מאריב
 | |||||||||||||
| מאריב ב-2021 | |||||||||||||
| מדינה |
 תימן | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | מאריב | ||||||||||||
| גובה | 1,120 מטרים | ||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||
| ‑ בעיר | 16,794 (2005) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 15°25′22″N 45°20′15″E / 15.422778°N 45.3375°E | ||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | ||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||
| |||||||||||||
מַ֫אְרֶיבּ (בערבית: مأرب, ביוונית: Μαρίαβα (מאריבה), בלטינית: Mariba) הייתה בימי קדם בירת ממלכת סבא (המזוהה עם שבא המקראית) מאז המאה ה-8 לפני הספירה. היא שוכנת כ-170 קילומטרים מזרחית לצנעא בתימן באזור הרי סאראווט (אנ'),[2] והיא בירת מחוז מאריב. בשנת 2005 היו בה 16,794 תושבים. עם זאת, בשנת 2021 היא קלטה קרוב למיליון פליטים שנמלטו ממלחמת האזרחים בתימן.[3] זוהי הבירה דה פקטו של ממשלת תימן המוכרת בכל העולם.
היסטוריה
העיר העתיקה שכנה על מישור בדלתה היבשה של ואדי אדנה, בגובה של כ-1200 מטרים.
מאז האלף ה-3 לפני הספירה היה במאריב יישוב מבוצר, המקום חווה פריחה משמעותית עם הקמת דרך הבשמים. כמרכז הכלכלי החשוב ביותר הוקמה במאה ה-8 לפני הספירה במקום העיר מאריב כבירת ממלכת סבא. במאריב היה אקרופוליס, שעליו היו ממוקמים הארמונות והמקדשים של השליטים, בעוד שהעיר עצמה הייתה מוקפת בחומה באורך 4.2 קילומטרים. היו מספר מקדשים שהוקדשו לאל הראשי אלמקה (אל הירח), והחשוב ביותר היה מקדש אוואם.
מעריכים שעד 50,000 אנשים חיו פעם במאריב בתוך האזור המוקף חומה בשטח של 1,100 דונם, מה שהופך את מאריב לעיר הגדולה ביותר בדרום חצי האי ערב בתקופה הקדומה. הבסיס לאוכלוסייה גדולה זו היה החקלאות המשגשגת שהתאפשרה על ידי סכר מאריב. השטח המושקה באופן מלאכותי היה כ-96 קילומטרים רבועים. בשנת 24 לפני הספירה צרו הרומאים בפיקודו של אליוס גאלוס (אנ') על העיר לשווא. התקפה זו מוזכרת בתיאור מפעלותיו של אוגוסטוס של הקיסר הרומי אוגוסטוס תחת מספר 26.
דעיכת מאריב החלה בסופו של דבר עם הירידה במסחר בדרך הבשמים לאחר שהשליטים לבית תלמי והרומאים פיתחו את הנתיב הימי דרך ים סוף, ובכך נמנעו מהמכסים והמיסים הגבוהים של הנתיב היבשתי. לאחר שהיו מספר כשלים בסכר מאז המאה ה-4 ומאריב איבדה גם את מעמדה כבירה לאחר שנכבשה על ידי ממלכת חמיר, העיר ננטשה לאחר שהסכר נפרץ שוב בשנת 572.
המחקר הארכאולוגי
בעידן המודרני, הייתה מאריב האגדית יעד למספר משלחות מחקר. הצרפתי ז'וזף ארנו (Joseph Arnaud) היה הראשון שהגיע לעיר ההרוסה בשנת 1843. מחקר ארכאולוגי של העיר לא היה אפשרי במשך זמן רב בגלל היחס השלילי של השבטים. החפירות הראשונות התרחשו בשנת 1952 תחת ונדל פיליפס (אנ'), אך עד מהרה נאלצו להפסיק שוב. לאחר שמאריב נפתחה שוב לתיירים ולחוקרים מאז 1975, מתקיימות בה חפירות על ידי משלחת גרמנית.
מאריב בתקופה המודרנית
העיר העתיקה
האתר של מאריב הקדומה ננטש ברובו במהלך המאה ה-20. אף על פי שנשאר כפר קטן, הבניינים הרב-קומתיים מלבני בוץ של העיר ההיסטורית הרוסים ברובם. העיירה המודרנית מאריב נמצאת כ-3.5 קילומטרים מצפון למרכז העיר העתיקה.
סכר מאריב החדש
ב-1982 פקדו שיטפונות את המדינה. בתגובה, מימן נשיא איחוד האמירויות הערביות, השייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, את בניית הסכר הנוכחי של מאריב ב-1984.[4][5] על פי הדיווחים, השייח' עצמו היה צאצא של אנשים שהיגרו מאזור מאריב למה שהוא כיום איחוד האמירויות הערביות.[2]
בתי הזיקוק
"חברת זיקוק הנפט של תימן" פתחה ב-1986 בית זיקוק לנפט במאריב, שזיקק 10,000 חביות נפט ביום (2009). בנובמבר 2009, החברה הודיעה על הסכם עם שינהאן הקוריאנית להרחבת ושדרוג בית הזיקוק לייצור 25,000 חביות ליום.
מאריב היא ההתחלה של צינור הנפט של מאריב-ראס איסה (438 קילומטרים), עם קיבולת של 200,000 חביות ליום.[6]
מלחמת האזרחים בתימן (2014 – הווה)
במהלך מלחמת האזרחים בתימן, מאריב ומחוז מאריב שמסביב הותקפו על ידי תנועת החות'ים שמרדה בממשלתו של עבד רבו מנסור האדי. שבטי מאריב הדפו את החות'ים בעזרת ההתערבות הצבאית בתימן בהנהגת ערב הסעודית.
לדברי העיתון The National שבסיסו באבו דאבי, "עם 80 אחוז מאוכלוסיית המחוז סונים ורק אחד מחמשת השבטים העיקריים שתומכים בחות'ים השיעים, הצליחו לוחמי השבט להדוף את המתקפה. כתוצאה מכך, החות'ים שולטים רק בכ-20% ממחוז מאריב ושדות הנפט נותרו בשליטתו של האדי. רבים מהשבטים במאריב, ובמחוזות אל-ג'וף ושבוה השכנים, נאמנים למפלגת אל-איסלאח (אנ'). לפי שני ראשי שבטים, ישנם 8,000 לוחמים תימנים ולוחמי שבטים שבסיסם במאריב שהתאחדו נגד החות'ים. חלקם נאמנים ישירות לנשיא האדי, אחרים לסעודיה וחלק גדול למפלגת אל-איסלאח, קבוצה איסלאמיסטית. כל חטיבת השריון הראשונה, נחשבת הזרוע הצבאית של אל-איסלאח, שבסיסה בצנעא, הועברה למאריב בשנת 2014 כדי להגן על המחוז. חלקים אחרים בצבא תימן נותרו נאמנים לעלי עבדאללה סאלח, הנשיא לשעבר שהודח בהפגנות האביב הערבי, שהצטרף לחות'ים נגד האדי. לאחר שהקואליציה בראשות סעודיה הצטרפה למלחמה במרץ 2015 והרחיקה את החות'ים מרוב המחוזות הדרומיים של תימן ביולי 2015, המוקד עבר למאריב, הידועה כשער לצנעא, שם בסיס התמיכה החזק הפך אותה באופן טבעי לנקודת מוצא להתקפה בצפון.[7]}}
לפי אל-ג'זירה, עד 7 באפריל 2015 גורשו הכוחות החות'ים מרוב מחוז מאריב על ידי בני שבטים שנתמכו על ידי סעודיה. מושל מאריב אמר לאל-ג'זירה כי כוחות בעלי ברית של הנשיא עבד רבו מנסור האדי וקואליציית המפרץ "רודפים אחר כיסי ההתנגדות האחרונים של החות'ים" במחוז.[8]
העיר מאריב נמצאת רק 173 קילומטרים מהבירה, והמחוז צמוד למחוזות הסונים בעיקר אל-ג'וף, אל-ביידא ושבוה, שבהם לא סביר שהחות'ים יצליחו לשלוט לאורך זמן אם יתקפו. בפרט, אל-ג'וף מצפון מספק נתיב לעבר מעוז צעדה של החות'ים. הקואליציה החלה להעביר אספקה למאריב במרץ 2015, תוך שימוש בנתיבים יבשתיים מסעודיה דרך מחוזות חצרמוות ושבוה. באוגוסט 2015, כוחות הקואליציה החלו להטיס תגבורת נוספת למאריב באמצעות שדה תעופה קטן בעיירה הקטנטנה סאפר 60 קילומטרים מזרחית לעיר מאריב. מקורות צבאיים נאמנים אמרו כי תגבור נוסף כולל טנקים, כלי רכב משוריינים, משגרי רקטות ומסוקי אפאצ'י הגיעו באוגוסט 2015. העיירה משמשת כבסיס לחברת Safer Exploration and Production Operations Company המנוהלת על ידי המדינה וחברות זרות אחרות הפועלות במגזר האנרגיה החיוני של תימן. צינור הגז הראשי דרומה עובר גם הוא דרך העיירה, שבשליטת המפקד הצבאי הפרו-האדי עבדאללה אל-שדאדי. הנוכחות החות'ית הקרובה ביותר הייתה בבאיהאן במחוז שבוה, 50 קילומטרים משם".[9][7]
ב-4 בספטמבר 2015 נהרגו 52 חיילים אמירתים, עשרה סעודים, חמישה חיילים מבחריין מהקואליציה הערבית ועשרות חיילים תימנים פרו-האדיים בהתקפת טילים בליסטיים חות'ים נגד הבסיס צבאי בסאפר.[10][11]
יותר מ-100 חיילי ממשלת תימן נהרגו בהתקפת מל"טים וטילים על מחנה צבאי ליד מאריב ב-18 בינואר 2020, ויותר ממאה חיילים נוספים נפצעו ונהרגו לפחות 5 אזרחים. החות'ים נחשדו והואשמו בביצוע הפיגוע, אף על פי שהם הכחישו את אחריותם.[12]
ב-27 במאי 2020, מתקפת טילים של החות'ים כוונה למפקדת הצבא של הממשלה הנתמכת על ידי סעודיה במחוז מאריב, והרגה שמונה חיילים כולל הבן של הרמטכ"ל של הכוחות המזוינים של הרפובליקה של תימן, ואחיין.[13]
ב-22 בפברואר 2021, החות'ים פתחו במתקפה על מחוז מאריב בסוף פברואר במטרה לכבוש את העיר מאריב. לאחר התקדמות מתמדת במחוז, החות'ים פתחו בהתקפה בשלושה כיוונים על העיר עם התקפות של טילים בליסטיים מדי פעם. לדברי ארגון ההגירה הבין-לאומי, נמלטו למעלה מ-140,000 פליטים עקורים ממערב מאריב מחשש להתקדמות החות'ים.[14]
ב-30 בנובמבר 2021, תוארה מאריב כ"העיר בלב המלחמה המלוכלכת של תימן" על ידי חדשות ה-BBC. היא קלטה קרוב למיליון פליטים שנמלטו מהמלחמה באזורים אחרים בתימן.[3]
אקלים
האקלים של מאריב הוא אקלים מדברי חם (BWh בשיטת קפן)
| אקלים במאריב | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 25.5 | 26.4 | 28.3 | 29.9 | 31.7 | 33.3 | 32.5 | 31.8 | 30.7 | 28.6 | 25.5 | 26.3 | 29.2 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 10.6 | 11.2 | 14.5 | 16.1 | 18.4 | 18.9 | 20.2 | 19.4 | 18.3 | 14.3 | 11.4 | 11.0 | 15.4 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 4 | 1 | 4 | 12 | 19 | 1 | 21 | 31 | 8 | 1 | 2 | 3 | 107 |
אתר מורשת עולמית בסיכון
מאריב הייתה אחת מחמש ערים בתימן ברשימת המועמדות לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ההתמקדות היא במאריב הישנה הארכאולוגית וההיסטורית.
בשל ההתערבות הצבאית בתימן מאז 2015, מנכ"לית אונסק"ו אירינה בוקובה גינתה את התקיפות האוויריות של הברית הצבאית בראשות ערב הסעודית בתמיכת ארצות הברית ובריטניה על העיר העתיקה מאריב וסכר מאריב. הסכר, הנחשב ל"פלא של הנדסה טכנית" ו"אחד מהפלאים ההנדסיים הגדולים בעולם העתיק", ניזוק בתקיפה אווירית בליל 31 במאי 2015, על פי דיווח מקומי, דיווחי חדשות ומומחים לארכאולוגיה.
ב-25 בינואר 2023, קבעה וועדת המורשת העולמית קבעה שבעה אתרים ארכאולוגיים של מאריב העתיקה כאתר המורשת העולמית "אתרי ממלכת סבא העתיקה", ובמקביל הכניסה את האתר לרשימה האדומה שלה של אתרי מורשת עולמית בסיכון.[15]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ UNESCO Executive Summary
- ^ 2.0 2.1 Robert D. Burrowes (2010). Historical Dictionary of Yemen. Rowman & Littlefield. pp. 234–319. ISBN 978-0810855281.
- ^ 3.0 3.1 Yemen's Marib: The city at the heart of a dirty war
- ^ Salama, S. (1 בדצמבר 2015). "UAE playing a historic role in Yemen". Gulf News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Al-Qalisi, M.; Vela, J. (30 בספטמבר 2015). "The dam that Sheikh Zayed built". The National.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Middle East Pipelines map – Crude Oil (petroleum) pipelines – Natural Gas pipelines – Products pipelines". Theodora.com/pipelines.
- ^ 7.0 7.1 Almasmari, H. (7 בספטמבר 2015). "Why Marib province is crucial to coalition victory in Yemen". The National.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Arab coalition mops up Houthi pockets in Yemen's Marib". aljazeera.com. 13 באוקטובר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Naylor, H. (14 בפברואר 2015). "Houthi rebels in Yemen eye oil-rich province, sparking fears of all-out civil war". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Yemen crisis: UAE launches fresh Yemen attacks". BBC News. 5 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gray, Melissa (5 בספטמבר 2015). "Saudi-led coalition strikes back after deadly Houthi attack". CNN.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yemen's president says military needs to be on high alert following attack". Reuters. 19 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "8 killed in Houthi attack on Yemen's army chief". Arab News. 27 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Looming battle for Yemen's Marib city risks humanitarian disaster". BBC News (באנגלית בריטית). 25 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Landmarks of Ancient Kingdom of Saba, Marib (Yemen) added to UNESCO's World Heritage List
 | |
|---|---|
|
