education and Allied Sciences 2 (2): 65–72.
• Pegrum, M. (2014). Mobile learning: Languages, literacies and cultures. Basingstoke: Palgrave Macmillan

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32090080למידה ניידת