מאכל בן דרוסאי

מאכל בן דרוסאי
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי	שבת, כ', א'
שולחן ערוך	שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רנ"ד, סעיף ב'
מקורות נוספים	ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רנ"ד

מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו. ישנה מחלוקת האם שיעור בישולו הוא שליש^[1] או חצי^[2].

מקור השם

רש"י על התלמוד מפרש שהשם "בן דרוסאי" הוא שם של שודד, שבכדי לא להיתפס היה במנוסה כל העת, ולכך לא היה לו פנאי לבשל את מאכליו לגמרי והיה אוכלם באמצע בישולם, כאשר אך היו ראויים מעט לאכילה^[3]^[4]. אך יש משערים ש"בן דרוסאי" פירושו: בן לשבט הדרוזי, שהיו רגילים לבשל בישול קל^[5].

הרמ"ע מפאנו^[6] כתב שחפני בנו של עלי הכהן הוא בן דרוסאי, והוא מכונה בשם 'חפני' בשל מנהגו לחפון בחפניו בשר חי וליטול אותו מן הקלחת.

הביטוי

הביטוי מופיע במקומות שונים בתלמוד^[7]. הוא מופיע בהקשר של הלכות השהיה, לאחר המשנה שבה מצוין שאפשר להשהות מאכל כלומר להשאירו מערב שבת "מבעוד יום" - לפני כניסת השבת על אש הכירה, בתנאי שהמאכל מבושל, מכיוון שאינו מצווה על "שביתת כלים" ומותר לאוכל של יהודי להתבשל במהלך השבת. האיסור הוא גזירת חכמינו, כדי להימנע מהחשש שיהפוך את הפחמים או יאוורר אותם, ובכך יגביר ויבעיר את האש, פעולות האסורות בשבת:

וכמה: אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי... תניא חנניא אומר: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי - מותר להשהותו על גבי כירה, ואף על פי שאין גרופה וקטומה

— תלמוד בבלי, שבת, כ', א'

כלומר, אם המאכל היה מבושל כדי שיעור מאכל בן דרוסאי, מתירים להשהות אותו על גבי מקור חום.

הופעה נוספת של הביטוי היא בהקשר של צלייה:

אמר רבי יוחנן: הניח בשר על גבי גחלים היפך בו חייב לא היפך בו פטור... לא צריכא דאי לא היפך ביה הוה בשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי וכי מהפיך ביה בשיל משני צדדין כמאכל בן דרוסאי וקמ"ל

— תלמוד בבלי, מנחות, נ"ז, א'

כלומר, שאם צולים מצד אחד, כשיעור מאכל בן דרוסאי, זה לא נחשב צלייה המחייבת מן התורה (אולם נאסר מדרבנן).

המונח משמש גם במקרים נוספים, לדוגמה, איסור הבישול של בשר וחלב יחד, תקף משעה שהתבשיל מוכן כמאכל בן דרוסאי^[8].

שיעורו

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

לקריאה נוספת

שמא פרידמן, "מי היה בן דרוסאי", סידרא יד (תשנ"ח), עמ' 77-91.

הערות שוליים

↑ רש"י על מנחות, נ"ז, א', ד"ה "מאכל בן דרוסאי"
↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ט', הלכה ה'
↑ רש"י על שבת, כ', א', ד"ה "בן דרוסאי"
↑ מעין מה שמופיע לגבי הבשר שאוכל בן סורר ומורה, שהוא בשר שאינו מבושל כפי שצריך, "כדאכלי גנבי" סנהדרין, ע', א'
↑ צבי כשדאי, שבטי יעקב ונצורי ישראל, עמ' 34.
↑ ספר גלגולי נשמות אות ח'
↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ה'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ט'; תלמוד בבלי, שבת, ל"ו, ב'; תלמוד בבלי, מנחות, נ"ז, א'; תלמוד בבלי, עבודה זרה, ל"ח, א'; תלמוד בבלי, שבת, כ', א'.
↑ ראשונים לתלמוד בבלי, חולין, ק"ח, ב'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
סוג לא תואם [ גרסה ] מאכל בן דרוסאי27767303אפריל 2020

[1] רש"י על מנחות, נ"ז, א', ד"ה "מאכל בן דרוסאי"

[2] משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ט', הלכה ה'

[3] רש"י על שבת, כ', א', ד"ה "בן דרוסאי"

[4] מעין מה שמופיע לגבי הבשר שאוכל בן סורר ומורה, שהוא בשר שאינו מבושל כפי שצריך, "כדאכלי גנבי" סנהדרין, ע', א'

[5] צבי כשדאי, שבטי יעקב ונצורי ישראל, עמ' 34.

[6] ספר גלגולי נשמות אות ח'

[7] תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ה'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ט'; תלמוד בבלי, שבת, ל"ו, ב'; תלמוד בבלי, מנחות, נ"ז, א'; תלמוד בבלי, עבודה זרה, ל"ח, א'; תלמוד בבלי, שבת, כ', א'.

[8] ראשונים לתלמוד בבלי, חולין, ק"ח, ב'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]