מגפת החצבת בפיג'י
| במדינות או באזורים | איי פיג'י |
|---|---|
| מוקד התפרצות | לבוקה, בירת פיג'י |
| פתוגן | חצבת |
| מקור המגפה | תושבים שנדבקו בחצבת בסידני, אוסטרליה וחזרו לאיים |
| מקרי מוות | כ-40 אלף (אומדן; 28–50 אלף) |
|
| |
| מפת פיג'י משנת 1899 | |
מגפת החצבת בפיג'י הייתה מגפה קטלנית של חצבת שפרצה בשנת 1875 באיי פיג'י.[1]
המגפה גרמה למותם של 28–50 אלף מתוך 150 אלף תושבי האיים.[2] היקף המגפה וחומרתה נבעו מהעובדה שלאוכלוסייה המקומית לא הייתה חסינות מפני המחלה וכן ממחסור בשירותי רפואה, ניסיון מאוחר מדי ולא מוצלח לאכוף הסגר של נדבקים, רעב והתפרצות מקבילה של מחלות אחרות.[3][4]
המגפה
בשנת 1874 נחתם הסכם בין מנהיגי האיים (שנודעו אז בשם "איי הקניבלים") לבין האימפריה הבריטית על הסתפחות האיים אליה. האימפריה הבריטית שלטה אז באוסטרליה, שהייתה קרובה יחסית לפיג'י (מרחק של 19 ימי הפלגה).[5]
מעט לאחר חתימת ההסכם הוזמן מנהיג האיים הצ'יף קאקובאו (אנ') אל העיר סידני שבאוסטרליה כדי להשתתף בחגיגה לרגל ההסכם.
במהלך ביקורו של הצ'יף ופמלייתו בסידני, בדצמבר 1874, התחוללה שם מגפת חצבת.[6] הקבוצה התארחה בעיר כשבוע ויצאה בהפלגה לדרכה חזרה. היא הגיעה לבירת פיג'י לבוקה ב-12 בינואר 1875.[5][7]
בדרך חזרה הראו שניים מאנשי הקבוצה סימנים של הידבקות בחצבת, ואפשר שהיו בה נדבקים נוספים. למרות זאת לא הניפה האונייה את דגל המגפה, כפי שהיה נהוג אז. נוסעיה לא הוכנסו להסגר של 40 יום כמקובל, וירדו לחוף ללא כל בידוד.[8]
זמן קצר לאחר מכן, ב-22 בינואר, נערכה בלבוקה פגישה של ראשי 69 השבטים בפיג'י. היא נועדה לחיזוק התמיכה בשלטון הבריטי באיים. תוצאת הפגישה הייתה הפצת המחלה בין המשתתפים על ידי מי שנדבקו בה אך טרם הפגינו סימפטומים שלה. לאחר הפגישה חזרו משתתפיה לקהילותיהם והפיצו בה את המחלה.[9]
בתוך מספר חודשים התפשטה החצבת כמעט לכל רחבי האיים. מפברואר ועד יוני היה חולי המוני, והסדר החברתי באוכלוסייה קרס, שכן לא היה ביישובים מי שיטפל בחולים ויספק מזון. פרצו רעב ומחלות נוספות.[10]
תמותה
קשה לאמוד את המספר המדויק של המתים מהמחלה, שכן קיים ספק לגבי נתוני אוכלוסייה מהתקופה. מוערך שהיו באי מעט יותר מ-150,000 איש לפני המגפה, ולאחריה היו כ-117,000, מתוכם כ-110,000 ילידי פיג'י. הערכות לגבי מספר המתים במהלך המגפה נעות בין 28,000–50,000 איש, ומרבית ההערכות המחקריות מסכימות שכ-40,000 איש נפטרו. כמעט כל המתים היו ילידי פיג'י.[2]
שיעור הקטלניות (תמותה בקרב נדבקים) של המגפה בפיג'י מוערך בכ-30% בכל קבוצות הגיל; זהו שיעור גבוה בהרבה משיעור הקטלניות של חצבת כיום במדינות מפותחות (0.1–0.3 אחוז) וכן משיעור הקטלניות באירופה ב-1875. מסיבה זו מקובל להתייחס למגפה כדוגמה למגפה באוכלוסייה חסרת חסינות (Virgin-soil epidemic). עם זאת, שיעור קטלניות של 30% גבוה גם בהשוואה להתפרצויות חצבת באוכלוסיות ילידיות אחרות באותה תקופה. בקבוצה של ילידי פיג'י שחיה במגורים של קבוצות מהמערב שיעור התמותה היה 6.8%. נתונים אלה הביאו להשערה שקטלניות המגפה בפיג'י הייתה קשורה גם להיעדר שירותי רפואה, חוסר ניסיון ואמון של אנשי פיג'י עם הרפואה המערבית, רעב ומחסור בוויטמינים, והתפרצות מקבילה של שנית.[11]
לאחר המגפה
ויקטוריה מלכת בריטניה הורתה על חקירת האירוע. עם זאת, רופאים רבים במערב הסבירו את המגפה ותוצאותיה ב"נחיתות גנטית" של האוכלוסייה המקומית.
האסון הוביל לשינוי פני הדמוגרפיה בפיג'י. האבדות הכבדות בנפש הביאו לייבוא לאיים של עובדים זרים רבים, בעיקר מהודו. הם השתלבו באוכלוסייה המקומית, אך נוכחותם הוסיפה למתחים אתניים וציבוריים באיים, הנוכחים בהם גם היום.
בעקבות המגפה הקימה בריטניה בית ספר לרפואה בפיג'י, כדי להכשיר בה רופאים.
בהווה, בעקבות שימוש בחיסון, אין החצבת נוכחת בפיג'י כלל.
קישורים חיצוניים
- חצבת באיי הקניבלים: איך ביקור דיפלומטי הוביל לאסון אפידמיולוגי – החודש לפני 150 שנה, חיידקים, נגיפים, ושאר "ירקות" – בלוג של ביולוג – ד"ר דרור בר-ניר, 11.1.2025
הערות שוליים
- ↑ Pacific Island Societies Destabilised by Infectious Diseases, JMVH (באנגלית אמריקאית)
- ^ 2.0 2.1 David M. Morens, "Measles in Fiji, 1875: thoughts on the history of emerging infectious diseases, Pacific Health Dialogue, 5(1) (1998), p. 123
- ↑ designstudio, Fiji and measles: from devastation to elimination, Measles & Rubella Partnership, 2012-10-01 (באנגלית)
- ↑ David N. Durrheim, Ilisapeci Vereti Tuibeqa, George Siaosi Aho, Jean-Paul Grangeon, Divinal Ogaoga, Andre Wattiaux, Kayla Mae Mariano, Roger Evans, Shafiqul Hossain, Syeda Kanwal Aslam, Pacific Island Countries demonstrate the sustained success of a coordinated measles mass vaccination campaign, The Lancet Regional Health. Western Pacific 42, 2024-01, עמ' 100998 doi: 10.1016/j.lanwpc.2023.100998
- ^ 5.0 5.1 Epidemic Measles At Fiji, The British Medical Journal 2, 1875, עמ' 436–436
- ↑ בעת ההיא הופיעו מגפות חצבת בערים הגדולות באירופה ובאוסטרליה מדי 2–3 שנים. כיוון שהמבוגרים והילדים הגדולים בהן נחשפו לפני כל מגפה למחלה ורכשו חסינות כלפיה, נפגעו ממנה בעיקר ילדים שנולדו מאז המגפה הקודמת.
- ↑ Weekly Times (Melbourne, Vic. : 1869 - 1954) - Fiji
- ↑ Epidemics in Fiji’s history: Stories of Power, Resistance and Contradiction, Journal of Pacific Studies (באנגלית אמריקאית)
- ↑ REPORTED EPIDEMIC IN THE FIJI ISLANDS.—QUESTION. (Hansard, 10 June 1875), api.parliament.uk
- ↑ Was-there-a-devastating-measles-epidemic-in-Fiji-in-1875-The-ages-given-on-the-left-hand
- ↑ David M. Morens, "Measles in Fiji, 1875: thoughts on the history of emerging infectious diseases, Pacific Health Dialogue, 5(1) (1998), p. 125
מגפת החצבת בפיג'י43103671Q138819714