מאיר ברנד (מחנך)
מאיר ברנד (אורבן) (6 ביולי 1911 - 31 במאי 1963) היה מורה ומחנך ישראלי.
ביוגרפיה
ברנד נולד ב-1911 בעיר קולו שבפולין לנתן בן יוסף זאב ואסתר בת מרדכי בלום, בבית ציוני. רכש את השכלתו התיכונית בגימנסיה העברית של קולו. בשנת 1934 סיים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת ננסי שבצרפת והוסמך לאגרונום ומהנדס מים. היה פעיל בארגוני נוער ציוניים, בקרן הקיימת לישראל ובהסתדרות הציונית החדשה. בשנת 1938 נשא לאשה את חיה בת יעקב פצנובסקי ופלה לבית ז'פקוביץ. סבה יוסף פצנובסקי מפיוטרקוב היה ענק בתורה וכתב את הספרים פרדס יוסף בהם פירש את חומשי התורה, כיום ספרים אלו ידועים ומבוקשים בין הקהילות החרדיות בארץ ובעולם. פצנובסקי היה נצר לרבנים מפורסמים ביניהם הרב מליסא והחכם צבי.
בין השנים 1936–1939 ביקר ברנד בארץ ישראל לצורך ארגון עלייה של מעפילים. בשנת 1939 בחודש אוקטובר, חודשים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הצליחו ברנד ורעייתו להימלט מהמלחמה ולהגיע בעור שיניהם לארץ ישראל. אחיו, אהרן בראנד, עלה גם הוא.
בשנים 1939–1948 שימש מורה ומחנך במספר בתי-ספר בירושלים, והאחרון ביניהם היה בית הספר "מעלה". במהלך שנים אלו פעל במסגרת "ההגנה", ובמהלך מלחמת העצמאות היה בין מהלוחמים שהגנו על ירושלים ועשה רבות למען הנצורים בעיר העתיקה. ברנד היה פעיל בתנועת הצופים והנהיג את שבט "משואות" של עדת הצופים לאחר נפילתו של עמנואל מידב בהגנה על הרובע היהודי.
בשנת 1949 החל ללמד ולנהל ברמת גן על פי הזמנתו של ד"ר אלימלך רימלט, שהיה ממונה על החינוך בעיר. בשנת 1952 מונה על ידי שר החינוך בן-ציון דינור כחבר בוועד החינוך של ממשלת ישראל. בשנים 1949–1952 ניהל את בית הספר "יהלום", ובשנים 1952–1962 ניהל את בית הספר "המתמיד". במהלך שנים אלו לימד את מקצוע הביולוגיה בתיכון אהל שם. בשנים 1955–1963 נבחר ויצג את מורי ישראל מהמחנה הלאומי במרכז הסתדרות המורים וייצג את מורי ישראל בכנסים בינלאומיים בארץ ובעולם.
הוא כתב בעיתונים "חרות", "הבוקר" ו"הארץ" וכן בביטאון המורים "הד החינוך".
מאיר ברנד נפטר ב-31 במאי 1963, בגיל 52. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1] בעת פטירתו השאיר אשה, שני בנים ובת. שנים מנכדיו הקרואים על שמו: מאיר ברנד, לשעבר מנכ"ל גוגל ישראל וכיום סמנכ"ל בחברת גוגל העולמית, ומאיר אורנשטין, שעומד בראש מפעלות חינוך וחברה.
בנו מרדי כתב ספר לזכרו בשם " אני ממשיך תפילתך ". בספר כתב אחד מתלמידיו "התלמידים פחדו אבל אהבו והעריצו את ברנד. הוא חינך את תלמידיו לנימוסים, לכבוד לזולת, להתנהגות נאותה-ערכים שהיו חלק בלתי נפרד מאישיותו".
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "מאיר אורבן (בראנד)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4038
- מאיר ברנד-אורבן, דבר, 3 ביוני 1963 (עם מותו)
הערות שוליים
- ^ מאיר ברנד (מחנך) באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
