מאה ילדים שלי (ספר)
 | |
| כריכת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לנה קיכלר-זילברמן |
| שפת המקור | פולנית |
| תורגם לשפות | 14 ובהן עברית, יידיש, אנגלית |
| סוגה | ספרות השואה |
| הוצאה | |
| הוצאה | יד ושם |
| תאריך הוצאה | ה'תשי"ט–1959 |
| מספר עמודים | 272 |
מאה ילדים שלי הוא ספר בסוגת ספרות השואה מאת לנה קיכלר-זילברמן, שיצא לאור בשנת 1959 בהוצאת יד ושם בתרגום שמשון מלצר. הספר היה לרב-מכר ותורגם ל-14 שפות ובהן יידיש, אנגלית, פולנית ויפנית. הספר הוא חלק מהטרילוגיה: "בית אמי", "מאה ילדים", ו"המאה לגבולם".
רקע
ב-1945, חודשיים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כדי לחפש את קרובי משפחה ששרדו, הגיעה לנה קיכלר למרכז לפליטים יהודים בבית הוועד היהודי ברח' דלוגה 38 בקראקוב אך מצאה מספר רב של ילדים ניצולי השואה, בגילאי 3 עד 15, יתומים וגוועים מרעב. חלק מהילדים, שרדו את מחנות הריכוז, לחמו כפרטיזנים וחלק אולצו להתנצר, לאחר שהוחבאו אצל משפחות נוצריות. במהלך איתור קרוביה, גילתה שאחותה הוסגרה כפרטיזנית ונהרגה. קיכלר סייעה להם בהשגת מזון ועזרה בשיקומם של הילדים. בהמשך, שכרה מבנה בעיירה הסמוכה זאקופנה, וגידלה את הילדים עם צוות שעבדה תחתיה, על פי משנתו של יאנוש קורצ'אק. במהלך השהות במבנה, סבלו קיכלר והילדים מגילויי אנטישמיות של תושבי הסביבה. לאחר מספר תקריות אלימות שבהן נפגעו ילדי המבנה, החלה לאמן קיכלר את הילדים להשתמש בנשק שקיבלה מהצבא הפולני.
במהלך שנת 1946, לאחר חילופי אש בין קבוצת הילדים לתושבי הכפר, בורחים קיכלר והילדים מפולין לצ'כוסלובקיה, ומשם לצרפת, בה התגוררו במשך שלוש שנים. בשנת 1949, עלו לישראל והתגוררו בקבוצת שילר.
הספר
ב-1948, בפריז, פרסמה קיכלר את ספרה הראשון "מיינע קינדער" (ילדיי), שחיברה בפולנית, ותורגם ליידיש על ידי הסופר אהרן צפנת. הספר עסק בסיפור הצלתם של ילדים יתומים ניצולי השואה. לאחר עלייתה לישראל, פרסמה את הספר "מאה ילדים שלי", שתיאר את קורות חייהם של נשים ומשפחות בתקופת השואה. בספר נסקרים מעשי גבורה שביצעו הילדים בהיותם פרטיזנים, ובהם פיצוץ מסילות רכבת, הנחת מוקשים, הגנבת מזון לגטו וריגול במלחמה. הספר זכתה לביקורות עיתונאיות אוהדות לאור סופו האופטימי, כאשר הילדים בסיפור מאבדים את הוריהם הביולוגיים אך נשארים בחיים ועולים לישראל. הספר יצא במספר הוצאות ובהם ב-2004 בהוצאת שוקן בעריכה מחודשת של אושרה שוורץ.
הסבה לסרט
הופק בשנת 1987, על בסיס הספר, הופק הסרט "מאה ילדים שלי". ב-2003, הופק הסרט התיעודי, מאה ילדים שלי, בבימוין של עמליה מרגולין ואושרה שוורץ, ובו מופיעים שבו מופיעים הילדים שהתבגרו, ובו נסקרים הזכרונות שלהם מתקופת השואה ופעילותם עם קיכלר. הסרט זכה ב"פרס החוויה היהודית" לשנת 2003 בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
קישורים חיצוניים
- מאה ילדים שלי באתר "ילדים בשואה-מיזם תיעוד"
- ילדי לנה קיכלר הולכים ומתמעטים באתר "רגעים היסטוריים"
- מאה ילדים שלי באתר סימניה
- הספר באתר הוצאת שוקן
- קטע מתוך הספר
- שירי לב-ארי, כרכרת ההצלה של לנה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
- מרב יודילוביץ', מאה הילדים שלה, באתר ynet, 8 בפברואר 2004
- הסרט באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
