מבצע אנתרופואיד
מבצע אנתרופואיד הוא שם הקוד למבצע ההתנקשות בריינהרד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך והרייכספרוטקטור של אזור בוהמיה ומורביה (צ'כוסלובקיה), אשר לאחר כיבושו בידי הנאצים כונה "הפרוטקטורט". המבצע יצא אל הפועל בפראג ב-27 במאי 1942, לאחר שאנשי ממשל צ'כים הגולים בבריטניה, ובראשם ראש הממשלה הצ'כית הגולה, אדווארד בנש, קיבלו החלטה אסטרטגית לערער את השליטה בצ'כוסלובקיה הכבושה בידי הנאצים. היידריך נפצע במהלך ההתנקשות והובהל לבית החולים. לאחר מספר ימים, ב-4 ביוני 1942, מת מפצעיו. מותו הכה בתדהמה את צמרת השלטון הנאצי[1] ועורר תגובות נזעמות כלפי האוכלוסייה המקומית, אשר בשיאן בוצע הטבח בכפר לידיצה[2].
רקע
ערך מורחב – ריינהרד היידריך
ריינהרד היידריך היה מבכירי הקצינים הנאציים אשר פעלו לצדו של אדולף היטלר. הוא שימש כסגנו ויד ימינו של היינריך הימלר כראש המשרד הראשי לביטחון הרייך. לימים הטיל עליו היטלר את המשימה למצוא פתרון ל"בעיית היהודים", תפקיד אשר היידריך, כבירוקרט, ביצע בדייקנות רבה. היידריך הוא שכינס את "ועידת ואנזה" בינואר 1942 ועמד מאחורי שואת יהודי אירופה, הוא אדריכל הפתרון הסופי, והיה אחראי להוצאתו לפועל. יד ימינו בהוצאה לפועל של השמדת יהודי אירופה היה אדולף אייכמן. ב-15 במרץ 1939 נכנסו הנאצים לפראג והשלימו את השליטה בצ'כוסלובקיה, שתחילתה בכיבוש חבל הסודטים בשנת 1938 בחסות הסכם מינכן. היידריך מונה על ידי היטלר לשמש כרייכספרוטקטור של אזור בוהמיה ומורביה, וכך שימש, הלכה למעשה, המושל מטעמו של הרייך הגרמני על צ'כוסלובקיה הכבושה בידי הנאצים.
תכנון המבצע
ברחבי הפרוטקטורט השליט היידריך טרור אכזר כלפי העם הצ'כי, תוך דיכוי ממשי של כיסי התנגדות וכוחות המחתרת באזור. שלטונו האכזר של היידריך ועצם השליטה הנאצית בפראג הובילו, בשנת 1941, את הממשלה הצ'כית הגולה, אשר מקום מושבה היה בלונדון, לפעול לערעור שלטון הנאצים בצ'כוסלובקיה. תחילה הוחלט להוציא אל הפועל מבצע התנקשות בחייו של קרל הרמן פרנק, מזכיר המדינה ומפקד המשטרה של הפרוטקטורט הנאצי, אשר פעל תחת היידריך. עד מהרה שונתה התוכנית ונפלה ההחלטה לכוון את המבצע אל ראש הפירמידה: יעד המבצע הפך להיות ריינהרד היידריך עצמו. מלבד חיסולו של היידריך הייתה להתנקשות מטרה נוספת - להוכיח לנאצים עצמם ולעולם כולו כי הנאצים אינם חסינים מהתקפה.
מבצע ההתנקשות בחייו של ריינהרד היידריך זכה לכינוי "אנתרופואיד" (באנגלית: "דמוי אדם"). ההכנות למבצע החלו ב-20 באוקטובר 1941. יאן קוביש (בצ'כית: Jan Kubiš) וקארל סוובודה (בצ'כית: Karel Svoboda) נבחרו לבצע את פעולת ההתנקשות. לאחר פציעתו של סוובודה במהלך האימונים לקראת המבצע הוא הוחלף בחברו של קוביש מהשירות הצבאי, יוזף גבצ'יק (בסלובקית: Jozef Gabčík)[3].
בליל ה-28 בדצמבר 1941 צנחו קוביש וגבצ'יק יחד עם שתי קבוצות צנחנים, Sliver A ו-Silver B, ממטוס חיל האוויר המלכותי הבריטי, בכפר Nehvizdy, מזרחית לעיר פראג, לא רחוק מהעיר פילזן. עם הגעתם חברו למחתרת הצ'כית, וב-8 בינואר 1942 הגיעו השניים לראשונה לפראג והחלו נטמעים באוכלוסייה. במרבית הזמן קיבלו סיוע ומסתור ממשפחת מורבאק, אשר סייעה למחתרת הצ'כית.
כעבור מספר חודשי התאקלמות החלו קוביש וגבצ'יק לתכנן את ההתנקשות בהיידריך. נשקלו מספר אפשריות: האחת הייתה לחסל את היידריך בעודו נוסע ברכבת, באמצעות רימון, אך היא נפסלה. נשקלה אפשרות לחסלו ביער, בדרכו מפראג, ולחלופין למתוח חבל לרוחב הכביש, בכל נקודה אחרת, דבר שיכפה על נהגו של היידריך לעצור את מכונית המרצדס, בעלת הגג הפתוח, באופן שיאפשר ליצור מגע עם היידריך ולחסלו.
תוכנית ההתנקשות שנבחרה לבסוף הייתה התקנתו של מארב מתוכנן להיידריך, בעודו נוסע ברכבו בדרכו מביתו שבפרבר צפוני של העיר פראג בשם Panenské Břežany, לעבר מצודת פראג (Pražský hrad), מעונו הרשמי של היידריך. לקראת המבצע החלו קוביש וגבצ'יק באיסוף מידע אודות סידורי האבטחה ושגרת חייו של היידריך.
ההתנקשות
ב-27 במאי 1942, התמקמו קוביש וגבצ'יק בעיקול חד ברחוב הוולשוביצה (בצ'כית: V Holešovičkách) שברובע Libeň שבפראג. צנחן נוסף, יוזף ולצ'יק מהכוח Silver A שצנח עימם, התמקם בגבעה סמוכה כשתפקידו היה לאותת לשניים כאשר רכבו של היידריך מתקרב לעיקול. מעט אחרי השעה 10:00 בבוקר, בחלוף למעלה משעה מהמועד הצפוי, בעוד רכבו של היידריך בושש מלהגיע ונראה היה כי לא ניתן יהיה להוציא את המבצע אל הפועל, אותת וולצ'יק לשניים כי רכבו של היידריך מתקרב לעיקול. קוביש שעמד מן העבר השני של הדרך, חצה אותה לכיוונו של גבצ'יק כאשר בתיקו, אשר הוסתר במעיל שאחז, הוסתר מקלע מדגם סטן. בשניות שלפני הגעת הרכב הגיחו זוג קרונות של הרכבת החשמלית אשר חשפה אזרחים לסכנה ואיימה לשבש את התוכנית. בהחלטה מהירה ונחושה, כאשר רכבו של היידריך הגיע לעיקול, שלף גבצ'יק את מקלע הסטן במטרה לירות על היידריך היושב ברכבו לצד נהגו.
ברגע הקריטי סבל מקלע הסטן ממעצור ולא ירה. נהגו של היידריך בלם את רכב המרצדס ונעצר. היידריך התרומם ממקום מושבו תוך שהוא שולף את אקדחו. בתגובה מהירה שלף קוביש רימון יד בריטי נגד טנקים אשר הסתיר באמתחתו ויידה אותו לעברו של היידריך. הרימון פגע בצידו הימני אחורי של הרכב והתפוצץ - היידריך ונהגו נפגעו[4].
מיד לאחר הפיצוץ, קוביש, שנפצע אף הוא מהפיצוץ, החל להימלט מזירת ההתנקשות, רכוב על אופניו. גבצ'יק, גם הוא, פתח במנוסה רגלית. השניים ברחו לכיוון מרכז העיר פראג, כל אחד בכיוון שונה, שם מצאו מקלט בעזרתה של משפחת מוראבק המקומית.
לאחר ההתנקשות הובהל היידריך כשהוא פצוע במצב קשה אך בהכרה, לבית החולים הסמוך. הרופאים קבעו כי יש להביאו במהרה אל שולחן הניתוחים, אך הוא דרש להיות מנותח אך ורק על ידי רופא גרמני שיגיע מברלין. רק כאשר השתכנע כי יש לנתחו מיד ולא, תישקף סכנה לחייו, התרצה והסכים כי רק רופא מהמרפאה הגרמנית בפראג ינתחו.
היידירך נותח, הרופאים הצליחו לייצב את מצבו, והוא החל מתאושש מהפציעות הקשות שספג. לאחר מספר ימים מצבו הידרדר ואובחן שהוא סובל מאלח דם. ההשערה היא כי נגרם כתוצאה משערות זנב הסוס אשר ריפדו את מושב הרכב וחדרו לגופו שעה שעפו לכל עבר עקב התפוצצות הרימון. לשם טיפול במצבו המתדרדר נדרש לרופאים פניצילין. אלא שחומר זה, שהיה באותה תקופה לאנגלים, אויבי הרייך, לא היה בנמצא ברחבי גרמניה. מצבו של ריינהרד היידריך הלך והחמיר, וב-4 ביוני 1942 מת מפצעיו[5].
הטבח הנאצי בעקבות המבצע
- ערך מורחב – לידיצה
ההתנקשות, ומותו מאוחר יותר של היידריך, הכו את המשטר הנאצי כרעם ביום בהיר. תגובתו של היטלר הייתה נזעמת והנקמה האכזרית לא בוששה לבוא. במקביל לחקירה המאומצת ולחיפושים נרחבים של כוחות אס.אס בכל רחבי הפרוטקטורט הגיע אל הגסטאפו מכתב אשר הועבר ממנהל בית חרושת פרו-נאצי. המכתב, אשר נשלח בסמוך למועד ההתנקשות, היה ממוען לאחת מעובדות המפעל אשר לא הגיעה לעבודה באותו היום ובשל כך נקרא על ידי מנהלה.חוקרי הגסטאפו הנואשים לקצה חוט היו משוכנעים כי זהו מכתב מאחד המתנקשים. המשך החקירה הובילה לכפר לידיצה, שם מצאו אנשי הגסטאפו שני חיילים צ'כים מחיל האוויר הבריטי אשר אינם קשורים לאירוע ההתנקשות, אך לגסטאפו זה היה מספיק. האשמה הוטלה על הכפר לידיצה כולו כמקום ממנו יצאו המתנקשים בהיידריך. כאשר הועבר המידע להיטלר הוא החליט כי הכפר ישלם את המחיר הכבד.
מיד לאחר פקודתו של היטלר נכנסו אל הכפר כוחות אס.אס וביצעו בו את אחת מפעולות הטבח המזוויעות ביותר שביצעו הנאצים ואשר היו ידועות לעולם, עד אותה העת. היטלר הורה לכוחותיו למחוק את הכפר מן המפה, הלכה למעשה, ולהחריבו עד היסוד. במהלך הטבח בלידיצה הוצאו להורג מרבית תושבי הכפר, נשים, גברים, ילדים וזקנים כאחד ואילו חלקם הקטן נשלח למחנות. הגרמנים לא הסתפקו בכך, על השטח עלו כלים הנדסיים כבדים אשר לא הותירו כמעט אף מבנה על תילו ומתים הוצאו מקבריהם. הכפר לידיצה נמחק ולא הותר ממנו זכר.
החדשות אודות הטבח המזעזע בכפר לידיצה הגיעו למהדורות העיתונים המודפסות ברחבי העולם, חשפו את העולם לזוועות אשר ביצעו הנאצים ועוררו זעם רב ותחושות הזדהות.
בנוסף להשמדת הכפר לידיצה השמידו הנאצים באותם השיטות גם את הכפר לז'אקי, ובנוסף רצחו הנאצים מאות אזרחים צ'כים שנחשדו בשיתוף פעולה עם המחתרת הצ'כית, אלפים רבים - רובם יהודים - נשלחו למחנה הריכוז מאוטהאוזן ולמחנות ריכוז נוספים. כמו כן החל בפועל "מבצע ריינהרד" (שברור שהיה מתבצע גם ללא הצורך בנקמה - שהרי ריינהרד היידריך בעצמו שקד על תכנונו ועל שמו הוא נקרא) במסגרת מבצע זה הוקמו מחנות ההשמדה הראשונים – טרבלינקה, סוביבור ובלזץ', שבהם נרצחו כשני מיליון יהודים.
המרדף אחר המתנקשים
המאמצים ללכידת המתנקשים הורגשו בכל הפרוטקטורט ובעיר פראג בפרט. על העיר הוטל עוצר בשעות הלילה ופרס של עשרה מיליון קרונות הוצע תמורת כל המוסר מידע אודות המתנקשים. כוחות אס.אס שטפו את העיר בחיפושים אחר קצה חוט אך לשווא.
קוביש וגבצ'יק יחד עם וולצ'יק וצנחנים נוספים בצוות המבצע: אדולף אופולקה, בובליק, שוורץ והרובי מצאו מקלט, בעזרתם של בני משפחת מוראבק והאב פטרק, כומר אורתודוקסי מכנסיית סיריל ומתודיוס (בצ'כית: Kostel svatého Cyrila a Metoděje) הסמוכה למרכז העיר פראג. קוביש, אופולקה ובובליק הסתתרו משך ימים ארוכים בגלריית המקהלה של הכנסייה. בעוד יתר הצנחנים הסתתרו בקריפטה הממוקמת מתחת לרצפת הכנסייה.
לאחר כשבועיים ללא כל מידע ממשי נקלעה החקירה למבוי סתום ונראה היה כי הסיכוי למצוא את המתנקשים הולך ופוחת. אלא שאז, הגיע למטה הגסטאפו בפראג אדם העונה לשם קארל צ'ורדה (בצ'כית: Karel Čurda). צ'ורדה היה חבר בכוח הצנחנים שנשלח לביצוע המבצע ומסר לגסטאפו את כל הידוע לו אודות מקומות המסתור של הכוח וכן מידע אודות משפחת מוראבק אשר העניקה להם מקלט.
ב-18 ביוני 1942, לפנות בוקר, על בסיס מידע מודיעיני מדויק אותו מסר לגסטאפו קארל צ'ורדה שבגד בחבריו, הגיעו כוחות האס.אס לכנסייה. כאשר ניסו לטפס במעלה המדרגות לעבר גלריית המקהלה, בחיפוש אחר הצנחנים, פרץ קרב הרואי אותו ניהלו קוביש, אופולקה ובובליק כנגד עשרות חיילי אס.אס. הצנחנים ניהלו קרב מעטים מול רבים משך שעות, תוך שהם יורים ומגלגלים רימונים במורד המדרגות ומונעים את הגישה אליהם. כל אותו זמן כוחות אס.אס ירו מכל עבר, מתוך הכנסייה ומחוץ לה, בשילוב מטחי מקלעים.
לאחר קרב התשה ארוך נפגעו קוביש ובובליק באופן קשה. חיילי האס.אס שהצליחו לבסוף להגיע אל הגלריה מצאו את קוביש ובובליק כשהם מוטלים פצועים אך חיים, אופלקה היה מוטל ללא רוח חיים. במהרה, על מנת לנסות להצילם לשם חקירה, פונו קוביש ובובליק באמבולנס לבית החולים. עם הגיעם לבית החולים מת בובליק, מעט אחריו, מת יאן קוביש.
יתר הצנחנים, אשר הסתתרו בקריפטה אשר מתחת לכנסייה, התגלו מאוחר יותר על ידי כוחות אס.אס. משך שעות ארוכות ניהלו הצנחנים הנותרים קרב הירואי נוסף במהלכו ניסו כוחות האס.אס להכניעם בשלל אמצעים בעודם מנסים לחדור מכל כיוון אפשרי לאזור הקריפטה, אך לשווא. לאחר סדרת מאמצים שכשלו, נקראו לאזור כוחות כיבוי אש, אשר קיבלו הוראה להפנות את זרנוקי המים שברשותם לפתח קטן בקיר אליו מתאפשרת הגישה מהרחוב, במטרה להציף את חלל הקריפטה וכך להטביע את הצנחנים. כל אותה העת המשיכו הצנחנים את הלחימה, חלקם הודפים באמצעות סולם את צינור המים החוצה מהפתח הקטן, חלקם ממשיכים בהשבת אש וחלק אחר מנסה לחפור בקיר בניסיון להגיע לצנרת, דרכה אולי יוכלו להסתנן למי נהר הולטאבה הסמוך, החוצה את פראג.
בחלוף שעות, כאשר התחמושת שהייתה ברשותם של הצנחנים עמדה להסתיים ולאחר שהבינו כי אפסו הסיכויים לצאת בשלום מהקריפטה, עשו הצנחנים שימוש בכדורים האחרונים שנותרו ברשותם ושמו קץ לחייהם על מנת שלא ליפול בשבי ולמות מות גיבורים[6].
בראשית ספטמבר, דן בית דין גרמני מיוחד בפראג למוות את ראש הכנסייה האורתודוקסית בצ'כוסלובקיה, ההגמון גורזד, עם שלושה כמרים נוספים. נטען כי סייעו למתנקשים להסתתר בכנסייה. הם הוצאו להורג ביום מתן גזר הדין[7].
המלשין קארל צ'ורדה, נעצר על ידי המחתרת הצ'כית בימי המלחמה האחרונים, נשפט, נידון למוות והוצא להורג בתלייה ב-1947.
הנצחה
יאן קוביש ויוזף גבצ'יק הפכו לגיבורים לאומיים ולסמל המאבק ההירואי שניהלו הצ'כים בכיבוש הנאצי בארצם. סיפורם, עד עצם היום הזה הוא חלק מההיסטוריה הלאומית של צ'כיה וחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר. בסמוך לכנסיית סיריל ומתודיוס ישנו כיום פאב הנושא את השם "פאב הצנחנים" ובו שלל תמונות ותיאורים מההתנקשות ומהקרב בכנסייה.
העיקול ברחוב הוולשוביצה עבר בחלוף השנים שינוי תוואי וכיום האזור הוא חלק מדרך בין-עירונית מהירה. בשנת 2009, בדיוק בנקודה בה בוצעה ההתנקשות בריינהרד היידריך, אשר היום הפכה לאחת הכניסות לכביש המהיר, הוקמה אנדרטה המתנשאת לגובה. האנדרטה היא עמוד ובראשו שלושה חיילים עומדים ומשלבים ידיים במבנה מעגלי. זו היא האנדרטה לזכרם של, יאן קוביש, ג'וזף גבצ'יק וג'וזף ולצ'יק שהפכו לגיבורים לאומיים.
בתרבות
- אנתרופואיד (Anthropoid) - סרט קולנוע משנת 2016, בבימויו של שון אליס ובכיכובם של ג'יימי דורנן וקיליאן מרפי, המגולל את סיפורו של מבצע אנתרופואיד.
לקריאה נוספת
- לורן ביינה, HHhH למוח של הימלר קוראים היידריך, כנרת, זמורה-ביתן, 2012
קישורים חיצוניים
- פאר פרידמן: שבעים שנה ל"מבצע אנטרופויד": בפראג, בעקבות HHhH והיידריך, באתר: "מקרה מקרופולוס".
- ריינהרד היידריך: העמוד על הפושע הנאצי שלא קיבל את תשומת הלב הנדרשת מההיסטוריונים.
- היידריך נפצע מידי מתנקשים בפראג, עיתון דבר, 28 במאי 1942.
- היטלר והימלר מבכים את היידריך, עיתון דבר, 10 ביוני 1942.
- במרחץ הדמים הנאצי בצ'כיה, עיתון דבר, 14 ביוני 1942.
הערות שוליים
- ^ היטלר והימלר מבכים את היידריך, עיתון דבר, 10 ביוני 1942.
- ^ במרחץ הדמים הנאצי בצ'כיה, העיתון "דבר", 14 ביוני 1942.
- ^ ההתנקשות בריינהרד היידריך, תערוכה קבועה בכנסיית סיריל ומתודיוס, פראג, צ'כיה (2013).
- ^ תיאור ההתנקשות כפי שמוצגת במוזיאון הצבאי הלאומי, פראג, צ'כיה (2013)
- ^ לורן ביינה, HHhH למוח של הימלר קוראים היידריך 257-285, כנרת, זמורה-ביתן, 2012
- ^ ההתנקשות בריינהרד היידרך, תערוכה קבועה בכנסיית סיריל ומתודיוס, פראג, צ'כיה (2013)
- ^ טבח איום בצ'כיה, ראש הכנסיה הוצא להורג, המשקיף, 6 בספטמבר 1942.
