מארק טובי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מארק טובי
קובץ:Mark Tobey (1964) by Erling Mandelmann.jpg

מארק ג'ורג' טובי (11 בדצמבר 1890 - 24 באפריל 1976) היה צייר אמריקאי. יצירותיו, אשר מאופיינות בצפיפות בהשראת הקליגרפיה האסיאתית, דומות לאקספרסיוניזם מופשט,[1][2] אם כי המניעים לחיבוריו שונים מבחינה פילוסופית מרוב ציירי האקספרסיוניזם המופשט. יצירותיו זכו להכרה רחבה ברחבי ארצות הברית ואירופה. יחד עם גאי אנדרסון, קנת' קלהאן, מוריס גרייבס ויליאם קאמינג, טובי היה מייסד האסכולה הצפון-מערבית (Northwest School). הייתה לו השפעה חזקה על האחרים; כחבר ומנטור, טובי חלק עמם את התעניינותם בפילוסופיה ובדתות המזרח. בדומה לאחרים באסכולה הצפון-מערבית, טובי היה לאוטודידקט לאחר לימודים מוקדמים במכון לאמנות בשיקגו. בשנת 1921 ייסד טובי את המחלקה לאמנות בבית הספר "קורניש" בסיאטל, וושינגטון.[3]

טובי הרבה לטייל בעולם, מבין המקומות בהן ביקר אפשר למנות את מקסיקו, אירופה, ישראל, טורקיה, לבנון, סין ויפן. לאחר שהצטרף לדת הבהאית, היא הפכה לחלק משמעותי בחייו. טובי נולד בסנטרוויל, ויסקונסין, והתגורר רוב ימיו באזור סיאטל, וושינגטון לפני שעבר לעיר בזל בשווייץ בתחילת שנות השישים יחד עם בן לווייתו, פאר האלסטן; טובי מת שם ב -1976.

סגנון

טובי מוכר בעיקר בזכות סגנון ה"כתיבה לבנה" המאוחר שלו, כאשר שכבות של משיכות מכחול קליגרפיות לבנות או בהירות נצבעו על שדה מופשט בעל צבע מעומעם, המורכב עצמו ממשיכות מכחול קטנות, שזורות זו בזו. שיטה זו, הולידה את סוג סגנון הציור "קומפוזיציה ללא גבולות" (פרקטיקה בתנועת ציור פעולה) שהתפרסם בעיקר בזכות ג'קסון פולוק וציירים מאוחרים יותר.[4]

כשחשף את עבודת ה"כתיבה לבנה" שלו בגלריית וילארד, שם הציגו אז הרבה מהאקספרסיוניסטים המופשטים לעתיד, טובי לא רצה לבלבל אנשים כיוון וביסס לעצמו בסיאטל קשרים חזקים לאמנות האסיאתית. וילארד שכר את סידני ג'ניס (שיפתח בשנת 1948 גלריה משלו בניו יורק, וימשוך אליו את האקספרסיוניסטים המופשטים ג'קסון פולק, וילם דה קונינג, רוברט מאתרוול ופיליפ גוסטון איתו) כדי לכתוב מאמר אודות עבודותיו בווילארד ולהבהיר את מיקומו. מאמר זה הכיר הן בכיוון של טובי כלפי אסיה והדגיש הבחנה חשובה בין הכתיבה הלבנה שלו והן בטכניקת הכתיבה האוטומטית של הסוריאליסטים שתעורר השראה רבה אצל האקספרסיוניסטים המופשטים האמריקאים.[5]

ג'ניס טען כי סגנונו של טובי "פועל מנגד ולצד לחזרה האחרונה למודרניזם", מכיוון ש"הכתיבה הלבנה של טובי נחקרה ומבוקרת יותר, היא תוצאה של דיון ממושך".[5] בהקשר זה, ציורו של טובי Threading Light (1942), שמוקמם לתצוגה בגלריית ווילארד בשנת 1944, הושווה "לערפל הלילה" של פולוק משנת 1945 ול"ציור האוטומטי" של אנדרה מאסון משנת 1924, המהווה דוגמה ליצירה שהושפעה ישירות מהכתיבה האוטומטית הסוריאליסטית.[5]

השפעה

טובי, בכיר ה'ציירים המיסטיים', השפיע על גרייבס.[6] טובי למד פסנתר ותורת המוזיקה אצל ג'ון קייג', ולאחר מכן היה טובי שהשפיע על קייג'.[7][8][9]

אליזבת ביילי וויליס הציגה לג'קסון פולוק את הציור Bars and Flails[10] של טובי בשנת 1944. פולוק בחן את הציור מקרוב ולאחר מכן צייר "עמודים כחולים", ציור שעשה היסטוריה כאשר, בשנת 1973, ממשלת אוסטרליה רכשה אותו תמורת 2 מיליון דולר. ביוגרף של פולוק כתב: "רשת צפופה של משיכות לבנות, אלגנטיות כמו הקליגרפיה המזרחית", הרשימה את ג'קסון עד כדי כך שבמכתב ללואי באנץ' תיאר את טובי, אמן מהחוף המערבי, כ"חריג" מהכלל לפיו ניו יורק הייתה מקום היחיד באמריקה שבו הציור (במובן האמיתי) יכול למצוא את מקומו."[11] פולוק הלך לכל התערוכות של טובי בגלריית ווילארד, בה הוא הציג בדים קטנים עד בינוניים, בגודל של כ-840 מ"מ על 1,140 מ"מ. לאחר שפולוק צפה בהם, הוא חזר הביתה והעצים אותם עד כדי גודל של 2.7 על 3.7 מטר, שופך צבע על הבד במקום למרוח אותו בעזרת מכחול. פולוק מעולם לא היה מודאג מאור מפוזר, אך הוא התעניין מאוד ברעיון של טובי לכסות את כל הקנבס בסימנים עד לקצוות שלו, דבר שלא נעשה בעבר באמנות האמריקאית.[12]

ביבליוגרפיה

978-0-295-97956-4

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק טובי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Metropolitan Museum of Art
  2. ^ bio
  3. ^ Cornish, Nellie C. "Miss Aunt Nellie: The Autobiography of Nellie C. Cornish". Seattle, University of Washington, 1964, p. 134-35
  4. ^ "Review: "Mine are the Orient, the Occident, science, religion, cities, space, and writing a picture."". One Country. 9 (4). בינואר–במרץ 1998. נבדק ב-8 ביולי 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Balken, Debra Bricker (2017). Mark Tobey: Threading Light. New York: Skira Rizzoli Publications. pp. 17–24, 207. ISBN 978-0-8478-5904-7. LCCN 2016961412.
  6. ^ Malone & Etulain 1989, p. 190.
  7. ^ Pearlman 2012, p. 38.
  8. ^ Cage & Retallack 2011, p. 195.
  9. ^ Nicholls 2002, p. 125.
  10. ^ "The Collection". Seattle Art Museum. אורכב מ-המקור ב-2014-03-01. נבדק ב-2013-05-11.
  11. ^ Long, Priscilla (17 ביולי 2002). "Mark Tobey paints the first of his influential white-writing style paintings in November or December 1935". Essay 3894. The Free Online Encyclopedia of Washington State History. נבדק ב-30 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Pickles, Wendy. "Iridescent Light: The Emergence of Northwest - Art Delores Tarzan Ament, Mary Randlett (University of Washington/MONA)". The Review of Arts, Literature, Philosophy and the Humanities. ralphmag.org. נבדק ב-8 ביולי 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0