מקדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
12 staemme israels heb.svg

מַקֵּדָה הייתה עיר כנענית ולאחר מכן ישראלית בשפלת יהודה בתקופת המקרא. היא נזכרת במקרא ובכתובות עבריות מן התקופה. כל מופעיה במקרא בספר יהושע.

שמה נזכר בסיפור מלחמת יהושע בברית הדרומית של ערי הממלכה הכנעניות, בתיאור המרדף אחר צבאות הברית הנסים, בתיאור חיסול מלכי הברית שהסתתרו במערה שנמצאה במקדה. היא נזכרה לראשונה בתיאור מסע הכיבוש שבא לאחר מכן.[1] וגם ברשימה המסכמת של כיבושי יהושע.[2] לאחר מכן, מופיעה מקדה ברשימת ערי נחלת שבט יהודה.[3]

שמה נזכר גם בשתי כתובות עבריות מתקופת המקרא במסמך מנהלי-כלכלי שנרשם על אוסטרקון שנקנה בשוק, אך נמצא ככל הנראה בחורבת אלכום.[4] ואדם בשם "מכי בן הצליהו ממקדה" נזכר באוסטרקון - חרס אחיקם מסוף תקופת בית ראשון, שנמצא בחורבת עוזה.[5]

שמה מופיע בצורה "מנקדה" באוסטרקונים אדומיים מתקופת ארתחששתא השני[6]

מכל הידיעות הללו עולה כי יש לזהות את מקדה כישוב בשפלת יהודה. לפי התיאורים הצבאיים במקרא היא צריכה להיות דרומית לעזקה וצפונית ללכיש. בתחום זה היא צריכה להיות קרובה יותר ללכיש, שכן ברשימת ערי נחלת יהודה היא מופיעה בקבוצה אחת עמה.[7]

במאה ה-20 הוצע לזהות אותה באתרים שונים באזור:

השם מקדה גזור כנראה מן השורש נק"ד הקשור ברעייה ופירושו קרוב כנראה ל'מקום מרעה'.

הערות שוליים

Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0